שו"ת מהרש"ל/נח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת מהרש"ל ‏ נח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה המצות שנאפו בתנור מבלי חלה איך דינם אם להפריש מאחד מהם או מכולם או להפרי' מצה שלימה או ע"י נגיע' או ע"י צירוף סל.

תשובה יראה היכא שאין רוצה להפריש מכל אחד ואחד צריך להפריש עוגה שלימה דחלה לשון עוגה הוא וראייה מפרק אלו עוברין גבי הפרשת חלה בטומאה דר"א אומר תאפה ואח"כ קורא לה שם חלה ור' יהושע פליג כו' והלכה כר"א ואמרינן התם דבהואיל פליגי ר"א סבר אמרינן הואיל ור' יהושיע סבר לא אמרינן הואיל אמר רב פפא ודילמא ע"כ לא קאמר ר' אליעז' התם דאמרינן הואיל אלא דבעידנא דקא עיילי לתנורא כל חדא וחדא חזי' ליה לדידיה אבל הכא דלאורחין חזי' לדירי' לא חזיא אימא ה"נ דלא אמרינן הואיל אמר רב שישא בריה דרב אידי ודילמא לא היא ע"כ לא קאמר ר' יהושיע התם דלא דאמרינן הואיל דאיכא חדא דלא חזיא לא לדידיה ולא לאורחין אבל הכא דחזיא מיהת לאורחין אימא הנ' אמרי' הואיל כו' ופי' רש"י דר"א סבר אמרינן הואיל אע"ג דסופו להפריש אחת מהן לחלה ונמצא שטרח בדבר שאינו ראוי לאכילה אפ"ה אמרינן הואיל ואי בעי לא מפריש חדא לחלה אלא בצע מכל חדא וחדא ואיכא למימר בכל חדא חזיא ליה ומותר לאפות' ור' יהושיע סבר לא אמרינן הואיל כדי להתיר מלאכ' יום טוב ואהואיל דאיבעי מיתשל עליה דלעיל לא קאי רמי בר חמא אלא אהואיל דאיסור מלאכת י"ט אלא בעידנא דאפי לה איכא למימר בכל חדא וחדא חזיא ליה בלאו הואיל דבכל חדא וחדא איכא למימר זו לא תהא לחלה אבל הכא דלאורחין הוא דחזיא והרי עדיין לא זימנן לית ליה הואיל למשריי' לר"א דלא חזיא ליה לדידיה ולא לאורחין והרי סופו ליטול אחת לחלה שאין דרך לבצוע מכלי אחת אבל הכא דכול' חזי' לאורחין ואורחין שכיח אמרי' הואיל כו' ע"כ לרש"י והשת' למאי צריכ' הואיל יבצע מאח' מהן ויצרף ע"י סל ויפריש על כולן כמו שיעש' במצה שלימה והשתא אין צריך לשום הואיל וכן קשה לפי התו' שכתבו בריש האי סוגיא ז"ל וק' לרשב"א כיון דאם יבצע מכל חדא וחדא יהא מותר בלא הואיל היאך שרי רבנן למיעבד ע"י הואיל לכתחילה כיון דאפשר בלא הואיל ותירצו שלא הטריחוהו חכמים לבצוע מכל אחת ואחת ע"כ והשתא הדר קושיא לדוכתיה למה לן למישרי ע"י הואיל יבצע מאחת מהן ויפרוש על כולם ע"י צירוף סל או אמאי פליג ר' יהושיע אלא בודאי צ"ל מאחר דמצוה לפרוש חלה דהיינו מן העיס' ולעשותה עוגה או להפרי' עוגה שהיא חלה אחר אפייתה לא שרינן לבצוע ולהפריש על כולן מאחר שבלאו הכי אינה עושה המצוה כהלכת' אלא ע"י צירוף א"ל שרוצה להפריז על המצוה ולהפריש מכל אחת ואחת שאינה צריכה לצירוף שהוא יותר מתוקן מכולן ומ"ה פסק נמי רש"י בסוף שמעתא וז"ל האידנא ק"ל כר"א בחלת של אור דאין שורפין קדשים בי"ט ולהשהותה אי איפשר ומשיקרא עליה שם אסור לאפות דהא לאו אכילה הוא ולא קרינן עליה שם אלא עושין חררה קטנה אצל גדולה ואופה שתיהן וכשהוא רודה נותנן לכלי והוא מצרפן ונוטל הקטנה וקורא שם ומברך ומצניע ושורפה משתחשך או למחר וכן הורה לנו רבינו יעקב בר יקר ע"כ אלמא דהכי דינא הוא ומה שצוה לעשות עוגה קטנה היינו משום הפסד ממון והה במצה שלימה ואין להקשות ממה שכתב הטור י"ד מי שנתערב לו פת שהפריש ממנה חלה עם פת שלא הופרש ממנה אם יש לו עוד קמח יעשה עיסה מחמשה רביעים ויצרפנו עם הככרות בכלי ויפריש ממנה על אותן ככרות שנתערבו ואם רוצה להפריש מיניה וביה צריך להפריש מעט מכל ככר וככר או יצרפם כולן בכלי אחד ויפריש מכל אחד על כולן עד שיפריש מכדי חשבון הככרות ומאחד יותר כגון אם חמשה שהופרש עליהן נתערבו בעשר שלא הופרש עליהן יפריש מששה שאז ודאי הפריש מאחד שלא הופרש עליו ע"כ אלמא דשרי בבציעה מחדא ולהפריש על אחרת ולא צריך לבצוע מכולן וגם אינו נותן עוגה שלימה התם משום דהפסד מרובה הוא שיפריש שש עוגות שלימות ויהיו ה' שלא לצורך אבל להפריש חדא עוגה בודאי שורת הדין נותן להפריש עוגה שלימה וא"ל א"כ למה כתב הטור שיעשה עיסה מ"ה רביעים אמאי לא יעשה עוגה קטנה ויפריש על כולן נ"ל דבודאי אם רוצה לעשות עוגה ולצרפם יחד דשפיר מהני כמו שמהני לצרף עיסה קטנה לעיסה גדולה אלא הכא איירי בכה"ג היכא שאינו רוצה להמתין עד שיאפה החלה ורוצה לאכול הפת מיד ורוצה להפריש מן העיסה אם כן הסברא נותנת שצריכה ה' רביעיות דאי מעט מן העיסה ולצרף אין שייך להצטרף לפי שרחוקים זה מזה זה אפוי וזה עיסה ודומה קצת לשתי מינים שאין שייך שם צירוף אבל אם יש עיסה כשיעור ששייך בה מצות חלה מאחר דיש כאן מצות חלה אזי מצטרף העיסה להכשיר הכל ע"י חלה והשתא מיושב הכל הילכך היכא שנאפו בלא חלה יפריש עוגה שלימה והשאילה באיך ומה ראוי לצרף ולהפריש דע אע"פ דהתו' והרא"ש פסקו היכא שהיה בעיסה שיעור חלה מתחילה שאין צריך צירוף סל אלא הקפה בעלמא כדי להפריש מן המוקף לא נהגינן הכי אלא כמו שפסק רש"י שצריך צירוף סל ונגיעה וכן נמי לא נהיגינן כמה שכתבו התו' והרא"ש דאם יש כהן קטן שקורין לה שם מתחלה ואופין וראויה לכהן קטן או לגדול שטבל אלא כדברי רש"י וכמו שפסק הלכה למעשה וכאשר ראה מרבו: דברי שלמה בן מהר"ר יחיאל לוריא ז"ל ה"ה הנקרא שר יצחק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.