שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/נז
|
< הקודם · הבא > |
לכבוד הרב הגאב"ד ר' בנימין זאב בק"ק סטאוויסק ובדה"צ נ"י.
ע"ד ענין הגט שנסדר אצל כבודכם, ונשלח ע"י שליח ליתן לאשה סמוך לפה, והשליח לא הלך לב"ד, רק שיש עדים שמסר לה הגט בשליחות מבעלה, וא"י אם אמר השליח בפ"נ, ואמרתם אחרי שיש עדים שם שראו שמסר הבעל גט להשליח, ואמר לו הילך גט זה ותן אותו לאשתי, בכה"ג א"צ לומר בפ"נ כמ"ש תוס' ריש גיטין ד"ה דאתיוה, ואם ליחוש שמא נפל הגט מהשליח, הא ודאי לא חיישינן כדעת כל הפוסקים:
נפלאתי על כבודכם איך העלמתם עין מדברים המפורשים במקומן פלוגתא דרבוואתא בזה בש"ע סי' קמ"ב ס"א בהגה י"א דאם יש לשליח הרשאה וכו' וי"ח דהרשאה לא מהני קיום, ובד"מ שבטור אות ב' סיים דאיכא למיחש שמא אותו גט נאבד וזה מזוייף, וז"ל הריב"ש דאפילו בחד שליח ואחר לצרף עם השליח להעיד על השליחות דכתבו הפוסקים דמהני וא"צ לומר בפ"נ דהוי כאתיוהו בי תרי, דכיון דיש עדים שהוא שליח בגט זה כדי לגרשה שוב אין הבעל יכול לערער, מ"מ אפשר דדוקא כשהעד המצטרף להשליח הוא עתה בכאן עם השליח ומכיר הגט בטב"ע או בסימן מובהק ומעיד שעל גט זה נעשה שליח ואז הוי כנתקיים הגט זה בחותמיו, כיון דמיד בעל בא לו, אבל בנ"ד אעפ"י שיש שטר שליחות ביד השליח שהבעל מינה אותו לשליח ומסר גט כשר בידו ופ' ופ' עדיו, מ"מ אפשר שאותו הגט נאבד וזה מזוייף, ואעפ"י שאין חוששין לזה מ"מ אין גט זה מקויים אלא בקיום הגט ולא בתקנת חז"ל עכ"ל וכן נראה להדיא דעת הרא"ש ממ"ש ריש גיטין וכן נראה מסברא וכו' כי היכי דיקיים השליח כתב השליחות יקיים חתימת הגט עכ"ל, מבואר דאף בקיום שטר שליחות צריך ג"כ קיום חתימת הגט, והרי הרא"ש כתב מקודם בההיא דאתיוה בי תרי כדברי תוס' הנ"ל, א"ו דס"ל לחלק, דוקא בההיא דאתיוה שהם אומרים ששלחם בגט זה והוי עדים שנתגרשה, אבל עדים שמסר לו גט לגרש, זהו לא הוי כעידי גירושין, וה"נ דעת הרמ"ה בטור וש"ע שם סעיף ה' אם יש עדים שהבעל מסר לסומא' גט זה וכו' מדנקט גט זה דוקא משמע דמסר לו גט בעלמא לא מהני, וכדעת הריב"ש הנ"ל:
עוד העברתי עיני כבודכם בזה הדין (דף ס"ה) דאף בעידי שליחות מהני רק אם הם עידי מסירה, דבלא"ה מקרי חצי דבר, והריב"ש סי' הנ"ל השיב ג"כ טעם זה לפסול הגט כיון דעידי השליחות לא היו עידי מסירה דפוסל הרמ"ה משום חצי דבר, וממה דסיים הריב"ש וז"ל ואעפ"י שכתבתי שאפשר שאין הגט מתקיים במה שכתב בשטר שליחות שמסר הבעל לידו גט כשר דעדיין אפשר דזה גט אחר הוא, י"ל דהיינו דוקא לענין שצ"ל בפ"נ שהוא קיום גט עצמו אבל לענין מיכוי שליח כיון דאינו אלא משום חששא אם אמר הא' בפ"נ אם לא יש להקל משום עיגונא עכ"ל. א"כ בנ"ד דהוי רק ספק שמא לא אמר בפ"נ משמע דיש להקל במקום עיגון, ועם כל זה עדיין צריך ישוב גדול, לזה תמחלו לטרוח ולהשתדל שיהיו עוד ב' שמכירים חתימות עד השני של הגט ששלחתי לידכם, ובמכ"ת לא יפה עשיתם שהנחתם להעד יהודא בן משה שיכיר חתימת עצמו וחבירו, ובזה אם תמצאו רק אחד שמכיר חתימת שניהם לא מהני, דהוי מפיק תלתא ריבעא אפומא דחד סהדא, ומהראוי הי' לכם שלא יעיד העד יהודא על חתימת עצמו כלל, רק על חתימת חבירו, והוא עצמו יחתום בפני ב"ד חתימתו על החרס, ובזה מהני אם תמצאו רק ע"א דמכיר חתימת העדים, ועיין ש"ך סי' מ"ו סל"ח, כן נראה לענ"ד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |