שו"ת מהרשד"ם/אורח חיים/לד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מוכתר בכתר חכמה ודע' ויראת ה' היא אוצרו יוש' בסת' עליון החכם השלם כמה"ר שמואל ששון נר"ו אד"ש אומר קבלתי כתבך וראיתי שאלת ממני להודיעך דעתי הקצרה בדבר הלכה וראיתי להפיק רצונך רצון שכני סנה וזה החלי בס"ד על מה שכתבו התוס' וא"ת ומ"ד בריש איזהו מקומן דכללי גמר מיניה כו' וכתב הרב וז"ל וצריך לעיין כו' ועליו תטוף מלתך וז"ל ואני בעניי ראיתי כי אין צד לקושיא זו בהבנה כוונת דברי התוס' כי מ"ש דא"כ הוי יוצא לידון בדבר החדש ביוצא ללמד על הכלל כלו היינו משום דהא דיצא לידון בדבר חדש שצריך שיחזירנו הכתוב לכללו בפי' היינו משום שנחלק מן הכלל באותו דבר חדש ותו לא דמי לכלל ולכך צריך שיחזירנו בפי' ואם איתא דאותו דבר חדש יליף כללי מיני' א"כ לא נחלקו מן הכלל וא"כ אמאי צריך שיחזירנו לכללו כיון שלא יצא היה ראוי שיהיה כמו יצא מן הכלל ללמד על הכלל כלו שאין צריך להחזירו כיון שלא נחלק מן הכלל זו היא כוונתם ז"ל וא"כ אין מקום כלל לקושייתו דהיא היא כוונת התוס' דמאי איכא בינייהו הכ' כיון שלא נחלק בדבר החדש עכ"ל אות באות ואני ראיתי ולא ירדתי לסוף דעתך כי קושיי' התוס' היא על יסוד דיצא מן הכלל ללמד כו' ויצא לידון בדבר חדש כו' הם שתי מדות מחולקות זו מזו ותירוצם הוא שאם היה גמר כללי מיניה נמצא שאין חילוק ביניהם ואם היה כן היה עולה תירוץ התוס' יפה לזה הקשה הרב כו' ואמר שהקושייא במקומה עומדת שהרי אפי' שנאמר דגמר כללי מיניה הוו שתי מדות מחולקות זו מזו כי דבר שיצא מן הכלל לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא הוו שוים הכלל והפרט בכל ולמדין זה מזה אבל דבר שיצ' לידון בדבר החד' נהי דגמר כללי מיניה איהו לא גמר מכללי ונמצא שאינם שוים הכלל עם הפרט כמו ששוו יצא מן הכלל כו':
וא"כ מ"ש אומר ואם איתא דגמר כללי מיניה א"כ לא נחלק ואין צריך להחזירו הא אינו כן דודאי צריך להחזירו שאלו לא החזירו היו מחולקים במה דאיהו לא גמר מכללי אבל השתא שהחזירו גמר איהו גם כן מכללי ואם כוונת דבריך לומר דאמאי איכא בינייהו דבר זה הא ודאי תימא דאין להקשו' על המדו' שהרי ראינו שרצת' התור' לומר דב' שלא במקומו ואנו דורשין אם אינו ענין לזה תנהו לדב' אחר ולא קש' לן למ' לא אמר' התו' הדבר במקומו וכן למה ג"ש מופנה משני צדדין וג"ש אחרת מופנה מצד אחד לבד וכמה דברים כיוצא באלו שהיה אדם אפשר להארי' בהם אלא דודאי אין להשיב על המדות ולזה הקשה הרב הנז' ואמר דבשלמה אם כשהיינו אומרים דכללי גמר מיני' היה נמש' דיצא לידון בדבר חדש ויצא מן הכלל ללמד היו שוים היה תירוץ התוס' יפה כי בהכרח יש לנו לומר שהם ב' מדות ואין כאן אלא מידה א' אבל כיון שאני יכול לעשות שהם שתי מדות מחולקות כנז' לעולם אימא לך דיליף כללי מיני' ונחלק מן הדבר שהיה בכלל ויצא ללמד כו' דהתם הכלל שוה עם הפרט והפרט עם הכלל והכא גמר הכלל עם הפרט אבל הפרט לא גמר מן הכלל ונלמד מכאן בכל התורה שכל עוד שלא יחזירנו הכתוב בפי' איהו לא גמר מיניה כך נ"ל וא"כ יפה אמר הרב הנז' לע"ד. ומכל מקום נראה בעיני ליישב דברי התוס' אחר שנ"ל שכפי דברי הרב הנזכר היה לו להקשות קושייא אחרת לדברי התוס' דאיך אמרו שאם היינו אומרים דכללי גמר מיניה אפי' בדבר החדש דהוי כיוצא ללמד על הכלל ועל זה הקשה דאיכא בינייהו כנז' והלא מצינו למימר דעוד איכא בינייהו דלמדת ללמד על הכלל כלו יצא אפילו דאיכא למפרך לא פרכינן דהוי כמו ג"ש מופנה אך מדת יצא לידון בדבר חדש אי אמרינן דכללי גמר מיניה הוי כג"ש מופנ' מצד אחד דלמדין ומשיבין וכמו שנראה זה בדבור רבינו שמואל בפ' טרף בקלפי והאמת שאלו לא היה לנו כי אם הדבור מיבמות לא היה נ"ל קושיא שהייתי מפרש ואומר שהתירוץ לקושיי' התוס' לא הוי אלא תירוצו של רש"י לבד ודברי התוספות היו סיום פי' תירוץ רש"י ושעור דבריהם הייתי אומר שהיה כך כדפירש בקונט' שלא היה דבר חדש אלא הוי כדבר היוצא מן הכלל כו' ועם פי' זה ליכא קושיא כלל דלעולם אי אפשר לומר דגמר כללי מיניה דא"כ לא הוי דבר חד' דלא מקרי דבר חדש אלא דבר שלא ימצא דין זה אלא בענין זה לבד אך אמנ' עומד לפנינו דבור איזהו מקומן ששם נראה שהם ב' תירוצים מחולקים שכתב אחר תירוץ הקונטר' ועוד כו' לכן נ"ל לדקדק תיבה א' שכתבו התוס' ואמרו דא"כ היה יוצא לידון בדבר החדש כיוצא ללמד וכפי מה שהבין הרב הנז' הכי ה"ל למימר דא"כ היה יוצא לידון שוה כולי או היה יוצא לידון בדבר חדש ודבר היוצא מן הכלל מדה א' לבד אלא ודאי שהתוספות כבר נשמרו ממה שכתב הרב הנז' שאמרו שהוי כיוצא וכל מקום שיש לשון זה נראה בפי' שאינו שוה ממש אלא יש צד חלוק ביניהם ואפילו הכי אמרו התוספות שיש לומר דלא גמר כללי מיניה דא"כ היה כיוצא בו ומן הנראה שהם שתי מדות מחולקות זו מזו לגמרי ואעפ"י שתירוץ זה אינו כ"כ חזק בהצטרף עם תי' רש"י הקודם עולה יפה ובזה נתיישב לי קושיית הרב לקושייתו:
גם במה שהוקשה לרב ז"ל בפשט ההלכה וכ' דוח' קושייתו בקל יש לי להליץ בעדו ולו' דשפיר קאמר הרב ואדרבא ממקום שבא פריך הרב שפיר והכי קא קשיא ליה מה נפשך אי סבירא למקשן דמוכח מן הבריית' דכשם דלא גמר איהו מכללי כללי נמי לא גמר מיניה דהא בהא תליא א"כ בהבנת הברייתא לחוד סגי ואי סבר המק' דאיכא למימר דאפשר דאע"ג דאיהו לא גמר מכללי כללי גמר מיניה א"כ דבר שפתים אך למחסור דמה יועילו הדברים דקאמר בתר הכי דלעולם אימא לך דשאר עריו' לילפי מאשת אח אבל אשת אח לא ליליף מן הכלל כיון דברייתא לא משתמ' אלא דאיהו לא גמר מכללי וא"כ שפיר קאמר הרב וכו' דברייתא לחוד סגי ואי מן הברייתא ליכא הוכחה בתורה ברוב דברים לא מהני אלא שגם בזה נלע"ד שהמקשה ראה שהיה מקום למעיין לטעות דמן הברייתא איכא למימר דדוקא איהו לא גמר מכללי אבל כללי גמר מיניה לכן הוכיח המקשה בדברו דכ"ש הוא דכיון דאיהו לא גמר מכללי שהרי היה אשם מצורע בכלל כל האשמו' במתן דמים על המזבח ומפני שיצא ללמוד דבר חדש אמרינן דאי לא הדדי לכלליה למאי דנפק נפק כ"ש מי שמעולם לא היה לו דין זה שהוא הכלל שלא ילמו' מן הפרט וקרוב דהוי יציבא בארעא וגיורא וכו' ולכן התוספות שראו שכח המקשן היה זה שאמרנו הקשו ואמרו שכח זה אינו כלום שהרי מצינו מי שסובר כן ואע"ג דכללי גמר מיניה איהו לא גמר מכללי וא"כ קשה דתלמודא הוה ליה למימר הניח' למ"ד דכללי לא גמר מיניה וכו' וכדאיתא כיוצא בזה בזבחי' ותירצו דשפיר קפריך תלמודא מן הכח הנז' דכ"ע מודו שאין הכלל למד דבר החדש מן הטעמים הנז' והשתא ק' א"כ מאי פרי' תיתי במה מצינו שהרי א"א מן הטעמים שאמרו התוס' אלא שנראה לומר שהמתרץ שאמר אלא אתא במ"מ לא הבין כח המקשן ולהכי אמר אלא אתא במ"מ והמקשה היה יכול להשיב דא"א ללמוד במ"מ מהטעמים הנז' בתוס' אלא שרצה להשיב לו אפי' כפי דבריו עד בלתי להקש דר' יונה דמשו"ה אצטריך עלי' וקרובים דבריך האחרונים שכתבת בדבור יבמות לדברי אלא שעדיין קשה לדברי ולדבריך בפי' זה תינח פה יבמות הכל כמו שאמרתי אבל בדבור של זבחים שהקשו התוספות הקושיא עצמה שבדבור יבמות התם לא שייך למימר לא דברי ולא דבריך ועוד קשה לי טובא איך אומרים התוס' שם ומקשים ולילפו נמי כלהו עריות מאשת אח כנראה שקושיא זו אין לה תירוץ אלא התירוץ שהם אומרים שם והלא הקושייא אינה כלום כפי האמת כיון דאיכא קרא דעליה ובשלמא בסוגיי' יבמו' א"ש לאקשויי הכי ע"ד שפי' אבל בזבחי' לא שייך להקשי' כלל אלא שנראה לי בדוחק דגם התם כוונו התוספות להקשו' לסוגיית יבמות לא שהקושייא בעצמה תהיה קושייא לענין הדין אלא הקושיא היה על הסוגיא של יבמות והרגישו זה שם לפי שלמעלה הזכירו הסוגיא הנז' כמו שיראה המעיין שם סוף דבר שעל פי דרכי בפי' הסוגייא הזאת של יבמות שפירשתי יתורץ מה שהוקשה לר"ת בדבור טרף בקלפי על רבינו שמואל וקשיא לך דמנא ליה דיליף איהו מכללי במ"מ וכו' היכא דליכא פירכא דהא לא מצינו זה אלא בכללי דגמר מיניה במ"מ אבל איהו מכללי לא והא ודאי הוי כ"ש דהשתא מאי דלא הוה יליף במ"מ מאי דהוה שהוא הפרט שהיה מקודם בתוך הכלל לכ"ש דיליף במה מצינו וק"ל:
ולפי שיאמר האומר שדברי ר"ש לא אזלי בשיטה זו מעיקרא ליכא קושיי' כלל שכפי' שיטה זו אפשר דאע"ג דכללי לא גמר מיניה למ"ד אפשר דאיהו גמר מכללי אליבא דכ"ע גם דמשמע מדבריו דלפי האמת יצא לידון בדבר החדש מצי יליף כללי מיניה במ"מ אי ליכא למפרך ולפי שיטה זו שאמרתי אינו כן שכבר פירשתי דאינו כן דעת התלמוד אלא שרצה להשיב עפ"י דרכו כנז' וזה נ"ל מוכרח מן הטעמים שכתבו התוספות שהם חותכים כל כח למידה דאתי מסבר' כמו מ"מ וק"ו שב' דברים אלו אדם דן מעצמו והטעמים שכתבו התוס' מכריחין ומבטלין הסבר' הזאת דמ"מ וכיון שאם היינו לומדין הדבר החדש לכלל נמצא לא היה דן דבר חדש א"כ מ"ל שהיה הלמוד מיניה וביה ומ"ל שהיה במ"מ אלא ודאי נראה כמ"ש אלא שאפשר לומר דר"ש רצה ליישב אפילו למה שנראה לכאורה דעת המתרץ שתרץ ביבמות ואמר אלא אתא במ"מ וכ"ת א"כ הדרא קו' לדוכתין דלפ"ז מ"ל לרש"י דאיהו גמר מכללי במ"מ אלא הכלל הוא דגמר לא הפרט א"כ מה ראיה מביא רבינו שמואל מיבמות. ונראה בעיני דמ"מ שפיר קאמר דכיון דמצינו דדבר החדש לכ"ע לא יליף כללי מיניה עם כ"ז יש כח במדת המ"מ היכא דליכא פרט למגמר מיניה ג"כ יש לנו לומר דאע"ג דלכ"ע איהו לא גמר מכללי היינו היכא דליכא מ"מ או דאיכא מ"מ ואית ליה פרכא אבל היכא דאיכא מ"מ ולית ביה פירכא אית לן למימר דגמר איהו מכללי דמאי שנא האי מהאי ושפיר קאמר רש"י כיון דלא מצינו סתירה לזה ויר' בעיני שעם מה שכתבתי וביארתי ביארתי כל מה ששאלת ממני לע"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |