שו"ת צמח צדק (קרוכמל)/ע
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה ע'
פרח שושן, שמן ששון קנקן חדש מלא ישן, הוא אהובי וידידי וחתני, האלוף התורני, נ"י פ"ה עמוד הימיני, כמהר"ר גרשון, ינצרהו ה' כאישון:
כתיבת ידי מכ"ת קבלתי ועל דבר תלמידך הותיק, קנקן חדת מלא עתיק, שבא מפליטי חרב וזעם והרג רב, שהיה בארצות רוסיא והגידו לו שאשתו המירה דתה ונתקשר הוא לישא אחרת ומחיתי על ידו וכתבתי שלא יהא לשום אדם עסק בזה בלי ידיעתי ורשותי ומכ"ת מדבר בעדו ונראה לו פשוט שיכול לישא אחרת אי מזכה לה גט על ידי אחר כדאיתא בפסקים וכתבים סימן רנ"ו הובא בש"ע מטור א"ה סימן א' בהג"ה הא ליתא דהא דהיתר בפסקים וכתבים אי מזכה לה גט על ידי אחר היינו דוקא בשהמירה דתה מרצונה ולא מחמת אונס, דכשהמירה מחמת אונס דילמא אחר שעבר האונס חזרה בה וכשחזרה בה לאחר האונס מותרת לבעלה שהרי אפילו אם היה בעלה כהן מותרת לבעלה לדעת הרא"ש הובא בש"ע מטור א"ה סימן ז' בהג"ה לכך לאו שפיר דמי למיעבד הכי:
ואת אשר כתב מכ"ת דנראה לו פשוט דוקא לענין שתהא אסורה לבעלה יש חילוק בין המירה מרצונה ובין המירה באונס בשעת הזעם והרג רב כי כשהמירה מעצמה ומרצונה אנו חושדין אותה שנתרצית מה שאין כן כשהמירה מאונס אבל לענין זה שיוכל בעלה לגרשה שלא מדעתה בעל כרחה נראה שאין חילוק כלל כי בתשובת הרא"ש כלל ל"ב מבואר אף על פי שלא נאסרה על בעלה מכל מקום עוברת על דת היא הובא בקצרה סי' קט"ו בהג"ה ש"ע, יעויין בתשובת הרא"ש כי שם האריך, וכיון דהכי הוא שאף שהמירה באונס עוברת על דת היא ודאי דיכול לגרשה בעל כרחה ואין בזה משום חרם ר"ג כמבואר בהג"ה סימן קט"ו סעיף ד' ואף על פי שלא הפסידה כתובתה כמבואר התם מכל מקום אין חיוב כתובתה מעכבת מלגרשה בעל כרחה במקום שיכול לגרשה בע"כ בלאו הכי כמבואר בסי' קי"ט בהג"ה אלו הן תורף דברי מכ"ת:
הנה מכ"ת בנה יסודו על זה שאף על פי שהמירה באונס מכל מקום נקראת עוברת על דת וכיון שנקראת עוברת על דת מתגרשת בעל כרחה והא ליתא דלא נקראת עוברת על דת כשהמירה באונס לא לענין הפסד כתובתה ולא לענין לגרשה בע"כ מפני שאעפ"י שבאמת היתה עוברת על דת שהמירה כדי להנצל מן המיתה והיה לה ליהרג ולא לעבור והרי היתה עוברת על דת מכל מקום אינה נקראת עוברת על דת שדברו בה חכמים הן לענין הפסד כתובתה הן לענין להתגרש בעל כרחה אם מיד לאחר שעבר האונס חזרה בה דאין היא נקראת עוברת של דת שתפסיד כתובתה לאחר ההתראה או להתגרש בע"כ אפילו בלא התראה כמבואר בהג"ה סימן קט"ו סעיף ד' אלא באשה שרגילה בכך שעוברת על דת אבל בכי האי גונא שלא נכשלה אלא פעם אחת בשעת הזעם והרג רב בבהלה רבה אין היא נקראת עוברת על דת אף על פי שעשתה עבירה חמורה שבחמורות לית לן בה כיון דאנוסה היתה דאי לא תימא הכי אלא תהא נקראת עוברת על דת אפילו בפעם ראשונה בלא התראה שתתגרש בע"כ אם כן לא הנחת בת לאברהם אבינו לפי דברי רז"ל במה שהאשה נקראת עוברת על דת אלא על כרחך ברגילה בכך מיירי, וכן תמצא מבואר בתשובת הרשב"א סימן תקע"א הובא בסימן קט"ו סעיף ד' בהג"ה:
ומה שנתלה מכ"ת בתשובת הרא"ש כלל ל"ב ד"ח שכתב על אשה שהמירה מאונס שנקראת עוברת על דת, אגב חורפיך לא דקדקת כי גם הרא"ש כתב כך כאשר כתבתי שאף על פי שהאמת הוא שהיתה עוברת על דת מכל מקום אין לה דין עוברת על דת כי הנה כתב הרא"ש התם בתשובה וז"ל ויש שרוצין לומר שיש להם דין עוברת על דת להפסיד כתובתה ואמת הדבר כי עוברת על דת וכו' מ"מ נראה לי דלא הפסידה כתובתה וכו' עד כאן לשונו, פירוש דבריו אף על גב דבאמת עברה על דת מכל מקום אין לה דין עוברת על דת שדברו בה חכמים ז"ל, יעויין שם בתשובת הרא"ש ותמצא מבואר כך:
אע"ג דבסוף התשובה מסיים הרא"ש וכתב שלא הפסידה כתובתה מפני שלא התרה בה משמע דיש לה דין עוברת על דת אלא לפי שלא התרה בה לא הפסידה כתובתה ממילא נשמע דמתגרשת בעל כרחה הא ליתא דלא כתב כן אלא היכא דעוברת על דת פעמים הרבה ורגילה בכך אותה נקראת שפיר עוברת על דת לכך הוצרך לתלות הטעם שלא הפסידה כתובתה מפני שלא התרה בה ואותה היה יכול לגרשה בע"כ אבל כשאינה רגילה בכך לא הפסידה כתובתה בלאו הכי וגם אינו יכול לגרשה בע"כ:
לכך האי גברא דנמלט מחרב רעה ואינו יודע שאשתו שהמירה דתה רק מה שהגידו לו שהמירה מאונס ואפשר שחזרה בה מיד לאחר שעבר האונס וברחה ולא זו אלא אף זו מהשהגידו שהמירה מאונס לא הגידו בשום ב"ד בתורת עדות רק הגידו כך דרך שיחה בעלמא ודאי דלאו שפיר דמי למיעבד כך לגרשה בע"כ ולישא אחרת ומה גם כי אין זה כי אם חמשת רביעית שנה שנמסרה בידי הזדים הארורים ואין עובר ושב מהתם להכא עדיין להוודע הכל על נכון שמא באריכות הזמן יוודע שום דבר ממנה או שחזרה מיד לאחר שעבר האונס וברחה או שנשתקעית ביניהם ומוטב שיאכל בשר שחיטה ואל יאכל בשר תמותה, בכן ישב בדד בטח שקט ושאנן, ויהי הודו כזית רענן דברי אלה בר"ח כסליו תאי"ו יו"ד לפ"ק:
אחרי כן בא אלי מכתב שכתב איש אחד נקרא רבי יהושע אחי האם של האשה ההיא וכתב שהאשה ההוא נשבית על ידי קדרים ופדאוה בקוסטאנטינא ולאשרה בצדקתה ולא המירה מעולם, ושהיא בחזרתה בעיר יא"ס עם כמה שבוים שנשבו ונפדו עמה ובמעט ימים אחרי כן באתה האשה ההיא לגליל לובלין וכתבה לבעלה הנה שיחזור על אבידתו והוא כן עשה ויצא לקראתה וקבלה באהבה ונתתי שבח לאל ית' אשר הנחני בדרך אמת וחזו מפעלות ה' אשר שם בארץ שמות:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |