שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/עב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת רבי עקיבא איגר TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png עב

תשובה עב
לידידי הגאבדק"ק ווילעהן הרב רבי יאקב נ"י:

ע"ד שאלתו, משודכת שהרתה לזנונים, והמשודך אמר אין מינאי וכנסה לחופה, אם כותבין לה כתובה ק' או ר' ואיך כותבין הנוסח:

לכאורה זה מחלוקת הפוסקים הראשונים, הרמב"ם ריש הלכות נערה בתולה כתב גבי מפתה ואם רצה וכנסה אינו נותן קנס אלא כותב לה כתובה כמוהר הבתולות, וכ"כ הטור (סי' קע"ז) אולם במ"ל שם הביא דעת התוס' והראב"ד והנ"י דס"ל דדינה כבעולה דעלמא וכתובתה מנה:

אמנם לפי ענ"ד למה דמבואר שם במ"ל טעמא דהרמב"ם דילפינן לה מקרא מהור ימהרנה, היינו שיתן לה מוהר הכתובה כדפי' בחומש, וזה מקנס שקנסה התורה להמפתה לכתוב לה כתובת בתולה עיי"ש, א"כ י"ל דזהו רק בנערה דחייבה התורה למפתה קנס, וזה מגדר התנאי דלא נפטר מהקנס, אא"כ שנשאו בכתובת בתולה, אבל בבוגרת פטור בין מהקנס בין לכתוב כתובת בתולים ופשוט וברור:

גם בעיקר החיוב דאונס שותה בעציצו, נ"ל דזהו דוקא בנערה, אבל בבוגרת ליכא עשה דולו תהי' דכל הפרשה בנערה כתיב, אולם מסתימת דברי הרמ"א (סי' קע"ז ובב"ש שם סק"ד) לכאורה לא משמע כן עיי"ש, עכ"פ לענין הכתובה נ"ל דבבוגרת כל אפים שוים דיש לה רק כתיבת מנה כבעולה דעלמא:

ובענין נוסח הכתובה, הנ"ש הביא דברי מהר"ם מינץ שכתב י"א דכותבין להדא בעולה, כדי לפרסם שהיא בעולה שאם תתאלמן מזה שלא תנשא לכהן, דאף באומרת לכשר נבעלתי קיי"ל דלכתחילה לא תעביד עובדא, והוא הכריע דמשום בושה כתבו סתם להדא פלונית, ולענ"ד שגם הבועל בפנינו ואומר ממני נתעברה יש לצרף עוד דאפשר דמותרת להנשא לכהן לכתחילה, דהא אמרינן פ"ק דכתובות חדא דהא קמודה וכו', והיינו דאפילו לר"י מותרת בהוא מודה, ועלה אמרינן ובהא כי לא מודה מי מכשיר ר"ג, והשתא א"ש ואת לא תעביד עובדא וכו', הרי אף דלס"ד ההיא ארוס וארוסתו בכלל לכתחילה הוא, מכל מקום כי מודה היה ניחא ליה דנאמנת:

אמנם עדיין לדינא צ"ע, דבאמת צריך תבלין, דמה מעליותא במה שהוא מודה, ועי' מ"ש בתשו' סי' ולזה אולי י"ל דוקא בארוס דנוגע לו להתירה לו, בזה אמרינן כיון דשניהם מודים דמותרים זה לזה, אנן שבקינן להו, וכן לענין היתר הולד דהוא שייך בגוי' דהתורה האמינו לומר זה בני ועי' בהה"מ פי"ז מהא"ב] אבל להכשר דידה להנשא לכהן י"ל דלא מהני הודאתו:

ואף דבאמת בההיא דארוס וארוסתו קיי"ל במת הארוס מותרת להנשא לכהן, כמ"ש הב"ח (אה"ע סי' ד') י"ל התם כיון דאתחזקה להיתר להנשא להארוס, והחזקנו מכח ברי וחזקת כשרות דמיניה הוא, כבר יצא הדבר בהיתר והותרה לגמרי, כיון דבלא"ה מדינה מותרת לכהן, רק לכתחילה לא תעביד עובדא, ובכה"ג לא מחמירינן, ואף להח"מ (שם ס"ק כ"ח) דמיקל ביותר אף באינו לפנינו ומת הארוס דמותרת לכהן, כיון דהולד נושא ישראלית וחולק עם אחיו הואיל והותרה הותרה, עיי"ש, מ"מ נ"ל דע"כ עיקר סברת הח"מ רק כיון דחולק עם אחיו, דממה שנושא ישראלית א"כ בכל זינתה נימא כיון דהבת מותרת בקהל לגבי דידה ג"כ כדיעבד דמי דהותרה לכל, והרי באמת אפילו לגבי בתה גופה מחלקין דמותרת לקהל דכדיעבד דמי ואסורה לכהן דהוי לכתחילה, וכמ"ש הרמ"א בתשובה (סי' כ"ד) אע"כ דלא מקרי הותרה דאפשר דמגוי נתעברה דמותרת לקהל, והיא ובתה פסולין לכהונה, א"כ גם בארוס מה בכך דהולד נושא ישראלית, הא מ"מ אפשר דמגוי נתעברה דקיי"ל נכרי הבא על א"א הולד כשר, אא"כ עיקר סברת הח"מ כיון דחולק בנכסים עם אחיו דבזה הטעם דמכח ברי וחזקת כשרות מוכח דמיניה נתעברה ומש"ה יורשה, א"כ שפיר יש לחלק דוקא בארוס אף באינו לפנינו, כיון דכבר נתחזק ברי וח"כ שלה להאמינה, דמכח זה הולד חולק בנכסים עם אחיו, מש"ה מותרת לכהן אבל בזונה דעלמא אף במודה דהולד יורשו, היינו דהתורה האמינו לומר זה בני, אבל לא מדין ברי וח"כ שלה, דחזקת כשרות אינו מורה דדוקא מזה נתעברה א"כ י"ל דהיא אסורה לכהן, והודאתו לגבי דידה אינו מעלה ואינו מוריד, וצ"ע לדינא, עכ"פ בנ"ד כדאי לסמוך שלא לכתוב בעולה רק סתמא להדא פלונית כן נראה לענ"ד.

ידידו עקיבא במ"ו הרב רבי משה גינז מא"ש.
Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף