שו"ת מהרשד"ם/אורח חיים/ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה בל' הרמב"ם פ"ט מהלכות שבת ראיתי בדברי מורי כמהר"ר לוי ן' חביב זצ"ל דברים תמוהים בעיני והם אלו כי הוא הקשה על לשון הרמב"ם ז' קושיות וז"ל הרמב"ם א' נתן את האור ואחד נתן את העצים וכו' כלם חייבים משום מבשל אבל אם שפת אחד מהם את הקדרה וכו' עד שנים האחרונים בלבד חייבים משום מבשל ע"כ. ומוכרח אני להביא קצת מלשון מורי וז"ל נשאלתי על קושיא אחת והיא למה פטר הרב בחלוקה השני' לנותן את האור וכו' כי מן החלוקה הראשונה נראה שהמביא את האור בחלוקה אחרונה חייב במכ"ש מן הראשונה וק"ל. שנית העיר הוא ז"ל מהו ששינה הרב בלשונו שבכל האנשים הנזכר בחלוקה הראשונה כתב א' נתן וא' נתן וכו' עד ובא אחר והגיס ובאחרונה בכלם כתב ובא ובא וכו' דבגמ' פריך והתניא כלם פטורים והאחרון חייב ומשני לא קשיא הא דאייתי אור מעיקרא הא דאייתי אור לבסוף דמשמע שמביא את האור הוא אחרון והוא החייב והרב שינה שסדר מביא העצים באחרונה וגם הזכיר מגיס אחר הכל. ד' שמדברי פרש"י ז"ל משמע שהמביא את האור אינו חייב משום מבשל אלא משו' מבעיר. ה' דלמה סתם הרמב"ם בקדרה דמשמע בין חדשה בין ישנה. ובגמ' פריך שיפת בקדרה מאי קא עביד ומשני בקדרה חדשה ומשום לבון רעפי' נגעו בה דהוי בשול ותקון הכלי מה שאין כן בישנה וכבר הרגיש הראב"ד ז"ל זה. ו' שהוא הרמב"ם עשה סדר באופן שגם בחלוקה השנית שנים חייבים ומן הגמרא נראה שאין חייב אלא א' לבד. ז' הוקשה לו שהרי ק"ל דשנים שעשו מלאכה א' שניהם פטורים אם היא שאחד מהם היה יכול לעשות. עד כאן הקושיות שהעיר מורי ז"ל ולתרץ כל זה עייל גרמיה בקופא דמחטא ודבריו תמוהים בעיני מאד וכלל דבריו כי בחלק האחד שהוא חלק החיוב אמר דמיירי הרמב"ם בשכלם נועדו יחדיו לבא לבשל ולפיכך דקדק בלשונו א"א כלומר שכלם היו בעצה ובמגיס אמר ובא וכו' לומר דבמגיס הוא גמרה ואין צריך להתחבר עם הראשון כי בין שבא בפני עצמו ובין ביחד לעולם מגיס חייב והביא ראיות על שמגיס מלאכה גמורה ובשביל האחרות הוצרך הרב לומר שכל העושה דבר מצרכי הבישול וכו' כאלו אמר בשלילא מגיס חייב משום מבשל אלא שופת את הקדרה או מביא את האור או העצים מה בישול עשו לזה אמר שכל העושה וכו' א"כ אפילו שופת את הקדרה ישנה חייב שהרי עשה דבר מצרכי הבישול ולהיות שנמשך מזה א"כ מאי פריך בגמ' שופת את הקדרה מאי קא עביד הרי עושה דבר מצרכי הבישול הוצרך מורי ז"ל לומר דלא פריך ארישא דמחייב אלא כלם פטורים פשיטא שופת את הקדרה מאי קא עביד דאיצטריך למתני ביה פטור דבשלמא אחריני אע"פ שלא בשלו כיון שלא היה אש כבר עשו מעשה אבל שופת את הקדרה פשיטא דלא עביד מידי זהו תורף דבריו ולהיות הוקש' לדעתו דלמה עשה הרמב"ם ז"ל החלוק' השנית לאשמועי' היכא שלא באו בעצה אחת שהם פטורים נדחק לומר שאפי' שבאו כלם בעצה אחד פטורים כיון שלא עשו סדר הבישול. אמנם בעיני הם דברים תמוהים וקשה מאד להאמינם שמנין לנו שמי שמן הדין אינו חייב מפני שלא עשה מלאכה שמפני שעשה הכנה והיה בעצה עם חבירו שבשביל זה יתחייב אין ספק שהיה צריך שאי זה מן הפוסקי' יודיענו דבר חדוש בזה ועוד מה נשתנה מבשל מכל שאר מלאכות שכפי האמת מלאכת הבישול אפשר לעשות בלי קדרה ובלי מים ובלי תבלי' כי בתת האדם חתיכה אחת מבשר על הגחלים הוי בשול גמור ואם כן מה צורך הבשול לשפיתת קדרה ואם תאמר בנושא זה הוא צורך הבשול באורג נמי תמצא כן כי מלאכת האריגה היא ליתן חוט אחד או שנים על היריעה ואם אין יריעה צריך לארוג לעשות נירין וכל אחת היא מלאכה בפני עצמ' היתכן שבשביל שנועצו לב יחד המיסך והעושה הנירין נאמר שכלם יהיו חייבים משום הא ודאי שאינו וכן הבונה אם יתן אבן אחת על טיט הכותל הרי הוא בונה אם לא היה שם כותל אלא שמחדש באו בעצה לבנות הכותל וזה גבל את הטיט וזה תלש אבן אחד נאמ' שכלם חייבים משום בונה לא יתכן אלא האחד יהיה חייב משום מגבל והשני משום תולש והשלישי משום בונה וכן באריגה האחד יהיה חייב משום מיסך והאחד משום עושה שתי בתי נירין וכו' וכן מבשל יהיה חייב א' משום מבשל וא' משום מבעיר וכו' עוד נראה מדבריו שאם לא באו בבת אחת משום הכי יהיו פטורים משום מבשל דבר תימה הוא מאד. ועוד קשה דע"פ דרכו הוצרך לפרש דמאי דפריך בגמר' שופת הקדרה מאי קא עביד וכו' דפריך אסיפא דתני כלם פטורים וזה א"א. או שהיה לו לומר פשיטא. ב' שדרך התנא לומר דבר והפכו אלו טריפות ואלו כשירות במה מדליקין וכו' ובכמה דוכתי עוד כיון שלפי דעתו ז"ל כבר מביא חדוש בשאר החלוקות אלא שופת הקדרה לבד הוי פשיטא מה פירכא היא מאי קא עביד בשלמא אי פריך על החיוב הוי פירכא גדולה מאי קא עביד שאין הדין אמת גם התירוץ דחוק מאד לענין שפי' שכונת התירוץ הכי הוא בקדרה חדשה והיה ראוי להיות חייב אם לא וכו' ולע"ד הלשון אינו כל כך קשה כי יש לישבו אחר הקדמה קטנה והיא בכל אלו הפרקים בא לפרש כל אחד מן מ' מלאכות שהזכיר ופרק זה התחיל להאופה והוא המבשל ופירש שהמבשל האמתי הוא הנותן דבר המתבשל על האור כלומר זה ימצא יהיו רבים חייבים משום מבשל ואע"פ שכפי הנראה הם רבים שעשו מלאכה אחת ושנים שעשו מלאכה א' והיה יכול אחד לעשותה כלם פטורים לזה כתב הרמב"ם הדין כמו שבא בגמ' אחד נתן את האור וכו' כלם חייבים משום מבשל שכל העושה דבר מצרכי הבישול הרי זה מבשל ואין ספק שלשון זה מיותר שהי' מספיק שיאמר כלם חייבים שכל העושה וכו' למה כתב משום מבשל ואח"כ שכל אלא שתחלה הורה לנו החדוש שכולם חייבים משום מבשל והיינו מנותן העצים ואילך שהמביא עצים ונתן שם חיי' שהרי מי סיבתא בתנור חייב משום מבשל כו' הרי יש כאן מבשל א' גם נתן את הקדרה מבשל שני שהוא קדרה חדשה כדאמרי' בגמ' הנותן מים מבשל ג' נותן בשר מבשל ד' נותן תבלין מבשל ה' בא אחר והגיס מבשל ששי וא"כ כשאנו אומרים ששנים שעשו מלאכה א' שנזכר שניהם פטורים היינו שעשו שניהם דבר א' ד"מ שהיו שניהם נותנים חתיכה אחת בקדרה או שהיו שניהם נותנים קדרה על האש אבל כי האי גוונא כל אחד מבשל בפני עצמו ומה שאמר אח"כ שכל העושה וכו' הוא להפך ממה שאמ' מורי במחילה הרבה מכבודו כי אדרבה הרגיש הרמב"ם ז"ל דבשלמא כלהו עביד כל אחד ואחד מנייהו כמו שאמרנו אבל מגיס מה בשול עושה וכו' וראיה לדברי אלה מה שאמר אח"כ בפ' המלבן וכו' המכבס בגדים וכו' והסוחט וכו' הרי זה מכבס וחייב שהסחיטה מצורכי הכיבוס כמו שההגסה מצרכי הבישול הרי בפירוש שהרגיש שהסחיטה לא היה ראוי להיות חייב עליה משום כבוס ואפי' הכי חייב משו' דהוי צורכי הכבוס ודמה זה להגסה וק"ל מאד ואין דוחק כ"כ שסמך הרמב"ם על המבין שידוע שנותן את האור דלא שייך ביה כלל מבשל ומה שאמר כלם ר"ל שאתה רואה דשייך בו בשול ואפי' מגיס ולזה נקט ובא א' והגיס להורות דלא דמי להנך דאלו הני אחריני כל אחד מבשל גמור אבל זה אחר שנראה דאין דמיון עם האחרים אבל וכו' הרי כאן גלה כל מה שאמרנו שנים אחרונים בלבד חייבים משום מבשל וקשה שהיה די שיאמר שנים אחרונים בלבד חייבים שהרי במבשל אנו עומדים אלא לומר לא תחשוב שמי שמביא את האור אינו חייב דודאי חייב נמי אלא שאינו חייב משום מבשל אלא משום מבעיר ואני עתה לא באתי לפרש דין מבעיר וכאן אמר בכלם ובא וכו' דמאחר דסליק הלישנא ובא אחר וכו' למעל' נקט הכא הכי אי נמי בכל אחד מן הבבות נקט לישנא דרבותא למעלה נקט א"א לאשמועי' דאע"ג שנראה כשנים שעשו מלאכה בבת אחת אפי' הכי כלם חייבים כי כל אחד מבשל בפני עצמו ובסיפא נקט ובא גם כן לרבותא כי אין טעם הפטור משום שנים שעשו וכו'. אלא שאפי' שכל א' בפני עצמו א"ה כלם פטורים משו' מבשל אלא רק השנים האחרונים ומ"ש בגמ' דמייתי אור באחרונה ע"פ דרכי אתי שפיר דבגמ' ר"ל כלם פטורים ואחרון חייב היינו מבעיר כן רמז הרמב"ם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |