שו"ת מהרש"ל/מד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת מהרש"ל ‏ מד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה האמן שאנו עונין אחר ברכת בונה ירושלים אפילו אחר ברכת עצמו אי עונין דווקא בלחישא כדמשמע לישנא דתלמודא או לאו עבדינן אלא כמנהג' דילן דעונין אמן בברכה עצמו כמו שאר אמן:

תשובה יראה דלא משנינן מנהגא דילן אף שחכם אחד הפליג עלי ואמר שהג"ה מיימוני פוס' בשם מהר"ם דעונין בלחישה וז"ל נהג מורי ש"י כרב אשי דעני לי' בלחישה כדי שלא יזלזלו כו' וכן ראוי לנו לעשות דטעמא דאביי דעני בקלא משום פועלים כדי שילכו לעבודתן לא שייך האידנא דאדעתא דהכי משכירין שמתפללין ומברכין וקורין כשאר כל אדם ועוד דרב אשי הוא בתראה וכן פסק בה"ג והאמת שכך כתבו כל האחרונים כגון אז"ק והמרדכ"י בנוסח ברכת המזון וכן הטור כתב טוב לאמרו בנחת כדי שלא יזלזלו כו' וכולן ינקו מהג"ה מיימוני אף שבתו' שלנו נמצא כן אינו לא מתו' דטוך ולא מתו' דשנ"ץ אלא הוא מדברי האחרונים כאשר לרוב בזו המסכת' והא ראייה שהרא"ש לא הביאה ואף הג"ה מיימוני לא הזכירו דברי התו' ומעתה אני אומר שנבא ונדקדק מן הראשונים הרי"ף והרמב"ם כולם לא הזכירו פלוגתא דאביי ורב אשי שמעת מינה להדיא דלא חשו לפלוגתייהו והרי הוא כברכת המזון שאם מברך בינו לבין עצמו אומ' בלחש ואם מברך בזימון עונה בקלא בערך הברכו' וטעמ דהאידנ' ליכא למיח' לזילזולא אלא דווקא בימיהם שהרי היו באים להסתי' הדב' שלא ידעו הכל שעוני' אמן אפי' בפני התלמידי' לא רצו לגלות כדאיתא מקצת נוסחי דגרסי כי היכי דלא ליזלולו רבנן בהטוב והמטיב וכן הביאה מהררא"י בתרומת הדשן והיינו טעמא שאף בימיהם נפל הספק אי הטוב והמטיב דאורייתא כדאיתא באותה סוגיא לשם ומ"ה הסתירו עניית אמן אפילו בפני התלמידים שלא יקילו ולגירסא שלנו בפני ההמון אבל האידנא נתפשטה בישראל שכ"ע מברכין אותו אפילו הפועלים שאינן קייבין כמו שכתב מהר"ם גופיה בהג"ה דלעיל ושוה בעיני ככל ברכת המזון עצמו א"כ ליכא למיחש למידי וגם מאחר שכל העולם יודעי' שעונין אמן אחר בונה ירושלים מאי מועיל לענותו בלחש מאחר שהכל יודעין מזה ואין בזה הסתר דבר ואף הרא"ש לא הביא פלוגת' דאביי ורב אשי אלא כתב אליבא משא ומתן דהא לרב אשי דעני ליה בלחישה מאי איכא למימ' כו' כדי למידק מיניה ע"א והמדקדק בתשוב' מהררא"י יראה מדבריו דהאידנא אין עונין בלחש וז"ל שאלה בחורים בני בי רב היו רגילים לדבר בשעת ברכ' המזון ועשו תקנה בקנס שלא ידברו כדי שיכוונו לשמוע הברכה ויש שרצו שלא לתקן אלא עד אחר בונה ירושלים שהיא סוף ברכה דאורייתא כו' תשובה לא שפיר דמי וראוי לתקן עד לאחר ברכה רביעית דהיינו עד שיתחיל הרחמן וכן שמעתי אחד מרבוות' שהקפיד על ככה והביא ראייה מפ"ג שאכלו רב אשי עני לה לאמן דבונה ירושלים בלחישתא כי היכי דלא ליזלזלו ביה רבנן ונראה כ"ש אם יתקנו שלא לדבר עד אחר בונה ירושלים יבינו הבל דמכאן ואילך לא קפידה אפילו אם לא יכוונו לשמוע משום דהיא דרבנן ויזלזלו בברכה רביעית ואע"ג דבכל דוכתא אשכחן דעבדינן טפי לדאורייתא מדרבנן מ"מ כיון דאשכחן דהכי קפיד תלמודא כה"ג אנו נמי נקפיד ע"כ.

והנה איכא למידק מדהביא אותו חכם ראייה מרב אשי כו' ולא הביא ראייה מהא דאנו עונין אמן בלחישה כי היכי דלא לזלזלו כו' וכדאיתא פ"ג שאכלו אלא ש"מ שמביא ראייה מרב אשי שעשה כן אף שאנו אין נוהגין כי מ"מ כה"ג איכא למיחש לכ"ע לזלזולא ובסוף התשובה מוכח להדיא כדברי שכתב אע"פ דבכל דוכתא אשכחן כו' ואי הוה מנהגא כך שלא לענות אמן אלא בלחישה היכא קסלקא דעתיה לאקשויי מאחר דחזינן שאנו נזהרין שלא לענות אמן אלא בלחישה כ"ש כה"ג דאיכא למיחש וגם מה שכת' אח"כ מ"מ כיון דאשכחן דהכא קפיד תלמודא כו' ה"ל מ"מ מאחר דאנו קפדינן כה"ג אלא ש"מ דהאידנא אין נוהגין ומקפידין בזה כדפרישית וק"ו לפי מה שנראה לפרש דאף רב אשי לא פליג אלא בימיהם שהיו פועלים ואיכא למיחש שמא יזלזלו בה מאחר שבלאו הכי מקילין שמברכין רק שני ברכות וכוללין בונה ירושלים בברכת' הארץ היכא שאוכלין מפתו בדאית' בברייתא בפרק הקורא ומ"ה חש רב אשי ועני בלחישה וא"כ האידנא דליכא חשש דפועלים כמו שכתב מהר"ם גופי' א"כ אפי' רב אשי מודה.

ועוד נראה בעיני דאביי ורב אשי בהא ברייתא בפר' הקורא פליגי וז"ל הברייתא הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעל בית קורין ק"ש ומתפללין ואוכלין פתן ואין מברכין לפניה אבל מברכין לאחריה שתים כיצד ברכה ראשונ' כתיקונה שנייה פותח בברכ' הארץ וכוללין בונה ירושלים בברכת הארץ בד"א בעושין בשכרן אבל עושין בסעודת' או שהיה ב"ב מסיב עמהן מברכין בתיקונה ע"כ והנ' הפועלים דאביי היו אוכלים עמו כדמשמע לישנא ומה היו מחוייבין לברך כתיקונ' לכל הג' ברכות ומ"ה עני אביי בקלא כי היכי שישמעו פועלי' וילכו למלאכתן וסבר דבריית' דמרכין כתיקונ' היינו ג' ברכות שהן דאורייתא ורב אשי סבר דמברכין כתיקונה הוא כל ד' ברכות כדפי' הרי"ף בפרק היה קורא והוא מן הירושלמי ומ"ה אדרב' חש שלא יזלזלו בו וילכו לפעולתם מאחר שבלאו הכי מקילין הפועלין ומברכין שני ברכות כשאוכלין מפתן וא"כ לפי זה האידנא דליכא האי חשש דפועלים ליכ' למיח' למידי ויש רוצים לדקדק מדאמר אביי עני לי בקלא כי היכי דלא נשמעו פועלים משמע אי לית האי טעמ' עונין בלחיש' די"ל בודאי בלאלו האי טעמא נמי עונין בקלא אלא ה"ק אביי עני בקלא ולא חש שיזלזלו בו הפועלים דאדרבה כיון ועני ליה בקלא כדי שישמעו הפועלים וילכו מכל הלין שמעינן דשפי' עבדינן השתא דלא ענין בלחישה וגדול המנהג כמו שכותבים התו' בברכות גבי הא דשותקין בשעת התפילה לקדושה ולקדיש אפי' שהוא קצת נגד הלכתא דשומע כעונה והוי הפסקה ק"ו גבי נדון דידן דליכא למיחש מידי כדפי' בפרט לפירוש הרמב"ם דמחייב לענות בקלא להדיא שהרי כתב שעונין אמן כדי להודיע שכבר השלים כל ברכותיו משמע להדיא דעונין בקלא דומיא דאינך דקחשיב התם ומה שרב אשי עני בלחישה היינו דווקא היכא דהיו פועלים והאידנא ניכא האי חששא א"כ פשיטא שעונין ועוד אני אומר אף מה שכתב הטור וטוב לאומרו בנחת כו' נראה בעיני דאין כוונתו לאמרו בלחישה חדא דמהו וטוב לאמרו דקאמ' ועוד מהו לישנ' דנח' ה"ל וטוב לאמרו בלחיש' או בחשאי וכמו שכת' גבי ברוך שם כבו' מלכותו אלא ה"ק טוב לאמרו בנחת ולא לאמרו כ"כ בקלא כמו שאומרים המברכים האמן בסוף ברכת המזון בקול רם שהוא סיום כל ברכת המזון כמשמעו אלא יאמ' בנחת אבל מ"מ אומרים אותו כדי שישמעו והשתא אתי שפיר לישנא דבנחת דומי' דדברי חכמי' בנחת נשמעי' שפירושו לאפוקי זעקת כסילים ועוד לישנא משמע שלא יחט' וימהר לומר בונה ירושלים אמן בלי הפסק שזהו משמעו שהוא סיום ברכת המזון כמו שאומרים בסוף ברכת המזון ואמרו אמן בחטופה אחת אלא יפסיק מעט ויאמר אמן אחר כך בנחת שלא יהיה דומה לסוף האמן וזה אינו חייב גמור כי אין לו הכרח מדברי התלמוד אלא טוב הוא לאמרו כך אבל בעניית אמן פשיטא שאומר אותו כדי שישמעו מאחר שהכל יודעין שאומרין אותו ואין בה הסתר דבר כדפרישי'.

מכל הלין ברירנא דשפיר עבדי קמאי די דלקדמין ודי בזמנא דילן דלא עניין אמן דבונה ירושלם בלחישה כלל ומאן דחש לדברי הטי' עבי' כדפרי' וכן אני נוהג הנראה בעיני כתבתי: דברי שלמה בן מהר"ר יחיאל לורי"א:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.