שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/קכ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה אור עולם המאיר לארץ ולדרים עליה בחכמתו ובתורתו סיני ועוקר הרים מופת הדור והדרו יאיר עינינו בתורתו ויוציא לאור משפט שאלתנו אשר שאלנו מפי אדונינו גאוננו אלופנו נר"ו בני העיר שהיו מקלין בקדושת חולו של מועד יותר מדאי בענין מקח וממכר ולא היו מבחינים בין דבר האבד כלל אשר כן עמדו חכמיה זקניה ושופטיה קדושים אשר בארץ יעלזו חסידים בכבוד ונמנו וגמרו והסכימו משום מגדר מלתא בגזרת נח"ש ואסרו כל דבר בענין מקח וממכר ומ"ומ וגדר וסייג זה נדרוהו והקימוהו מפני שהיהודים הדרים בעיר הנז' הם מועטין מעורבים בין האומות ומחמת גדר זה שוב לא יהיה להם מקום להכריח את היהודים למכור להם שום סחורה במועד והסכמה זאת נתקיימה ונתקבלה עליהם בכל דור ודור מדעת ורצון מנהיגי העיר הנז' עד עתה חדשים מקרוב באו עמדו מסוחרי העיר הנז' איש א' והלך אצל בעל תורה א' אשר בעיר דלא סביר ולא גמיר והורה לו להתיר ההסכמה הנז' ולמכור בחול המועד אל התוגרמי' מטעם דבר האבד שהם עוברי' ושבים ואיסור וחומר ההסכמ' הנז' יותר בתתו מדמי המכר שימכור כך וכך מעות אל קופת ההקדש ובזה מותר להם למכור כיון שהוא דבר האבד וכשמוע הסוחר הנזכר ההתר הזה הלך אצל תוגר א' שהיה עובר דרך שם ובא אל ביתו ביום שבת קדש והודיע לו מעצמו בלי אונס והכרח כלל שהיו לו בגדים מגוונים שונים ואמר לו שאם רצונו לקנות מהם הוא יביאם ליום מחר אצלו והתוגר הודה לדבריו ויהי בבקר יום חול המועד ויקם וילך אצל התוגר ושאל התוגר ממנו הבגדים אשר אמר לו ביום שבת סוף דבר שהביא' אצלו ומכר מהם בכל אות נפשו וירע הדבר מאד בעיני העיר כי ראו כי עבר ברית חלף חק ההסכמה החמורה הנז' שהיתה מקויימ' ומקובלת עליהם מימי עולם ומשני' קדמוניות ומעתה איש הישר בעיניו יעשה יעלה לפרוץ גדר לקנות ולמכור בכל אות נפשו וכאשר דימו כן היה שבאותו היום של חוה"מ מכרו לכל שואל די מחסורו בלי הבחנת דבר האבד ובלי אונס והכרח כלל כנודע לכל בני העיר הנזכר ועתה שאלתנו ובקשתנו אם יש כח ביד בני העיר להתיר ההסכמה הנזכר' במעמד כולם או רובם כשאר כל ההסכמות הנהוגות בכל קהלות הקודש יע"א או שמא אין להם כח להתירה כיון שיש בה משום מגדר מלתא ומשום סייג כאמור ומה גם בהיות שהסכמה הנז' קיימוה וקבלוה בכח חומרת נח"ש בעצת החכמים מרביצי תורה מימי עולם ומשנים קדמוניו' כאמור ואין ב"ד מבטל דברי חברו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין וחת"ל שאין כח בידם להתיר ההסכמה הנז' עדין יש לשאול אם יש בהתרת המתיר הנז' ממש ואם המתיר ראוי לעונש על התרתו נוסף על הטעמים הנז' מפני שיש בזה משום חכם שאסר אין חברו רשאי להתיר ומה גם במקום שהאוסרים הם חכמים שלמי' וכן רבי' מוחזקים בהוראה והמתיר הוא יחיד ולא סביר ולא גמיר וגם שיש בזה משום דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתירה בפניהם ועתה מודה צדק הנותן לכל דבר חקו חק עולם אשר עליו עומד כי במשפט יעמיד ארץ ילמדנו ויורנו מדרכיו כי ממנו תוצאות חיים כי מלאך ה' צבאות הוא ויבא דברו הטוב להרים מכשול מדרך עמו עם אלהי אברהם ובזכות זה יבא מורא צדק ע"כ:
תשובה
י"ד סי' ר"מ כת' וז"ל דברים המותרים ואחרי' היודעי' שהם מותרי' נוהגי' איסו' הוי כאלו קבלו' עליה' בנדר ואסור להתיר להם הילכך מי שנהג שלא לאכול בשר כו' עד צריך התרה ויפתח בחרטה כו' וקשה בעיני דפתח ברבים וסיים ביחיד אלא שנראה בעינו ס"ל לריב"ה דדוקא ליחיד אית ליה תקנה בחרטה והתרה אבל צבור שידעו בדבר א' שהיא מותר וקבלו על עצמם לאיסור לית להו תקנה בהתרה ולא בחרטה ומה גם עתה אם נהגו זה מסיבת אבותיהם קדושים דודאי אין לבניהם ולדור הבא אחריהם תקנה וראיה לדבר מהא דאמרי' בגמ' והביאו הרי"ף ז"ל בפ' מקום שנהגו בני בישן נהגו דלא הוו אזלי מצור לצידן במעלי שבתא אתו בנייהו לקמיה דר' יוחנן אמרו ליה אבהתין הוו אפשר להו דלא למתי ולא אתו אנן לא אפשר לן מאי אמר להו כבר קבלו עליהם אבותיכ' וכתיב שמע בני כו' ואם היה אפשר בהתרה למה לא התירה להם אלא ש"מ דדוקא מנהג שאדם נוהג מעצמו הוא דהוי כמו נדר ויש לו התרה בפתח וחרטה אך מה שנהגו אבותינו הוי כמו תורה שאין לה פתח כן נרא' מוכרח אעפ"י שראיתי מהררי"ק נוטה מסברתי ומ"מ אליבא דכ"ע המורה לצעקה שהורה להם התר עליו נאמר שוטה רשע וגס רוח ר"י לא מלאו לבו להתיר לבני בישן והוה אתי ומה שחשב לתקן כתת מן הרמח לצדקה עליו לצדקה והוה צעקה החפץ לה' בעולות הלא שמוע אל התורה והמצוה אהב י' מכל צדקה שונא גזל בעולה כלל הדברים כי הסכמה זאת לדעתי אין לה התר כיון שקבלוה הקדמונים והוי למיגדר מילתא וכמו שראובן בעין הפרצה הנמשך והמתיר ראוי לעונש ויבקש כפרה מי' ושב ורפא לו כן דעתי
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |