שו"ת צמח צדק (קרוכמל)/לט
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה ל"ט
ראובן נתקשר נגד שמעון באם שמעון ישלח לידו לראש חדש ניסן קנין סודר להשיא את בתו אליו על פי פרטי תנאים המדוברים ביניהם שמחויב הוא לישאנה בחופה וקידושין וכו', ואם יעבור ולא ישאנה ישלם לשמעון מאה זוז, ונעשה דלא כאסמכתא ובאופן היותר מועיל ע"פ תיקון חז"ל והתנה בתנאי גמור המועיל על פי הדין שיקיים תנאו דוקא לזמן הנ"ל ואם לא יקיים תנאו לזמן הנ"ל אזי אין עליו שום חיוב ויהא רשאי לישא אחרת והגיע הזמן ר"ח ניסן ולא אתא מן שמעון קנין סודר כנ"ל, ומיד למחרתו ב' ניסן נתקשר ראובן בשידוכין עם אשה אחרת לישאנה, ואחר כך ג' ניסן בא שלוחו של שמעון והביא קנין סודר מן שמעון כאשר התנה והוא שלח שלוחו קודם ראש חדש ניסן על אופן שיהא ראוי לבא אל ראובן בזמן שקבע לו דהיינו לראש חדש ניסן, אלא שנתעכב שליח בדרך מחמת המים שנתרבו שלא היה יכול לעבור המים, ועתה טוען שמעון כיון שהוא שלח שלוחו עם הקנין לזמן הראוי אלא שהשליח נאנס בדרך הרי הוא לא עבר על תנאו ותובע מראובן שיפרע לו מאה זוז כיון שמברר דבריו שכן הוא וראובן טוען מה לי באונסיך כיון שהגיע הזמן ולא ראיתי קניני' כמו שהתנית הרי את אשר עשיתי ובאתי בקישור לישא אחרת עשיתי בהיתר:
תשובה יראה דראובן פטור הוא מן אלו מאה זוז כיון שהגיע הזמן ולא בא לידו קנינו של שמעון כאשר התנה הרי מה שנתקשר לישא אחרת עשה בהיתר אף על גב דשמעון שלח קנינו בזמנו אלא שהשליח נאנס בדרך אפילו הכי פטור ראובן:
אע"ג דטענת אונס מהני כמו שכתב הטור ח"מ סימן כ"א בשם הרמב"ם וז"ל מי שקנו מידו שאם לא יבא ליום פלוני וכו', ועבר היום ולא בא נתקיימו התנאים ואבד כל זכותו ואם הביא ראיה שהיה אנוס באותו יום הרי זה פטור מקנין זה וכו' ע"כ, הרי מבואר דטענת אונס מהני היינו דוקא לענין שאם הנאנס היה מתחייב עצמו בשום דבר אם לא יקיים תנאו בזמנו או שיאבד זכותו התם הוא דמהני ליה טענת אונס דלא מתחייב במידי ולא אבד זכותו, אבל לענין שיתחייב חבירו במה שעשה אחר זמן שקבע לו ודאי דלא מהני האונס של זה לחייב את חבירו שלא ידע באונס של חבירו, כמו בנדון דידן שנתקשר ראובן לישא את בת שמעון אם יקיים תנאו לראש חדש ניסן וישלח קנין סודר להשיא לו את בתו והגיע הזמן ולא הגיע קנינו של שמעון ליד ראובן ונתקשר ראובן לישא אשה אחרת ודאי דאין שום חיוב על ראובן כיון שלא הגיע לידו קנינו של שמעון לזמן שהגביל כאשר התנה אף על פי שהיה שמעון אנוס דאטו שיהי' ראובן אגוד בבת שמעון לעולם אי לא יגיע לידו קנינו של שמעון משום דדילמא אנוס הוא ודאי דלא מסתבר למימר כך:
וכיוצא בזה כתב הרב מ"ו ב"ח בטור ח"מ סי' כ"א ליישב דלא קשיא אדעת הגאונים והרמב"ם דפסקו דאונס מהני ובירושלמי יש דלא מהני לר"י דק"ל כוותיה וכתב ליישב דלא קשיא וז"ל דשאני קידושין דאנן סהדי דאין האשה מסכמת בקידושיו אלא אם כן יתקיים התנאים וכל כמה שלא נתקיים התנאי אע"פ שנאנס אינה מתרצה בקדושיו דאם לא כן תהיה עגונא שתהא חוששת שמא נאנס וכו' עכ"ל הרי מבואר שאין האשהמתקדשת בשלא נתקיים התנאי אף על פי שנאנס מטעם שמתחלה כשנתקדשה על תנאי אז לא היה דעתה אלא על דעת שאם לא יקיים תנאו אפילו על ידי אונס שיהיו קדושין בטלים כדי שלא תתעגן מחמת יראת אונס הכי נמי בנדון דידן לא נתחייב ראובן תחלה אלא על דעת שאם לא יקיים שמעון תנאו בזמנו אפילו על ידי אונס שלא יהא לו שום חיוב עליו כדי שלא יהיה אגיד ביה לכך פטר ראובן מן אלו מאה זוז כיון שלא נתקשר לישא אשה אחרת אלא אחר שעבר שמעון את הזמן אף על פי שנאנס:
אבל מכל מקום נראה אי עדיין לא נתקשר ראובן עם אשה אחרת צריך ראובן לישא את בת שמעון או ליתן לו מאה זוז אם שמעון מברר שהיה אנוס דאנוס מהני ולא אבד זכותו:
ואע"ג דמשמע מהתם ממה שכתב הרב מ"ו ב"ח דגבי קידושין היכא דלא נתקיים התנאי נתבטלו הקידושין אפילו היכא דעדיין לא נתקדשה לאחר אף על פי שנאנס ולא קיים התנאי ואם כן הוא הדין בנדון דידן נמי נימא הכי כששמעון לא קיים תנאו בזמנו אף על פי שנאנס יהא ראובן פטור מן חיובו אפילו היכא דלא נתקשר עדיין לישא אשה אחרת הא לאו מילתא הוא דשאני קידושין כיון דמתחלה לא נתקדשה אלא אדעתא שיתקיים התנאי ואם לא יתקיים אפילו על ידי אונס יהיו הקדושין בטלין אם כן אפילו אם תרצה היא אחר כך להנשא לו בשלא קיים תנאו ולא איכפת לה במה שלא קיים תנאו בזמנו אפילו הכי צריכה קידושין אחרים ממנו משום דקדושין הראשונים כבר נתבטלו לכך לא חילוק התם בין נתקדשה לאחר או לא נתקדשה אלא קאמר סתם דקידושין הראשונים נתבטלו ואפילו מזה שקדשה כבר צריכה קדושין אחרים אבל כאן שנתחייב לישא את בת חבירו דאין כאן קדושין אלא שדוכין בעלמא ואי זה שנתחייב לישא את בת חבירו רוצה לוותר על תנאו ולא איכפת ליה במה שחבירו לא קיים תנאו בזמנו ורוצה לישאנה לא צריך תו למידי לכך הדין נותן אי עדיין לא נתקשר זה לישא אחרת צריך זה לישא את בת חבירו אף על פי שלא קיים תנאו בזמנו כיון שנאנס או ישלם לו מאה זוז כאשר נתחייב משום דאונס מהני דלא אבד זה זכותו כמו שכתב הטור ח"מ סימן כ"א בשם הרמב"ם:
אלא שנדון דידן מיירי שכבר נתקשר ראובן לישא אשה אחרת לא מהני אונסיה דשמעון לחייב את ראובן כיון שראובן לא ידע מאונס דשמעון וכשנתקשר לישא אשה אחרת עשה בהיתר אחר שכבר עבר הזמן שקבע לשמעון והיה ירא שמא יקדמנה אחר ברחמים לכך פטור הוא מן שמעון לגמרי אף על פי שנאנס שמעון כיון דלא ידע ראובן באונס של שמעון:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |