שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/פג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תשובה שלוחה מאתי להחכם כה"ר יוסף אמיגו נר"ו לאנקונ' על דבר הגט ושליחות ה"ר אברהם אלימלך יצ"ו מעיר איסקופיא צריך להראותך באצבע איך נלכדת באמרי פיך והודעת לכל שהיה מן הדין לכתוב עליך יותר ויותר ממה שכתבנו ולא כמו שכתבת להתנצל אותנו כי מיד הסופר היה ולא היה כי אם מודון לבך להטיל בנו מום שלא דקדקנו במה שכתבנו לא היה ראוי לכתוב אליך אותם הדברים אתה רוצה להורות שלא ידענו לפתוח הטור ועתה ראוי להוכיחך לנגד עיניך שמתוך דברי כתבך זאת צריך שלא תשתדל בענין גיטין וקדושין כלל שהרי כתבת וזה לשונך כתבו מעכ"ת עד עכ"ז רבו כו' אוי לאזנים שכך שומעות שבדבר ערוה איסור אשת איש אתה אומר אינו דבר ראוי לחוש בדבר שיש פנים לכאן ולכאן ושרבו החולקים. עוד כתבת סדרתי הגט וזכיתי כאשר כתב תרומת הדשן לרווחא כו' ראה דבריך אין להם הבנה וציור דכיון שאתה אומר שזכית כו' איך לא גלית זה בכתב ועוד איך אתה אומר לרווחא כאלו היה בלתי צורך עם שאתה רואה שהוא בעצמו מכריח שלדעת התוס' לא מהני זכה בגט לא להתגרש מיד ולא אפי' שלא יוכל לחזור בו ואחר כל הדוחק שרצה לפרש דברי התוס' כתב מ"מ נר' דיש לחוש לה קצת וע"כ נ' דצריך לדקדק ולפשפש אחר תקנה שנצא בה כל חששות הטוב שנוכל וכן עשיתי במשומד שהיה ממיר וכופר כו' הרי משומד רע ומר כמשומד שבנ"ד לדעתך ועכ"ז כתב וע"כ ואתה אומר לרווחא ועכ"ז כתב ובדרך זה מתוקנים כמעט כל הספיקות הנך רואה כמה רחקה דעתך מאדם ירא לבל יכשל ולא יכשיל לאחרים. ועוד שהרי מהררי"ק כתב שרש קמ"ה והכריח דדוקא לענין זכה מהני אבל אינה מגורשת עד שיגיע גט לידה ועוד כתב שגם ספר האגודה אפשר שגם כן פירש דבריו כדברי הרי"ף ולא היינו מוצאים כי אם סברת הרי"ף לבד מי יערב אל לבו להקל ראשו כנגד דעתו אפי' באיסור קל של תורה כ"ש באיסור חמור כזה ועוד אנו מודיעים שהרי כתב מהר"ם ז"ל והביאו מהררי"ק ז"ל דנהגו לעשות כדברי הרי"ף במקום שאין התוס' חולקים וכתב מהררי"ק ז"ל כי אין הכונה חלילה שיש לסמוך על פסק התוס' כו' כאשר אנו יכולים לסמו' על פסק הרי"ף ז"ל יע"ש כ"ש במקום שאין אנו רואים שהתוס' חולקים אדרבא שהם מחמירים יותר כפי הנר' מהפירוש הראשון שכ' הר"י ז"ל ואפי' במסקנת דבריו הניח הדבר בספק וא"כ נמצא בהכרח שהדין כדברי הרי"ף וכתבת לרווחא אין זה אלא שלקחת לשון הר"י בת"ה שכ' אמרתי אל המשומד כו' והל' לרווחא וטעה לבבך כו' כי חשבת שדברי הר"י היו שכן היה דעתו באמת חלילה חלילה אלא שאמר כן אמשומד כי לרווחא דמלתא היה עושה כן כדי שיתייאש המשומד ולא יבטל הגט שיאמר מה לי לבטל שאם יסמכו על הזכיה הראשונה כילא עשו שליח אלא לרווחא וכשיחשוב זה המשומד לא יבטל לא ח"ו שאינו צורך גמור כי ודאי צורך גמור הוא ומעולם לא נמצא בזמנינו מי שסמך לבו לעשות כן ח"ו עוד נתפארת שכמה גיטין שלחת לפני רבני גאוני קושטאנדינה יע"א אשר שלחתי להם וי"ל לא יצא דבר בלתי מתוקן האמת פיך ענה בך שקיימ' כל מה שכתבנו שהנה זה ימי' שלחת גט בקושטאנדינ' ועשית' שליח להחכ' ה"ר יהודה אלגזי נר"ו ולא רצו ליתן אותו והנה עתה הגט נשלח לידנו לראות אם יש תקנה ועוד כתבת והן אמת כו' עד ופליאה כו' האמת כי אין אנו נפלאים שתכתוב דברי' אלה כי ראויי' לך כי מי לא ידע בכל אלה מ"ש הטור אמנם בעונות לא מדעת כתבת זאת כי כל זה מדבר בגט מקויי' ובגט שאין השליח צריך לומר ב"נ כו' אבל בגט בלתי מקויים איך יעלה בדע' שיעש' שלי' ויעי' מי שלא ראה את החדש כמו שאירע בשליח הזה אשר בחרת ה"ר אברהם אלימלך ששלח הגט וכתב בפניו נכתב הפתי חשב שהם דברים צריכים לומר כן בין יהיה אמת או לאו נמצא כל המכשלה הזאת יצא מתחת ידך וראה מה שכתב הרמב"ם פ' שביעי מהלכות גרושין ז"ל שליח שהביא גט ממקו' למקו' בחוצה לארץ כו' עד אם היה השליח עומד בשעת כתיבת הגט וחתימתו הרי זה אומר בפני שני' בפני נכתב כו' עד ואם אין השליח עומד בשעת כתיב' וחתימה לא ינתן לה אלא א"כ נתקיים בחותמיו ע"כ א"כ ראה גם ראה אם כתבנו וחתמנו כדין וכמשפט בגט אשר שלחת שאפי' מלאכי השרת לא היו יכולים לידע חתימת אותם העדים כל שכן אנשים במלכות הזה יר"ה שאינ' ידועים וח"א להכיר ולידע חתימות עדי גט כי בשלמא חתימות שטרות או כתבים אינו אפשר רחוק אבל חתימות הגט מי יאמר ומי יחשוב שאפשר לקיי' ועל זה הרחבת פה והגדלת לשון להורות כי הדין פשוט והעבודה שאפי' חתימתך וחתימת מיכאל בקושי נמצא מי שיכי' אותם וכ"ש חתימת יעקב בן חביב שאינו נמצא מי שיכיר אותה כלל והנה שאלוניקי עיר ואם בישראל סוחרים לרוב משם בקושטנטינה נמצא על השנים הנז' איך עלה במותך שימצא באישקופיא כפר אחד מיודי' בערך שאלוניקי אם לאשכל דבריך להסתיר מכשולן ואת' נכשלת יותר והנה ראה כי אפי' בזה אתה טועה שלפי שראית הטור חשבת שהיה מוסכם מן הכל והנה התוספות חולקי' על זה כמו שהביא רי"ו שהוא מחלוקת בין תוספות להרא"ש וז"ל כתבו התוס' כי יכולה אשה להרשות ולמנות שליח לקבלה כו' עד ואע"פ שאין השליח שומע קולה ודקדקו מאותה של מעלה כי דוקא באיש בעינן שישמע קולו ולא באשה אבל הרא"ש כתב כי נר' לו כיגם האיש יכול למנו' כך שליח הולכה אע"פ שלא ישמע השליח קולו ע"כ והרי א"כ שאינו מוסכם ולא עוד אלא סברת התו' שכל ישראל שותים מימיה' ומי הוא אשר לא יחוש לסברתם ובפרט לכתחלה ובמקו' דאפשר ולצאת ידי חובת כלם היה ראוי לעשות שם שליח איש או אשה שתעמוד על כתיבת הגט וחתימתו ואם היה אפשר שיבא השליח ההוא עם הגט הנה מה טוב ואם לא יעשה ב"ד ויאמר בפניהם בפני נכתב כו' והם ב"ד יעשו שליח בפניו או שלא בפניו והשלי' הב' היה אומר שליח ב"ד אני וכן עד מאה שלוחי' ובזה היינו יוצאי' מכל מבוכה ולא היינו צריכי' לעשות מעשה כנגד סברת רבותינו בעלי התוס' ואפי' עתה שעשית מה שעשית למה לא חתמת בכתבך אותם שהיו עומדים עמך שיעידו כדבריך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |