שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קעא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png קעא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה ראובן לקח לו אשה אחד והכניסה לו בנדוניא כל הנמצא אתה כסף וכלים ומטלטלי' בגדים ושמלות ואחר זמן הלך ראובן אל ארץ אחרת לעשות פרקמטיא ונפטר שם לבית עולמו חיי ולרבנן ולכל ישראל שבק ונכסי עזבון בדיטאש שהיו חייבים לו בשטרות אשר הפקיד אותם ביד שליש קודם פטירתו. ועתה אשתו הנזכרת רצתה לגבות סכום כתובתה מהדיטאש הנז' כי אין לה לפרעון כתובתה כי אם מהדיטאש הנז' והם אינם רוצים לתת לה מאומה לפי שהם חוששים ואומרים שמא אח"כ יבואו יורשי הנפטר הנז' ויתבעו מהם ירושת אביהם ובזאת הטענה מתנצלים ואינם רוצים לפרוע לה כתובתה. עתה יורנו מורנו מורה צדק אם יש טעם בדבריהם או אם כופין אותם בדין לפרוע לאלמנה כתובתה מכל איזה מקום אשר ימצא מנכסי עזבון ראובן בעל' הנז' עוד שאל השואל אם תוכל האלמנה הנז' לגבות כתובת' מנכסים התפוסים ביד היורשים מנכסי עזבון ראובן הנזכר אם לא:

תשובה

נראה לע"ד שדין זה פשוט הביאו הטור א"ה סי' ק' וז"ל אין הכתובה נגבית מדינא דגמ' אלא ממקרקעי כו' עד אבל במלוה שחייבים לבעל נקרא מוחזק ונגבית מהם אפי' הוא על הגוי ומשנה שלמה היא בכתובות פ' הכותב מי שמת והניח אשה ובעל חוב ויורשים כו' וכ"ש בתר תקנת הגאוני' דכתוב' נגבת מן המטלטלים וכמו שכתבו שכבר נהגו כל ישראל להגבות כתובת אשה ממטלטלי' שהניח הבעל אפי' תפסום היורשי' ואין צורך לאורך וא"כ אשה זו גובה כתובתה ע"י ב"ד מן הדיטאש וא מרתי על פי ב"ד דהכי דהלכ' כרבי נתן שאמר ראובן שנושה מנה משמעון ושמעון בלוי מוציאין מלוי ונותנין לראובן. כדמוכח מקרא ונתן לאשר אשם לו ועל מה שמפחדין הלווים שמא יתעלמו מהם היורשים דין יש להם בזה והתיקון שישלחו ב"ד ליורשים אם רוצים הם לפרוע יבואו ויטענו טענתם או תלך היא למקום שהם עומדים ותעמיד אותם בדין ואם הם לא יפרעו או לא יתנו טענה מספקת אז מוציאין מהדיטאש ופורעים לאלמנה ודין זה הביאו ב"י בח"מ סי' פ"ו בשם חשובת גאונים ועם מה שכתבנו נתבררה השאלה השנית דודאי שיש לאלמנה לגבות מכל מה שתפסו היורשים בין ממון ובין מטלטלין. ולא עוד אלא שאם יש ביד היורשים ממה שהניח אביה' אינה יכולה האלמנה לגבות מן הדיטאש שכן הסכימו הפוסקים כההיא דר' נתן דהא דמוציאין מזה ונותנין לזה הוי דוקא שאין לחייב דבר כדי לפרוע אבל כל שיש לראשון ממה לפרוע צריך הבעל חוב להעמיד לדין למי שחייב וכשיראו ב"ד שאין מקום לבעל חוב לגבות חובו מן ראובן אז מוציאין משמעון: כלל הדברים שהאלמנה יש לה כח לגבות כתובתה מן היורשים אם תפסו מן שהניח להם אביהם ואם לא הניח להם אלא הדיטאש יכתבו בית דין שיבואו ואם ימרדו ולא ירצו לבא לבית דין אז מוציאין ב"ד מן הדיטאש ופורעים לאלמנה כך נראה לי הלכה למעשה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון