שו"ת רבי עקיבא איגר/א/רח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת רבי עקיבא איגר א רח

סימן רח

שנית להרב הנ"ל

מ"ש ידידי הרב נ"י ליישב על מה שמקשים לטעמא דהר"ן בנדרי' בשיט' הרי"ף בהא דדבר שיל"מ לא בטל היינו דרבנן דר"י ס"ל בההיא דדם הפר דעולים אין מבטלין היינו כיון דתרווייהו התירא מקרי מין במינו ובביצה שנולדה ביו"ט כיון דלא הוי היתר בהיתר ממש צריך שיהיה מב"מ גם בעצם. האיך אמרינן בריש ביצה דהא דנתערבה באלף אסורות דהוי דבר שיל"מ. הא יבש ביבש בטל לר"י במין במינו דזהו דוקא לר"י דס"ל דבכ"מ מב"מ בעצם לא בטל. וא"כ קשה קושיית תוס' האיך תרומה בטל בא' ומאה, וע"כ אליביה צריכים לחלק בין לח ליבש, אבל לדידן דסבירא לן דמין במינו לא תליא בעצם, אלא דהיתר בהיתר משוי ליה למין במינו, ממילא ליכא ראיה לחלק בין לח ליבש עד כאן דבריו:

לענ"ד התינח אם היה מפורש בקרא דתרומה בטל במינו היה שייך לומר דר"י הוכיח מהקרא לחלק בין לח ליבש משא"כ לרבנן, אבל באמת ליכא קרא לביטול תרומה, דהא דרשה דאת מקדשו ממנו אסמכתא היא, ואם כן יקשה על ר"י מנ"ל החילוק בין לח ליבש, דלמא באמת תרומה לא בטל במינו. וע"כ דר"י ס"ל כן מסברא ודברי תוס' רק דמוכח מתרומה, דר"י ס"ל דביבש ביבש בטל, אבל ר"י לא אמר כן משום הוכחה וכיון דר"י סבירא לי' מסברא לחלק בין לח ליבש, מהה"ת לומר דרבנן פליגי על יסוד זה לחלק בין לח ליבש:

תו כתב מעכ"ת נ"י עפ"י יסודו הנ"ל ליישב בההיא דשבת (דף כ"ט) לר"י דמסיקים בכלים כו' דעבד כר"מ וכו' והרי"ף השמיט זה וסתם דמסיקין בכלים, והיינו דהא באמת קשה דהא ע"כ ההיא דמסיקים בכלים לא מיירי שכבר מעורב בעצים, דא"כ גם בשברי כלים לשתרי. אע"כ דהוא מערב אותם בעצים והרי בדינא דרב מתנה מותר רק במעורב ולהוסיף לבטל והמג"א (ריש סי' תק"ז) כתב לתרץ כיון שהכלי עדיין היתר אלא שאחר שיתחיל לשרוף יהיה איסור אין בזה מבטל איסור, אמנם קשה הא הכלי לא נתבטל דהוי היתר בהיתר, לזה צ"ל דשינויא דהש"ס דעביד כדר"מ היינו לר"י לשיטתיה דמין במינו ביבש בטל ברוב [וזה שפת יתר דבלא"ה לר"י לשיטתיה לא תליא כלל בהיתר אלא בעצם, והכלי והעצים הם ב' מינים] אבל לדידן דהיתר בהיתר גם ביבש לא בטל מוכח דיש תירוץ אחר על קושיית הגמ' עכ"ד:

ידידי אף כי דבריו דברי השכל, מ"מ לא יתכנו בעיני, דממנ"פ אם יש תירוץ אחר בלא תיקונו דר"מ, מנ"ל להגמרא דלר"י צריך לעשות כדר"מ דלמא גם לר"י ליתא להך קושיא, גם היסוד דלדידן לא מהני לעשות כדר"מ, דהא היתר בהיתר לא בטל, אינו, דהא גם בדר"מ כיון דתחילה אינו מעורב ברוב עצים דהיתירא לא הי' ביטול כלל, ומ"מ כיון דמעורב מהני להתיר להוסיף ולבטל ה"נ הכא מה בכך דהיתר בהיתר לא בטל, מ"מ לא הוי בעיניה וכשיתחיל הכל לשרוף דאז יחול הביטול כבר הוא מעורב על כל פנים ומותר להוסיף, ומכל שכן אם כבר מעורב ברוב דמותר הביטול לכתחילה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף