שו"ת פרי השדה/ד/נג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת פרי השדה TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png נג

סימן נ"ג
המדליק נ"ח בשמן גזול

למע"כ הרבני המופלא ומופלג החרוץ וכו מו"ה שמואל פנחס נוססקערן נ"י בק"ק בעלזא יע"א.

עתה באתי להשיב לו ע"ד מה שנסתפק בשמן גזול אם כשר לנר חנוכה אם בעינן לכם עיין בספר שדי חמד מערכת חנוכה אות ט"ו שהביא דלא בעינן לכם מדמותר להדליק בשמן שריפה לדעת הרבה פוסקים אע"ג דאסור בהנאה ואסה"נ לא מקרי לכם, עי"ש בשדי חמד אות ג' הביא אריכות גדול. ובשו"ת שב יעקב סימן נ'/כ' דלא אמרינן לגבי נר חנוכה כתותי מכתת שיעורא כיון דלא בעינן שיעור קצוב רק שידליק חצי שעה, וכל שדלק חצי שעה ליכא נ"מ בשיעורא, עי"ש בשב יעקב בסוף התשובה, אמנם בחידושי בסוגיא דאתרוג של ערלה הבאתי דברי הר"ן מס' גיטין כ' ע"א גבי כתבו על אסה"נ כשר דמחלק דהיכא דבעינן שיעור חשוב אז בכל אסה"נ אפילו אינם עומדים לשריפה מ"מ כיון דאסור בהנאה לא הוי שיעור חשוב, אמנם אסורי הנאה דעומדים לשריפה הוי לגמרי כמאן דליתא ואפילו במקום דלא בעינן שיעור חשוב ג"כ פסול כיון דהוי כמאן דליתא לגמרי, ועיין באה"ע סימן קכ"ד ברמ"א שם סעיף א' ובפר"ח שם, אמנם גבי שמן שריפה אע" דלשריפה קאי וא"כ אי הוי כמאן דליתא לגמרי היה פסול לנר חנוכה מ"מ גבי שמן שריפה איכא טעמא אחרינא לומר דלא הוי כמאן דליתא לגמרי דכיון דהתורה אמרה שמותר להנות ממנו בשעת שריפה ויכול להשהותו עד שיצטרך להנות ממנו לא הוי כמאן דליתא, וכן כתב הגאון בית מאיר בחידושיו למס' סוכה ל"ה ע"א בסוגיא דאתרוג של ערלה, והנה אי ס"ל דשמנים האסורים בהנאה כשרים לנר חנוכה, ועיין פרמ"ג או"ח ריש סימן תרע"ג באשל אברהם שם שמכשיר מטעם דמצוות לל"נ וגם אם אמרינן דאסה"נ אין לו בעלים מוכח ג"כ דלא בעינן לכם, ובעיקר הדין אם אסה"נ יש לו בעלים כבר האריכו הפוסקים עיין בריטב"א מס' סוכה שם ודעת הרמב"ם דאסה"נ יש לו בעלים עיין במג"א סימן תרמ"ט ס"ק כ' ובחידושי לפרק השוכר את הפועל מס' ע"א הבאתי ראיה לדעת הרמב"ם דאסה"נ יש לו בעלים דשם דף ס"ד ע"א אמרינן דמי ע"א ביר גוי מותר וכתבו שם התוספ' ד"ה מסתברא משום דהא דדמי ע"א של ישראל אסור ילפינן מקרא והיית חרם א"כ רק לישראל נאמר ולא לבני נח עי"ש, והקשיתי לפימ"ש הר"ן בחידושיו שם ריש פרק השוכר את הפועל דחידוש הוא הא דדמי ע"א אסורים כיון שאסור בהנאה לא מקרי דמיהם רק חידוש היא שחדשה תורה, ועיין רמב"ן מס' קידושין נ"ו ע"ב בסוגיא דמקדש בערלה, א"כ י"ל דלעולם דמי ע"א של גוי פשיטא דאסור רק גבי ישראל צריך קרא משום דדמי ע"א של ישראל לא מקרי דמיהם ואשמעינן דמ"מ אסור אבל דמי ע"א של גוי פשיטא דאסור, [אח"כ ראיתי בחידושי חתס"ו למס' ע"א שם שהרגיש ג"כ בקושיא זאת], וא"כ מדקייל"ן מ"מ דע"א של גוי מותר דמיהם מוכח דאסה"נ שפיר יש לו בעלים, וא"ש דברי התוספ' שם דרק גבי ישראל גלי רחמנא לאסור דמי ע"א אבל של גוי מותר דמיהם, ובחידושי הארכתי בס"ד, וא"כ אין ראיה לנר חנוכה דלא בעינן לכם מדמותר להדליק בשמן של אסורי הנאה דשפיר י"ל דגבי נ"ח ג"כ בעינן לכם וגזול פסול ומ"מ מותר להדליק בשמני איסורי הנאה משום דאסה"נ שפיר מקרי לכם, ועיין באה"ט או"ח ריש סימן תרע"ג מ"ש שם בשם שו"ת שער אפרים, ודוק, [שוב ראיתי בשו"ת בית יצחק ליו"ד ח"ב סימן קמ"ה שהאריך קצת בזה], והואיל ואין נ"מ להלכה ולמעשה רק לפלפולא בעלמא, וכבר הארכתי בענין זה במקום אחר אין להאריך יותר, ודוק, אמנם מה שהעיר אם שייך בזה מצוה הבאה בעבירה כבר עמד בזה הגאון בספר שדי חמד מערכת מ"ם כלל ע"ז, עי"ש בד"ה ולהדליק נר חנוכה שמסקנתו אפילו להפוסקים בלולב גזול בשאר הימים דלא חיישינן למהב"ע (עיין או"ח סימן תרמ"ט) מ"מ הכא בהדלקת נ"ח כיון דע"י הדלקה מכליא קרנא שאי אפשר לקיים עוד מצוות השבה, וודאי פסול ומכ"ש שאין לברך, וסברא כה"ג כתבתי גם בספרי תבואות השדה ח"א בסוגיא דמהב"ע עי"ש באות י"ט, ובספר שנות חיים להגאון ר' שלמה קלוגר ז"ל סימן קס"ב, ודוק:

·
מעבר לתחילת הדף