שו"ת מהרש"ם/ד/לד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת מהרש"ם ד לד

סימן לד

ב"ה א' ראה י"ט אב תרמ"א בוטשאטש.

להרב מ' מנחם מאניש דוד באב"ד נ"י בהרב אבד"ק סטריסוב.

מכתבו הגיעני ומ"ש ע"ד תשובתי עפ"ד הד"מ בא"ח תמ"ז דבהיתירא ל"ש כבוש וה"נ בבשר ומים ליתא דודאי א"א לומר דבהיתירא לא נבלע כלל בכבוש ובאיסורא בלע דבדבר שהטבע עושה אין מקום לחלק בזה אך דס"ל דבכבוש הוי טעם קלוש ובהיתירא שרי כהא דנ"ט בר נ"ט א"כ כיון דטעם המים עכ"פ נכנס שפיר הספק הוא במקומו. ובעיקר הדין יעיין בר"ש פ"ט דשביעית מ"ה בהא דג' כבשי' במ"ש דכיון שנעשו קודם שיבאו לידי איסור שרי ואולי בצירוף דשביעית בזה"ז כ"כ וי"ל דמה"ט לא תי' כן הירו' שם משום דמוקי לה בשל תורה ובזה א"ש מה שהעיר רו"מ מפסחים מ"ד וכבר קדמו בשע"ת א"ח שם סקט"ז ולהנ"ל א"ש דבשל תורה אין לחלק בזה וגם הד"מ קאי באיסור משהו דרבנן:

עוד י"ל דטעם הד"מ עפמ"ש הנוב"י מ"ק סי' כ"ו דדוקא בבשר כבוש כמבושל אבל בשאר מינים הוי ספיקא אך דסד"א לחומרא ע"ש א"כ מה"ט בהיתירא בלע מוקמי' לה בחזרת היתר ושרי מספיקא והתינח בשאר מינים אבל בבשר דודאי כמבושל אין לחלק בין היתירא בלע או לא וא"ש:

ובעיקר ד' הנוב"י שם שפלפל בהא דקאמר וליתא דרבנן דהא מליח כרותח אי נדחה גם הא דכבוש אינו כמבושל לענ"ד י"ל דתליא בפלוגתת ר"ת ותוס' קידושין ט"ו ע"א ד"ה ואידך בהא דרבו מוסר לו ש"כ ואם מעניקים לו ע"ש ותבין וע' תוס' שבת נ"ה בהא דש"מ דיש מיתה בלא חטא ויסורים בלא עון דס"ל להתוס' דכיון דנדחה בחדא נדחה גם באידך מלתא ע"ש ותבין ועתוס' ב"מ ע"ז ב' ד"ה רב ועי' תוס' ברכות מ"א ב' ד"ה ויין ובמק"א העירותי מברכות ל"ח ב' ורש"י ד"ה שאכל ותוס' ד"ה זית וע"ש לעיל בגמ' דר' יוחנן כר' יוסי ואפ"ה יוצאים בשרוי ולהס"ד לא ידע לחלק בין טעם מצה ומוכח דלד' ר' יוחנן כבוש אינו כמבושל וצ"ע על הנוב"י שלא העיר בזה ע"ש ודו"ק:

ומה שהקשה דנידוק בבכורות ו' דחלב שרי מדאיצטריך היקשא בפסחים כ"ב דדם שרי בהנאה ואם חלב אסור משום דם א"כ הדק"ל למ"ל קרא לבב"ח דל"ש תי' הש"ס בכורות ו' שם לק"מ דהא ההיקש אינו מיותר דאצטריך לדם קדשים אינו מכשיר כדמשני התם אליבא דחזקי' אך דאין היקש למחצה גם י"ל כמ"ש הרא"מ ליישב הא דאצטריך קרא דבב"ח ניליף מל"ת כל תועבה ותי' דאצטרך למלקות והיינו דניהו דבהנאה אין לוקין מ"מ בב"ח דאיכא קרא מיותר להנאה לוקין עי' מל"מ פ"ה מיסה"ת. א"כ ה"נ בזה שפיר אצטריך קרא דבב"ח להנאה ובאמת לפמ"ש רש"י בע"ז מ"ו ב' דבאיה"נ ל"מ שינוי א"כ אי נימא דדם אסור בהנאה יהי' גם חלב אסור דל"מ מה שנשתנה לחלב ותיקשי מקרא דזבת חלב והו"ל לדייק מזה דדם שרי בהנאה וי"ל וקצרתי [ועי' בב"י יו"ד סי' קכ"ג בשם הר"י לענין חומץ יין שסותר למ"ש בשמו בא"ח סי' רט"ז גבי מוסק ובע"כ דבאה"נ שאני ע"ש ותבין ואולם מ"ש רו"מ לענין גוף הספק מדברי תוס' חולין קי"ב סוד"ה דגים ורא"ש שם סוסי' ל"ו אין לו דמיון דהתם לענין משריק שריק אם אינו עב לא שריק אבל מ"ש מדברי הט"ז סי' ק"ה ס"ק י' בשם יש מתרצים ונה"ך שם אם כי יש לחלק בין הנושאים בכ"ז יפה העיר. וגם פלפולו הוטב בעיני וישר חילו לאורייתא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף