שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/קצא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נשאל ממני אם הורדים יש להם דין ערלה אם לאו כי לכאורה היה נראה שהיה להם דין ערלה וכן היה נר' בעיני אלא שהשיב לי חבר א' שכיון שלא היה עיקר הפרי לאכילה שאין בהם דין ערלה וכפי מה שהשיג' ידי מחבורי הפוסקים לא מצאתי דבר ברור אלא שנראה בעיני שהוא מחלוקת בין הפוסקים ז"ל וחשבתי לומר כי שרש הדבר הוא בברכות פר' כיצד מברכין דגרסי' התם והלכתא כמר בר רב אשי דזריק האביונו' ואכיל הקפריסין ומדלגבי ערלה לאו פרי הוא לגבי ברכות נמי לאו פרי נינהו ולא מברכינן עליה בורא פרי העץ אלא בורא פרי האדמ' עכ"ל הגמ' וכן לשון הרי"ף בהלכותיו. משמע לכאורה דהא בהא תלי' דכל מידי דמברכינן עליה בפ"ה שייך ביה דין ערלה ומידי דלא מברכינן עליה אלא בורא פרי האדמ' לא שייך ביה דין ערלה תו גרסי' בתר הכי הני פלפלי רב ששת אמר שהכל רבא אמר ולא כלום ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא כס פלפלי ביומא דכפורי פטור כס זינגבילי ביומא דכפורי פטור ופרי' מתיבי כו' עד ללמדך שהפלפלין חייבים בערל' ומשני ל"ק הא ביבשתא הא ברטיבתא ואמרי רבנן למרימר כס פלפלי וזנגבילה ביומא דכפורי פטור והא אמר רבא האי אמלתא דאתיא מבי הינדואה שרי ומברכין עליה בורא פרי האדמה ל"ק הא ברטיבתא הא ביבשתא ע"כ מה שראיתי לכתוב מלשון הגמ' התוס' ז"ל כתבו שם ברטיבתא כגון ליטואריו בלע"ז מברכין עליה בורא פרי האדמה אבל ביבשתא לא מברכין עליה כלל וכן הלכ' בזינגילי שקורין זינגיברי וכן גרופול שאין רגילין לאכול אלא ברטיבא ליטואריו בלע"ז אין מברכין עליה ביבשתא. נראה א"כ דלפי דעת המפרשי' דפלפל מברכין עליה בורא פרי העץ ומכריחים כן מטעם דכיון שהם פרי העץ לענין ערלה הוא הדין לענין ברכה וכן כתבו תלמידי ר"י ז"ל וכ"כ הרא"ש בפסקיו כתלמידי ר"י. א"כ הוא הדין והוא הטעם בוורדים רוזאש בלע"ז שכיון שלא מצינו להם ברכה אלא ב"פ האדמה אין בהם דין ערלה דאין ערלה אלא בפרי העץ וכמ"ש הכתוב ונטעת' כל עץ וגו' אבל לדעת הגאונים והרי"ף והרמב"ם דסברי דפלפלין יבישתא לא מברכינן כלל וברטיבת' בורא פרי האדמה ועם כל זה יש דין ערלה בפלפלין הוא הדין בורדים ואע"ג שהיה אפשר לחלק ולומר דשאני פלפלין דדרך לאכל מהם לחים ר"ל ברטיבתא מה שאין כן הרוזאש מ"מ שמשום הכי כתבתי לשון התוס' ז"ל שפירושו דרטיבתא ליטואריו וכן אחרים פירשו כן דא"כ משמע דפלפלין אין להם דרך אכיל' אלא בליטואריו א"כ גם הרוזאש שוים בזה והן פרי העץ אעפ"י שלענין ברכה מברכין בורא פרי האדמה עם כ"ז י"ל שדין ערלה יש להם כמו פלפלין לדעת הגאונים והנמשכים אחריהם ולדעת הראשונים שזכרתי דכל שאין מברכין עליהם אלא בורא פרי האדמה אין בו משום ערלה א"כ הרוזאש אין בהם משום ערלה אלא שהקשה לי דאם כן דזינגיביל דלכ"ע מברכין עליו בורא פרי האדמה כמ"ש תלמידי רבנו יונה וכ"כ הרא"ש בפסקיו וכן התוס' כנ"ל א"כ נאמר לדעתם דאין בו דין ערלה הא ודאי דבר תימא הוא מאד ועוד שהרי כת' רי"ו בנתיב כ"א חלק ב' וז"ל פלפלין לחים אסורים משום ערלה וכן הזינגיביל וגרופלו וכיוצא בהם ולא הביא שום חולק. ועוד מצאתי בס' האגור ז"ל כתב הראב"ד ז"ל ורדים מבר' עליהם ברוך שנתן ריח טוב בפירות וכן דעתי נוטה לפי שנאכלין במרקחות מכל זה היה נר' בעיני דורדין דין ערלה נוהג בהם או לפחות הוא מחלוקת ע"כ מה שראיתי לע"ד אחר כ"ז בא לידי תשו' הרשב"א ז"ל שנכתב שדעתו שורדין דין ערלה יש להם והכריח כן מדתנן בפ"ז ממס' שביעי' הורד והקטף והכפר והלוטם יש להם שביעית ולדמיהם שביעית ובפ"ק דנדה אמרי' מאן תנא קוטפא פירא הוא ר' אליעזר דפרק ג' דערל' ומעש' דבשרף ערלה אסו' אלמא כל שאינו פרי לענין ערלה אינו פרי לענין שביעית:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |