שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/רמ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דבור ולדרוש כו' קשה דמאי קא קשיא לתוס' דקאמר דהא אפי' לא דרשינן וכו' דאדרבא מש"ה ניחא דלא דרשינן משום דאי דרשינן מקלקלי טובא ויעשו ברצון דעד השתא לא עבדי אלא דלא מסרן וכדפ"רשי ונראה דה"פ אין לפרש כו' דאע"ג דהאי פירוש היה נראה יותר דהוה מהדר לאוקמי פירכא דפריך מהאי סכנה אונס הוא מ"מ א"א לפרוש' וטעמא דלא משני מידי האי משום פרוצות כדפר"שי בלאו הכי יעש' שהרי עיניהם הרואות שעם היות שהן אינן מוסרות עצמן נשארו מותרו' לבעליהן ומשם יראו ולא פחדו אפי' שלא ידרשו להן ועוד משום כו' שר"ל הגע עצמך שימשך תועלת איך משני שאנו מניחים לדרוש כו' אבל השתא לפירוש התוס' ניחא כי הקושיא היא למה לא מיחו כדי שתתקיים התקנה ומשני לא חשו לתקנ' משום פרוצות ובהבטל התקנה הכל מתוקן עוד היה אפשר לפרש דהא אפי' שר"ל שזה כבר ידע המקשה דאיכא פרוצות ועכ"ז הקשה וא"כ עיקר התירוץ חסר לכן פירש עוד אפשר לומר דהכי פירו' דהא אפי' כו' ואם כשהקשה המקשה ולדרוש היינו לצנועות א"כ מאי משני משום כו' ובודאי דזה נראה דוחק כי פשיטא דצנועות ופרוצות לא ידעין אלא דאיכא במציאות ואם לאו דקאמר ר"ל בפומבי ומחוורתא פי' קמא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |