שו"ת מהרש"ל/פב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת מהרש"ל ‏ פב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה אשה שראתה אחר ערבית ביום א' ועדיין יום הוא אם היא יכולה ללבוש נקיים ביום ה' כדרך שנוהגים הנשים שלא ללבוש נקיים עד יום ה' לראייתה או נימא מאחר שהוא אחר תפילת ערבית חשבינן כאלו ראתה ביום של אחריו:

תשובה יראה לפי מנהג נשים שלנו שאינן לובשים נקיים עד יום ה' לראייתה ומתחלות למנות מיום ו' לראייתה אין ספיקא בדבר כי עיקר חומרא הנשים משום ראיית בין השמשות הוא שלא תהא טועה וחושב' ליום שלפניו ושמא הוא לילה ושייך ליום שלאחריו ואם כן מאחר שמוספת יום אחד להציל מאותו ספק אם כן אין עוד חשש בדבר בנדון דידן וזו אין צריכה רבה אבל לפי מנהג מקומות שנהגו הנשים ללבוש נקיים ביום ארבע לראייתה צ"ע דלכאורה נראה דלית כאן בית מיחו' מאחר שראתה ביום א' ועדיין יום היה אם כן כשלובשת נקיים ביום ד' אם כן הוי ג' עונות שלימות לכ"ע ואינו דומה למה שכתב מהרא"י בתשובה שאין האשה יכולה לפסוק בטהרה אחר שהתפללו הקהל ערבית וחשבינן ללילה מ"מ הכא שאני שבא הסיבה מן השמים ואין שייך לומר שהיה לה להקדים או לאחר מה שאין כן בהפסקת טהרה ודומה ממש למילה דאזלינן בתר עצומו של יום ולא אזלינן כלל אחר תפילת הקהל שהתפללו כבר ערבית לפי שבא מן השמים ואינה תלוי' בידי אדם כלל אלא שיש להשיב אף שתלה עצמו באילן גדול שאמר שהטעם הוא שבא מן השמים שמ' אין זה עיקר הטעם אלא עיקר הטע' משום דגזירת הכתוב למולו בשמיני ולא בתשיעי אם כן כל זמן שנולד ביום אסור לדחות המצוה מזמנו וצריכה למולו בשמיני ללידתו ומה בכך שהקהל התפללו ועשאהו לילה כלפי שמיא יממא הוא אם כן לפי זה אין לנו ראייה ממילה שהרי היא יכולה ללבוש נקיים למחר וא"ל מאחר דק"ל שטבילה בזמנה מצוה בפרט היכא דאיכא נמי טעמא דפרייה ורבייה אם כן אסור נמי לדחות ימי הספירה מזמנו זה אינו דאינו דומה מצוה למילה שהוא חובה ומ"ה מצינו שדחו ימי הספירה בכמה חומרות שהחמירו הנשים על עצמן מאחר שאינה אלא למצוה בעלמא אבל היכא דאיכא חובה בדבר אין שייך לדחותו ומ"ה פסק נמי מהרא"י להחמיר שלא תפסוק בטהרה אחר ערבית ודוחה ימי הספירה לפי שאין חובה בדבר ומ"מ נראה די לנו בזה שנחמיר היכא שהתפללה כבר ערבית ועשתה אותו כבר לילה אבל היכא שלא התפללה אפי' התפללו כבר הקהל לא נחמי' כה"ג לחושבו לילה מאח' שבא לה סיבה מן השמים וכדי דברי החכם ההוא לסמוך עליו שלא נחמיר כולי האי לחושבו לילה בע"כ מאח' שהיא לא קבלה עליה עדיין ומסתב' למיזל בתר עצומו של יום במידי דלא תלוי בדידה כלל כגון סיבה הראיה שבא מן השמים: הנראה בעיני כתבתי:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.