שו"ת מהרשד"ם/אורח חיים/כד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לשון הרמב"ם ז"ל
פרק ששי מהלכות יום טוב כתב הרמב"ם וצריך שיהיה עירוב זה מצוי עד שיאפה כל מה שצריך וכו' עד ואם נאכל העירוב או נאבד או נשרף קודם שיבשל או יאפה הרי זה אסור לאפות וכו' עד התחי' בעיסתו וכו' עד נאכל העירוב או אבד הרי זה גומר ע"כ מ"מ השגות א"א נראה לי שאם אפה ולא בישל ונאכל העירוב או אבד מה שעשה בעוד שהעירוב קיים מותר לו לשבת ע"כ וסברא נכונה היא שמה שנעשה בהיתר אפילו נתכוון לצורך י"ט יכול להניחו לשבת ולבשל מכאן ואילך ליום טוב. ועתה אני אומר דלכאורה דברי הרמב"ם סותרים זה לזה דתחילה אמר עד שיאפה וכו' דנראה שאם לא אפה כל מה שצריך ונאבד העירוב בינתיים לא יאפה עוד אחר כך אמר התחיל גומר דמשמע שאם נאבד בינתיים שיכול לגמור ונראה שאין לומר דלשון וצריך לכתחילה משמע דכיון שאמר ואם נאכל קודם שיבשל אסור משמע דמיירי אפילו בדיעבד עוד קשה בלשון ההשגה כפי מה שנראה מלשון המגי' משנה דאמר דסברא כנונה שנראה חוזר על דין ההשגה אם כן לפלוג וליתני בדידה ולימא אם אפה לצורך י"ט או בשל עוד בעירוב ונאכל העירוב יכול לומר יהיה מה שעשיתי לשבת ועתה אני רוצה לעשות ליום טוב מאי האי דקאמר הראב"ד אפה ולא בשל וכו' וכבר היה אפשר לומר שדעת ההשגות היה שהרמ"בם ז"ל מתיר כיון שהתחי' בעיס' גומר וכו' ולא אמר גומרה דמשמע שמותר לאפות ולבשל והוא אומר אינו כן שאם אפה ולא בשל וכו' מה שעשה מותר אבל ד"א אסור להתחיל אלא שאין נראה כן מכמה טעמים א' שהיה ראוי לתפוס לשון גומר לא לתפס מלשון וצריך וכו' עוד שכפי הנראה שהראב"ד כח דהיתרא אתא לאשמוע' לכן נראה בעיני שכוונת הרמב"ם כך הוא וצריך וכו' שיש ב' חלוקות שהן ד' בישול ואפיה ובבישול יש שתים מין א' מבישול או ב' מינין וכן באפיה והרמב"ם כתב וצריך ר"ל שאע"פי שאני אומר לקמן שאם התחיל וכו' היינו דוקא מין אחד אבל ב' מינין ד"ה שאם התחיל לבשל בשר יגמור אע"פי שנאכל העירוב בנתיים יגמור לבשל הבשר לא מין שני דהיינו דגים וכיוצא בזה והר"ן ז"ל כתב בזה צ"ע והרא"בד ז"ל כתב דוקא אם אפה ולא בישל שהם מלאכות מחולקות בזה יש לחלק ולומר שאם אפה ונאבד העירוב קודם בישול אסור לבשל אבל המלאכה שהתחיל כבר בשול או אפיה מותר שכיון שהתחיל בבישול אין לחלק וכל תבשיל אחד הוא ואין לתמוה על מה שכתב שעשה דמשמע לשון עבר שהרי התחיל בעיסתו קי"ל פשיטא לכ"ע שאפי' לא גמרה גומרה לפי שמה שהתחיל נקרא כאלו עשה וכן נאמר במה שהתחיל במלאכה אחד בשול אי אפיה נקרא עשה אפילו שני מינים כיון שהוא ענין תבשיל או ענין אפיה ומ"ש המ"מ וסבר' נכונ' וכו' אינו חוזר לסברת הרא"בד ז"ל דאי הכי הוה מספיק שיאמר וסברא נכונה היא ולא ייתר מדפי' ואמר וכו' היא סברא אמצעית בין הר"ם להרא"בד שלא על כל פנים אסור תבשיל מין שני כמו שכתבתי בדעת הרמב"ם ולא עכ"פ מותר בדעת הראב"ד אלא צד א' קרוב להערמה שיאמר מה שעשיתי עד עתה אני רוצה להניח לשבת ואני רוצה לעשות אחר לי"ט כנ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |