שו"ת צמח צדק (קרוכמל)/צח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת צמח צדק (קרוכמל) TriangleArrow-Left.png צח

שאלה צ"ח

בהמה שנמצאו לה שני טחולין ואחת נקובה בסומכיה מה דינה של בהמה זו דאע"פ דאין לאוסרה מטעם דכל יתר כנטול דמי כיון דנטלה הטחול כשירה מ"מ שמא יש לאוסרה משום ניקבה בסומכיה:

תשובה דבר זה אית לן למילף מדין כליות דכליות שנטלו כשירה כמו בטחול שניטלה אלא שבטחול טריפה כשניקבה בסומכיה ובכליות טריפה בהקטינה ובדין כליות כתבו הג"ה אשיר"י וז"ל אם היו ג' כליות או יותר והקטינו היתרת ונשארו שתים כהלכתן שלא הקטינו כשירה עכ"ל והביאו הרב ב"י בש"ע סימן מ"ד וא"כ כשם שבכליות מטריף הקטינה ואפילו הכי אם היתירה הקטינה לית לן בה והיא כשירה הוא הדין נמי בטחול דמטרי' נקב בסומכיה אם הטחול היתירה ניקבה לית לן בה וכשירה דיתירה הוה כמאן דניחא:

אלא שמ"מ נראה דווקא כשמכירין ויודעין איזה טחול היה העיקר ואיזה היא היתירה אז אמרינן שאם ניקבה היתירה ליה לן בה והיא כשירה אבל אם אינו ניכר איזה היא היתירה וניקבה אחת מסתבר' דיש להטריף דדילמ' הטחול שהיא העיקר היא ניקבה בסומכיה ומכ"ש כשהו' נוכר איזה היא היתירה ואותה שהיא העיקר ניקבה בסומכיה שיש להטריף:

וכן כתב מ"ו הבית חדש בהדיא בסימן מ"ד גבי כוליא אהג"ה אשי"רי דלעיל וז"ל הלשון משמע שהשלישית אינה עומדת בשורה אחת עם השתים אלא נמצא' במקום אחר אבל אם עומדת זו אצל זו ואיכא לקות' בחדא אז הוא טריפה דמאן לימא לן דהיתירה לקויה דילמ' הכולי' שאינה יתירה היא לקויה והוי לקותא בכוליא אחת וטריפה עכ"ל הרי כתב בהדיא שאין להכשירה בהקטינה הכוליא היתירה אלא בשניכר שהיא היתירה והוא הדין נמי בטחול דוקא אם ניכר איזה מן הטחול שהיא היתירה והיא ניקבה בסומכיה אז היא כשירה, אבל בשאין ניכר איזה הוא היתירה יש להטריף:

וחילוק זה שכתב מ"ו הבית חדש דמשמע ליה מל' הג"ה אשי"רי דאין להכשיר בהקטינה היתירה אלא בשאינה עומדת בשורה עם השתים נראה לי דמוכח לומר כן כדי שלא יהיו דברי הג"ה אשיר"י סותרים לדברי ראב"ן שכתב בסימן רנ"ו בדין כוליות וז"ל נבראת בב' והקטינה אחת מהן או בג' והקטינה אחת מהן או באחת והקטינה בההוא ודאי לקותא הוא וכו' עכ"ל הרי כתב בהדיא שאם הקטינה אחת מן השלשה דהוי טריפה ולהג"ה אשיר"י אם הקטינה היתירה כשירה והרב ב"י מייתי הג"ה אשי"רי בסימן מ"ד דמכשיר בהקטינה היתירה וכתב וז"ל ודבר פשוט הוא והרי ראב"ן חולק על זה אלא דבר פשוט היא דהג"ה אשיר"י מיירי בניכרת היתירה והיא הקטינה אז היא כשירה דהיתירה למאי דלית' דמיא, וראב"ן מיירי בשאינה ניכרת איזה היא היתירה והקטינה אחת מהן אז היא טריפה וליכא פלוגתא בינייהו:

וכן מוכח נמי מדברי ראב"ן גופיה הא דמטריף בג' כוליות שהקטינ' א' מהן אינו אלא דוקא בשאינו ניכר שהיתר' הקטינה אבל בניכרת מודה דשריא מהא דכתב הוא התם בסימן רס"ד בדין יתר רגל א' דטריפה שכתב וז"ל דכל יתר כנטול דמיא ובכל אחד יש לומר הוא היתר והוי כנטול והרי הוא חסר רגל ונ"ל דאי איכא לאותו היתר היכרא כגון שהאחד עומד במקומו והשני שלא במקומו דאף על גב דכנטול דמי אותו היתר כשירה דלאו חסר הוא וכו' עכ"ל הרי כתב בהדי' דאם היתר הוא ניכר כשירה ה"ה נמי בכוליא אם היתר ניכר הוא לא מטריף בהקטינה ולא הטריף בשלשה כוליות והקטינה אחת מהן אלא כשאין ניכר איזה היא היתירה ודין רגל ודין כוליות אחד הוא, וזה ברור הוא:

אבל הרב בים של שלמה בפרק אלו טריפות סי' פ"ט כתב בג' כוליות שהקטינה אחת מהן דלא מיטרפ' אלא כשהשלישית אינה עומדת בדרא ויש לקות' או חסרון באותו שנים העומדת בדרא אז היא טריפה אבל כששלשתן עומדת בדרא חדא ויש לקותא או שאר חסרון באחת מהן לא מיטרפ' והוא תמוה דזהו לא הוי כדברי ראב"ן ודלא כדמשמע מהג"ה אשיר"י דלדידהו הוי בהפך דלא מכשרינן אלא בשניכרת השלישית שהיא היתירה שאינה עומדת בדרא והיא הוית לקויה אז מכשירינן אבל כשאינה ניכרת והיא עומדת בדרא חדא איזה שהקטינה הוי טריפה כמו שהוכחנו ובארנו:

ואם כן ה"ה נמי בטחולין אם שניהם עומדת בשוה ואין ניכר איזה היא היתירה ואחת ניקבה בסומכיה אז היא טריפה דמאן לימא לן דהיתירה היא שניקבה דיל' אותו טחול שהיא העיקר הוא דניקבה אבל אם ניכר הוא איזה היא היתירה והיא ניקבה אז כשירה היא:

ומסתברא לי למימ' דאפילו כשעומדי' שניהם בשוה ואין ניכר איזה היא היתירה אלא שהאחת היא גדולה ואחת היא קטנה אזלינן בתר גדולה שהיא העיקר והקטנה היא היתירה ואם ניקבה הקטנה היא כשירה דומיא בנמצא שתי וורדות ויש להם שורש א' וכו' ואם הא' הפוך והב' אינו הפוך הולכין אחר היות' גדול' וכו' הביאו הרב בהג"ה ש"ע מי"ד סי' ל"ה הרי תפסינן התם לגדול שהוא העיקר ולקטן שהוא תוספות הכי נמי בטחול שאם אחת גדולה ואחת קטנה תפסינן לגדולה שהוא העיקר ולקטנה שהיא היתירה ולכך אם נמצא הקטנה שהיא ניקבה בסומכיה כשירה אבל אם גדולה ניקבה בסומכיה או ששתיהן שוות ואין שום הפרש ביניהם להכיר איזה היא העיקר ואיזה היא היתירה וניקבה אחת בסומכיה אז היא טריפה דחיישינן דילמא אותה טחול שהוא העיקר ניקבה בסומכי' וטריפה היא, הנראה לעניות דעתי כתבתי:



שולי הגליון


Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף