שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/פט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png פט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מעשה בא לידי באשה שהלך בעלה לארץ מרחקים גי' רבי ועמדה האשה באלמנות חיות י"א שנה או יותר עד שכמעט אבדה תקותה ואחר כל הזמן הנז' שבעל האשה נשא שם אשה אחרת עגמה נפשו לאשתו הא' וראה שטוב בעיניו לפוטרה בגט ושלח לה גט ובא השליח עד מצרים ושם עשה שליח ב' שהביא הגט פה שאלוניק וראיתי גט והיו בו שני גמגומים א' שהיו עדי הגט החתומים מרוחקים יותר משיטה קרוב שנסתפקתי שהיו מרוחקים שני שיטות עוד לצד ימין היה מקום לכתוב פ' חייב לפ' כו' והיו באים כפי הנראה השטר ועדיו בשיטה א' לפי שהיו העדים חתו' זה אחר זה לא כמו שאנו נזהרים להחתים זה תחת זה ועכ"ז אמרתי עת לעשות ונתתי הגט כי השעה צריכה לכך ודחוקא טובא אח"כ ראיתי שלא לסמוך על דעתי לבד הראתי הגט להח' הש' כמהר"ר מרדכי מטאלון נר"ו והנחתיו בידו שיעיין בו ועתה ראיתי לכתוב מקום הספק והטעם שהכשרתי אותו קודם ואח"כ והסכים דעת הרב הנ"ל שהיה כשר בשעת הדחק כמו שאמר קודם כל דבר צריך לדעת כי אפי' היו עדים רחוקים יותר מב' שיטות אין בו פיסול דאורייתא אלא מדרבנן ולכן יש לנו להקל בכל ספק דר' דאזלינן ביה לקולא וכ"ש במקום דדחיק טובא כי האי עוד יש לנו לידע דבגט לכ"ע עדי מסירה כרתי ואפי' ליכא עדי חתי' כלל ואחר זה אני או' דמה שבא חלק הרבה מצד ימין אין כאן פיסול שהרי כתב התוס' בפ' ג"פ עלה קס"ג דלא פסלינן שטר אלא כשיכול לזייף החלק שהוא צורך השטר שאינו יכול לחותכו ואם היה חותכו היה השטר פסול ע"כ וא"כ נמצא שבין שהרחיקו העדים מב' שיטין ובין מה שהניחו חלק מצד ימין ליכא זיוף כדי דילמא דאע"ג דסבר ר' אליעזר עדי מסירה כרתי והלכה כמותו מודה במזוייף מתוכו דהא ודאי ליכא למי' הכי דודאי היה יכול לחתוך מן הצד וגם חתי' העדים ונשאר הגט כשר בעידי מסירה וא"כ אין כאן פיסול בעצמו ולענין הרחקת העדים ראיתי שכתיבת הגט היה בכתיבה גסה אשורית כמו שנוהגים לכתוב כל העולם וכבר יש מי שכתב והוא רי"ו מן הירו' שאם כתב' מסופר יותר גס משל עדים שמשערים בכתב הסופר להקל וכנראה שלזה נוטה דעת הרמב"ם ואם באנו להחזיק בזאת הסברא ודאי לא היה שם חצי השיעור אלא שלא נתקררה דעתי אפי' היתה סברא זאת מוסכמת דבשל אי כתב הסופר וכתב העדים היה א' או שניהם אשורית או ב' ממין אחר ניחא אבל אחר שכתיבת הסופר אשורית וכתב העדים כתב אחר אין נר' לע"ד לו שיש לנו לשער בכתיבת הסופר כיון שהכתיבות משונות אבל נסמכתי לפי שנסתפקתי שהיה נר' הרחקה פחות מן השיעור רצוני שלא היה אפי' מכתיבת העדים ב' שיטות וג' אוורים וספקא דר' להקל ועוד טעם אחר שהרי כתב הרמב"ם דהיכא דאיכ' עדי מסירה לא אמרינן מזוייף מתוכו פסול אלא בזוייף דלא מינכר כגון עדים פסולים וכיוצא בזה שאין הזוייף ניכר שמי שרואה העדים אפשר יסמוך עליהם אבל זוייף הניכר כיון דאיכא עדי מסירה כשר והרמב"ם והרשב"א מסכימים להכשיר על ידי עדי מסירה בכל זיייף הניכר ומעתה גם בגמגום הא' יצאנו מידי חובה בסברה זו וכדאי הם לסמוך עליהם ואפי' שלא בשעת הדחק ואפי' באיסור תורה עאכ"ו בנ"ד דהוי איסו' דר' ושעת הדחק גדול ולא עוד אלא שאפשר שהראב"ד ז"ל והנמשכים אחריו יודו בזה דאע"ג שפוסלים בהרחקת שני שיטין משום דהוי זוייף שאינו נכר לכל מ"מ כיון שהרח' יש בה ס' הוי ס' דר' ולקו' כך נר' לע"ד וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון