שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רמא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רמא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ילמדנו רבנו דיין א' דן דין אחד וז"ל בפני החתו' מטה הממונה על דבר החזקות במנוי יד ושם מק"ק עמדו לדין ר' וש' על אודות תל עפר אשר היה תחת הגג שבחצרו של ר' הנ"ל אשר התל הזה היה נשען ליסודות הכותל אשר לש' מביתו אשר שם ויען ר' הוציא תל העפר עד שגלה כל היסודות וטען ש' כי כותל ביתו היא רעועה ליפול מחמת שהחליש יסודותיה בהוצאתו כל העפר הרב אשר היה שם ומכוסות היסודות בתוך העפר ההוא והיו נשעני' היסודו' בעפר הנז' אשר היה שם בעודו שם ור' טען כי מקדם קדמתא היו מגולות היסודות הנ"ל כמות שהן עכשו והוא השליך העפר הנז' שם והוא הוציאו עכשו וגזרתי על ר' שאם יביא עדים נאמת את דבריו כי היסודות היו נגלו' מקדם כמו שהן עכשו והוא השליך העפר הנז' שם נמצא שלא עשה שום נזק ליסודות הכותל בהוצאת העפר ואם לא יביא עדים הנז' גזרתי על ר' שיבנה כותל קטן באבנים ובסיד ובחול משופעת ועולה מקרקע הארץ סמוך למעלה מהיסודו' הנז' מעט כדי שהיסודות תהיינה נשענות על כותל חזקה כזאת אם יאטם אזנו ר' מלבנות הכותל אם תפול הכות' הוא גרמא בנזיקיה וגולל אבן אליו תשיב ע"כ הגיעו דבריו ילמדנו המור' נצדק' אם דן כהוגן הדיין הנז' אם לאו ולו יחשב לצדקה:

תשובה לכאורה היה נר' שמה שדן הדיי' שעל ר' להביא עדים כו' שלא צדק בידינו דמאי שנא זה מכל תובע ונתבע שעל התובע להביא עדים לקיים דבריו ואם לא ישבע הנתבע שהאמת אתו ויפטר ואם יש עד א' כנגדו מחייב לנתבע שבועת התורה ואם אין כאן אפי' עד א' בשבועת הסת פטור (ומותר) הנתבע כך נראה לכאורה ומ"מ אני אומר שיש כאן שתי טענות ושתי כפירו' הא' שטוען ש' שר' גלה ביסודות מה שלא היה מקודם ושמעון מכחישו ואומר שמקודם גם כן היו מגולים קודם שסלק העפר ועל טענה זו נר' בעיני שלא צדק הדיין במה שחייב לר' שיביא עדים לאמת דבריו כי היסודו' היו נגלו' מקודם דבהא ודאי הדין הוא כל שאין כאן עדים לא לזה ולא לזה שר' נאמן בשבועתו כשאר כל טוען ונטען אבל הטענה הב' שטוען ש' שראובן הסיר העפר וגילה היסודות על זה אני אומר שאני מדמה דין זה לנסכא דרבי אבא וכי היכ' דאמרי' התם דמתוך שאינו יכול לשבע משלם כן בנ"ד שהתל מן העפר יש עדים שהיה שם אלא שר' אומר אין שקלי בדידי שקלי וזה ברור לדעתי כשמש אלא שאני אומר שאפי' נניח שהאמת כדברי ר' שהוא הניח העפר באותו מקום נר' שזה כמ' ימים היה שם העפר ובטלו וזכה בו ש' ולא כ"כ דר' לחזור וליטלו כי מי שנתן מתנ' לחברו אינו יכו' לחזור בו אחר שזכ' המקבל דמכר ומתנה שוים הם וזה ברו' אלא דאכתי איכא למידק אם כשהשליכו שם השליכו שם ובטלו לעולם אלא דהשתא חוזר בו והוי אפשר למימר דהיינו פלוגת' דרבנן ור"י במס' סוכה דרבנן סברי דסתם עפר צרי' שיבטלנו בפי' ורבי יוסי ס"ל דסתם עפר בטל אפי' על הסתם שלא פירש בנ"ד אליבא דרבי יוסי מצינן למימר דר' היה צריך לראי' וכשהשליך שם העפר לא בטלו משום דעל הסתם אמרינן דבטלו לדעת ר"י אלא שכפי האמת אין הלכה כר"י אלא כרבנן דאפי' עפר על הסתם לא בטלו ולדעת רבנן כל עוד שלא ידענו שבטלו נאמן ר' בשבועתו לומ' שלא בטלו והרמב"ם והרי"ף פסקו דהלכה כחכ' דעל הסתם לא בטל וא"כ היה אפשר לומר שאם יתברר הדבר בעדים שר' השלי' שם העפר היה יכול לומר אין שקלי בדידי שקלי אלא שמ"מ אני אומר שא"א שלא קבל הכותל נזק והפסד מצד הסרת העפר משם דא"כ לא היה לו לר' להסיר העפר ולא לזוז אותו ממקומו וראי' לדבר בפ' השואל היורד לתוך חורבתו של חברו ובנאה שלא ברשותו ואמ"ל עצי ואבני אני נטל אמר רבי יעקב א"ר יוחנן בבית שומעין לו בשדה אין שומעין לו משו' ישוב ארץ ישראל איכא דאמרי משום כיחשא דארעא מאי בינייהו ח"ל והרמב"ם פסק כלישנא בתרא בנ"ד שהדעת נותן שא"א שלא &קבל הכותל הפסד מחמת הסרת העפ' חייב בנזק הכות' ונקל לידע זה ע"פ בנאין וכמ"ש הרא"ש וכיוצא בזה בתשובה הביאה בנו וז"ל שומה זו יהיה ע"פ בנאי' גם אני אומר בנ"ד הפסד זה הרב' או מעט יושם ע"פ בנאין הנלע"ד כתבתי וחתמתי:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון