שו"ת רבי עקיבא איגר/א/צא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת רבי עקיבא איגר א צא

סימן צא

עובדא בא לפני פ"ק פויזנן בפנוי' שהרתה לזנונים ונישאת לאיש וילדה בת, ובעלה היה מחזיק אותה לבתו בכל ענינים, וכשגדלה שדכו אותה לכהן, ונשאלתי אם מותרת ש לכהן בכתובות פ"ק (דף י"ד) את לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרים, אבל ברוב פסולים ואומרת לכשר נבעלתי לכתחילה לא תנשא לכהן, מיהו י"ל היינו לגבי עצמה שייך להחמיר לכתחילה אבל לגבי בתה אם באת להחמיר שלא להאמין לדבריה ממילא תצטרך לפסלה מקהל, כדין שתוקי שלא נבדקה האם, וזהו הוי דיעבד כדאמרינן גבי ארוס וארוסתו, וכיון דצריכים אנו להאמינה גבי קהל ממילא כשרה גם לכהונה דא"א לחלק ביניהם ואף דאפשר דאסורה לכהונה וכשירה לקהל כגון דזינתה עם נכרי דקיי"ל דבתה פגם לכהונה וכשרה לקהל, מ"מ לא פלגינן דבורה להאמינה לחצאין דאם אין אתה מאמין לדבריה דלכשר נבעלתי הוי דבורה כמאן דליתא וכאלו לא נבדקה האם כלל, ממילא איכא חשש דנבעלה לממזר ותהי' בתה פסולה לקהל, וצריכין אנו להאמין לדבריה, וכיון דמאמינים לה ממילא כשירה לכהונה. ומה דהיא לא תנשא לכהן ולא אמרינן כיון דמאמינים לדבריה לגבי בתה ממילא גם היא כשרה לכהונה, צ"ל דלגבי תרי גופי פלגינן דבורה אבל בחד גופא דהיינו על הבת לא פלגינן דבורה להאמינה לחצאין, ובפשוטו נראה שלזה כיון הב"ש (סי' ו' סל"א) שכתב בזה"ל, כשהולד כשר לקהל כשר גם לכהן וא"א לחלק ביניהם כגון אפילו ברוב ממזרים והיא אומרת לכשר נבעלתי, כשר הולד אפילו לכהונה. אמנם לפ"ז יקשה ממ"ש הב"ש שם מיהו אם היא גרושה שייך בולד ג"כ תחילה ודיעבד כי שמא כהן בא עליה עכ"ל, ונימא ג"כ דלא פלגינן דאם תאמין לדבריה תאמין בכולה ואם לא תאמין ודיבורא כמאן דליתא ממילא תהיה פסולה לקהל משום ספק ממזר. והא ודאי אין לומר דמיירי באומרת סתם לכשר נבעלתי, ובלשון זה נכלל רק שלא נבעלה לפסול היינו לא לנכרי ולא לממזר ובזה א"א למפלג דבורה אבל בגרושה חיישינן שמא מכהן דבמה דאומרת לכשר לא אמעיט כהן דגם הוא בכלל כשר, דלענ"ד א"א לומר כן דא"כ באומרת לכשר נבעלתי יהיה הולד פסול לקהל דשמא לקרוב נבעלה דהוא ג"כ בכלל כשר, דהא בעצמותו הוא כשר אלא לגבי דידה הוא פסול אע"כ דלכשר נבעלתי היינו מי דכשר לה, א"כ ממילא נכלל בזה שנבעלה למי שאינו כהן גם הא בההיא דינא דגרושה כ' הב"ש דשייך בולד ג"כ תחילה ודיעבד, דמשמע דאם נישאת לא תצא ואם נימא דבדבורה לכשר נבעלתי לא ממעט' בזה כהן אפילו דיעבד תצא כיון דליכא ברי, אלא על כרחך דבמה דאומרת לכשר נבעלתי, היינו לכשר לה אבל לא לכהן אם כן נימא דלא מפלגינן דיבורה ולזה נ"ל דכוונת הב"ש כך, דלגבי חשש נכרי י"ל דבתה תנשא לכתחילה כיון דמדינא מועיל ברי דידה לגבי הבת, אלא דלכתחילה לא תעביד עובדא בזה כיון דבלא"ה הרבה פוסקים ס"ל דנכרי הבא על בת ישראל אין הולד פגום לכהונה כדמשמע מסתימת הרמב"ם דכתב דהולד כשר, ולא כתב דפגום לכהונה, גם הרמב"ן במלחמות כתב דאם נישאת לכהן לא תצא וכ"כ הב"ש (סי' ד' ס"ק ב') להלכה, בזה י"ל דאף לכתחילה עבדינן עובדא וביותר די"ל דאף להפוסקים דסברי דקיי"ל דהולד פגום לכהונה י"ל דהוא רק דרבנן כמ"ש ביש"ש, ולענ"ד נראה לכאורה דכן הוא, דלכאורה יש לתמוה למ"ש תוס' ספ"ק דיבמות אההיא דס"ל לר"י נכרי ועבד הבא על בת ישראל דהולד ממזר אף דבביאת נכרי ליכא איסור דאורייתא, מ"מ ממזר לא תליא בביאת היתר אלא ביש בו הוי' או לא, עיי"ש, הא מ"מ עדיין יקשה דאיך ילפינן בק"ו דפגום מיהו הוי מאלמנה לכ"ג דאין איסורה שוה בכלל וכו' הא בנכרי ליכא איסור כלל, ואין ראיה מאלמנה לכ"ג דאסורה לו, וצ"ל דעיקר הק"ו לענין עבד דאיסורו מדאורייתא ובנכרי באמת הי' הק"ו בדרך אסמכתא דהשוו חז"ל נכרי ועבד להדדי ומ"ש הרא"ש לתמוה על הרי"ף במ"ש דאנן מספקא לן אי הוי פגום, דאין כאן מקום ספק מדקאמר לעיל סתמא דגמרא וכולהו אמוראי דמכשרי, דפגום מיהא הוי מק"ו דאלמנה, וכיון דק"ו דלית ליה פירכא ליכא מאן דפליג עליה, י"ל דשטחיות דברי הרא"ש כך הם, דהא ע"כ ליכא לדייק הא דאמרינן והלכתא דנכרי ועבד הבא על ב"י הולד כשר, ולא קאמר דהולד פגום דהדין דכשר לכהונה כמו דדייק הרי"ף, דהא הך דיוקא הוי ג"כ על עבד, והא גבי עבד הוי קל וחומר דלית לי' פירכא, אע"כ דאין זה דיוק כלל דסמך אדלעיל דקאמר פגום מיהא הוי א"כ ממילא גם בנכרי מה"ת לן לומר דפליג אסתמא דגמרא וכולהו אמוראי. וכיון שכן דלא הוי רק דרבנן י"ל דבזה לא אמרינן דאת לא תעביד עובדא, ולזה ס"ל להב"ש דהבת מותרת לכתחילה לכהן, דלהא ליכא למיחש דנבעלה לממזר או לקרוב דא"כ תהי' פסולה לקהל והוי דיעבד, ולחוש דנבעלה לנכרי כיון דהוי רק פגום דרבנן ולהרבה פוסקים אפילו פגום לא הוי, בזה לא מחמירינן לחוש לכתחילה, אבל בגרושה דהוי לכהונה חשש דאורייתא דשמא נבעלה לכהן, משום הכי גבי ולד נמי מחלקינן בין לכתחילה לדיעבד ואף דעדיין י"ל דגם באינה גרושה יש מקום לפוסלה לכהונה מדאורייתא וכשירה לקהל, דהיינו דזינתה תחילה עם נכרי ונפסלה לכהונה, ואח"כ בא עליה כהן ונתעברה ממנו, מ"מ י"ל כיון דצריכים לדון דנבעלה תחילה לנכרי שוב לא הוי רק חשש דשמא נבעלה עוד לכהן, והוי כמו מדאפקרה וכו' דבזה מותרת לכתחילה בברי ורוב כשרים כמ"ש הב"ש שם (סי' ו' ס"ק ל"א ובסי' ד' ס"ק ל"ט) ולגבי כהנים הוי רוב דאינם כהנים מותרת בברי ורוב לכתחילה [ומ"מ דברי הב"ש תמוהים, במה דמשמע בפשיטות דבגרושה בדיעבד לא תצא וצ"ע טובא, דהא מה דמקילין דמאן דמכשיר בה מכשיר בבתה, היינו דחזקת האם מהני לבתה כמ"ש תוס' וכל הפוסקים [זולת מהרא"ש והה"מ לא משמע כן וזהו שייך אם הנ"מ גם על האם משא"כ בגרושה ובת ישראל דליכא גבה ענין הכשר ופסלות לכהונה י"ל דאפילו דיעבד תצא, ואולי י"ל דס"ל כי היכי דברי וחזקת כשרות מהני, ה"נ ברוב ורוב כשרים ולגבי ממזרים וכהנים הוי רובא כשרים, ומצד נכרי כיון דבתה פגום רק מדרבנן מהני הברי לחוד, ואך עדיין קשה מלישנא דהב"ש משמע דאפילו ברוב ממזרים הדין כן ובזה לכאורה גם דיעבד תצא כיון דליכא חזקת כשרות דמסייע, וצ"ע לדינא]. ויצא לנו מזה דבנ"ד לדעת הב"ש מהני ברי דהאם לחוד להכשיר הבת לכתחילה, והכי משמע מדברי הברטנורא ספ"ק דכתובות, וזהו דעת השואל בשו"ת הרמ"א (סי' כ"ד) אלא דמ"מ אחרי שהרמ"א השיב שם לחומרא מאן ספין ומאן רקיע להקל, אך בנ"ד דהוא אומר ברי ג"כ דמיני' הוא, ובזה י"ל דאף ר"י מתיר כדאמרינן חדא דהא קמודה, בזה יש לסמוך להקל אפילו לכחחילה, כנלענ"ד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף