שו"ת רבי עקיבא איגר/א/ד
|
< הקודם · הבא > |
לידידי הרב רבי נפתלי בק"ק ווארשא
מה דגמגם מעכ"ת במה דפסקינן בש"ע א"ח (סימן י"ד) בתלאן להציצית שלא בכוונה דאינו מברך, לחוש לדעת רש"י והרא"ש, הא י"ל דס"ל בזה כשטת התוספות דסתמא לשמה קאי:
נראה לע"ד דהדין עם המחבר, דהא כל עיקר ראיית הרמב"ם והתוס' דלא בעי כוונה בתלייה או דסתמא לשמה קאי, היינו מדאצטריך קרא לפסול בתלאן נכרי מדכתיב בני ישראל ועשו ולא נכרי, ותיפוק ליה דנכרי לא בעי כוונה, וזהו רק לשיטתייהו דס"ל דעיבוד דנכרי וישראל עומד ע"ג לא מהני, דנכרי אדעתא דנפשיה קעביד, [ובאמת קשה לי דמ"מ איצטרך בתלאן נכרי והנכרי נתגייר אח"כ, ואומר דתלאן אז בכוונה, והוא נאמן באיסורין, ועכ"פ אם רוצה הוא להתעטף בזה הטלית כיון דיודע בעצמו שתלאן בכוונה, לזה אצטרך קרא דתליית הנכרי בצד עצמותו פסול, משא"כ לשיטת הרא"ש והטור (בסימן ל"ב) דבעיבוד מהני ישראל עע"ג והב"י (סימן י"א) למד מזה דגם לענין טווית ציצית מהני ובגליון הש"ע כתבתי לתמוה על הב"י בזה, וכאשר ראיתי אח"ז שגם הגאון רבי יחזקאל בספר דגול מרבבה תמה כן] וא"כ מה"ת לן להמציא דסתמא לשמה קאי, כיון דליכא הכרח לזה:
ויעויין בס' נזירות שמשון (רסי' י"ד) דהשיג על המג"א וכתב כיון דבטוי' דלכ"ע בעי לשמה מהני להרא"ש ישראל עע"ג ק"ו בתליית ציצית דלהרמב"ם לא בעי כוונה כלל לכ"ש דמהני ישראל עע"ג, ובמחילת כבודו שגה מאוד בזה דתליי' מגזה"כ פסול דבעינן בני ישראל ועשו, ופשיטא דלא מהני עע"ג דהא לאו משום חסרון כוונה אתיא עלה:
[עיין בהשמטות]
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |