שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/שעט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ר' וש' ולוי נשתתפו בעסק השולדיניש לצורפן ולהוצי' הכסף מהם ואחר זמן חלקו השינדראד שהוציאו מעשה השולדאני' ונטל כל א' חלקו שוה בשוה ובא ר' ומכר חלקו מהשינדרדה ליהודה בט' פרחים וחצי כל ככר וככר שכך היא דרכה לימכר או פרח יותר תו פחות ובא יהודה וטרח והוציא ההוצאות שדרך לעשות כדי להוציא הכסף מתוך השינדראדה וככר' מדבריו שהפסיד בה הפסד שהוא יותר מכדי אונאה ועתה תובע לר' אונאתו כי השינדראד' אינה בעין להחזירה לו ור' משיב ואומר לו אני לא אמרתי לך שתוציא מהשינדראדה כ"וכ כסף שלא תפסיד אבל מכרתי לך אותה השינדדאדה סתם כמו שדרכה לימכר בט' פרחי' וחצי הככר או תוציא כסף הרבה או מעט דבשלמ' אם היתה האונאה בערך הככרים ניחא וגם הלוקח כשקונה אותה הוא לוקח אותה על הספק יוציא כסף הרבה או מעט א"כ מזלך גרם ואני מה אעשה לך ועוד טוען ר' ואומר ליהודה כי מה שלא יצא מזו השינדראד' כסף הרב' לפי שלא היו לך אומנין בקיאין במלאכת השינדראד' להוציא הכסף ממנה כי הנה השותפין שלי הוציאו מחלקים שהיה שוה בשוה עם חלקי כסף יותר ממה שאתה הוצאת מחלקי לפי שהם אומנים בקיאין במלאכה זו עוד טוען יהודה הקינה ואומר שזאת השינדראדה נעשית בפחם הטראפהנ' שהם חתיכות גדולות והוא מזיק למלאכה זו ור' השיב לו הנה אנחנו היינו עושים מלאכתנו זה שתי שנים בטראפהנ' והייתי נכנס ויוצא לשם והייתי רואה שהיינו שורפים הסולדיניש לשם עם אותו הפחם ואותה השינדראדה קנית ממני וסברת וקבילת ועוד מי הגיד לך שההיזק בא מצד הפחם שהנה א' מהשותפי' שלי הוא אומן גדול ובקי במלאכה זו ומעולם לא חשש ולא מיחה לשרוף השולדיני' עם זה הפחם ואם היה מזיק לא היה עוש' מלאכתו עם זה הפח' שגם הוא לקח חלקו מזו השינדראד' אלא שעתה שראית הפסד לפי דבריך אתה מעליל עלי שההפסד בא מצד הפחם סוף דבר שר' המוכר אומר אני לא מכרתי לך כי אם שינדראדה כמו שדרכה לימכר לשכר ולהפסד ועתה יורנו המורה הדרך ישכון אור:
תשובה לא נתברר יפה מתו' דברי השאלה אם ר' מודה ליאוד' שהוא אמת כדבריו שהפסיד יותר מכדי אונאה שאם אין ר' מודה לו לפי שאינו יודע אם דבריו אמת אם לאו הדין נר' פשוט שאין ר' חייב ליודה כלום אפי' שירצה יודה הקונה לישבע שהוא כדבריו כי אין נשבעין להוציא ולא מבעיא בכה"ג דנ"ד שאין הדבר הנמכר בעין אלא אפי' בדבר שהיה אפשר לומר שהוא בעין אין הקונה נאמן לומר זה הוא אם אין המוכר מודה וכמ"ש הרא"ש בפשיטות בתשובה הביא' הטור ח"מ סי' רל"ב על ש' שקנה ב' נודות שמן כו' עד תשובה אין ש' נאמן בשבועתו להוציא ממון אלא ר' המוכר ישבע שנת' לו שמן טוב כאשר התנה עמו כו' יע"ש בנ"ד נמי ישבע ר' שלא זייף הדבר ההוא שמכר יודה אלא שנתנה כשאמר מוכרי השינדראדה בלי שום מרמה ויפטר אמנם אם ר' מודה ליודה שכן הוא כדבריו שהפסיד יותר מכדי אונאה אין לפטור לר' מטעם שיאמר תן לי מה שמכרתי לך ואחזיר מעותיך שודאי דין זה מצינו ללמוד ממשנה ראשונה דהמוכר פירות לחברו ולא צמחו שפסקו הפוסקים דבזרעוני גינה מחזיר לו דמיו ואינו יכול לומר לו תחזיר לי זרעוני ואתן לך הדמים דאיהו דאפסיד אנפשיה דאיבעי ליה לעסוקי אדעתיה שיזרע' כיון דכולהו לזריעה קיימי וכמ"ש זה בפשיטות ח"מ בסי' רל"ב ואין חולק וא"כ בנ"ד היה יכול להשיב יודה לר' אתה אפסדת אנפשך שידעת שכל הקונה שינדראד' להוציא כסף ולצרפה הוא לוקח וא"כ מטעם זה אין לזכות לר' בדינו זה אמנם יש לזכות לר' מן הטעם שבא בשאלה שטוען ר' שמה שלא הוציא כסף לא היה מרוע השינדראדה אלא להעדר בקיאות האומנים וכמו שמביא ראיה לדבריו מחבריו וכ"כ שם הפוסקים בענין זרעוני גינה והא לך לשון הר"ן ז"ל הביא בס' ב"י הא דאמרינן הכא דחייב באחריותו דוקא שזרע' בקרקע בדוקה ושנים כתקנן אבל זרעם בטרשים או שלא היו שנים כתקנן אינו חייב באחריותן כו' עד אא"כ באו בקיאין ואמרו שראו אותם ולא היו ראויים לזריעה ולכאו' נר' שהר"ן פליג אהרא"ש שהרי כת' הרא"ש דמשמע מתוך רב אלפס דכל היכא דאין הליקוי ידוע כגון ברד וכיוצא בו תלינן בגריעותא דזרעים אלמא דעל הספק תלינן בגריעותה דזרעים ומדברי הר"ן אינו נר' כן אלא דתלינן בליקוי מצד אחר אא"כ באו בקיאין ואמרו שראו אותם ולא היו ראוים משמע דאי לא באו על הספק אנו תולין בדבר אחר לא בגריעותא דזרעים וכן הדעת נותן מטעמא דכלל גדול בדין המוציא מחברו עליו הראיה ואעפ"י שאפשר ליישב ולכוין דברי הר"ן בדוחק עם דברי הרא"ש מ"מ לכאורה כך נר' כמו שכתבתי ולאפס פנאי לא אאריך עתה בזה דבנ"ד לע"ד הדבר ברור לכ"ע שר' פטור כיון שיש לתלות בחסרון הבקיאות וכמו שמוכיח מחבריו שהוציאו כו' כנזכר בשאלה גם מטענה שאמר ר' שהוא דרך לצאת כסף ולהרויח ולפעמים להפך ושהוא מכר כדרך הנהוג ט' זהובים וחצי הככר זהוב יותר או פחות אעפ"י דלכאורא נר' שאין בטענה זו ממש שהרי כל הסוחרים דרככ לקנו' ולמכור להרויח או להפסיד ועכ"ז אמרו שאפי' תגרי לוד שנתאנו יש להם דין אונא' גם בכל הדברים שייך אונא' אלא שמ"מ נר' דגם בזה יר' שיש זכות לר' בטענ' זו והטעם שהלכה רווח' שכל הנוש' ונותן סתם על מנהג המדינה הוא סומך וא"כ אם יתברר שהמנהג פשוט בנושאי' ונותנים בדבר זה שבין מוציאין כסף הרב' יותר על שתות שאז נתאנה מוכ' ובין שאינם מוציאין אלא פחות יתר משתות שאז נתאנה לוקח אין מוציאין מזה לזה האונאה אז ודאי יש לנו לומר דאדעתא דהכי סלקי ונחתי ומחלי זה לזה ואין להם אונאה ומ"מ נר' מתוך דברי הנתבע כפי מה שבא בשאל' שאין הדבר ברור שהסינדראדה היתה רעה ומחמת כן לא יצא כסף כדרך שיעור שינדראדה כזו וגם אין ידוע שיצא פחות מהנהוג רק ע"פ התובע וא"כ פשיטה שר' זכאי בדינו ואין בטענת יאודה כלום כי אין אדם נשבע להוציא כנ"ל וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |