שו"ת מהרש"ל/מא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת מהרש"ל ‏ מא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה ראובן נשא בתו של שמעון ונפל מריבה בניהם ועלתה חלודה עד שאשתו של ראובן עם אביה תובעים גט מראובן ונותני' איזה אמתלא לדבריהם אם יש לכוף אותו לגט:

תשובה יראה שאין כופין אותו לגרש אלא אותו השנוים בהמדיר אבל לא היכא שטוענת מאיס עלי אפילו נותנת אמתלא לדבריהם ח"ו באיזה מעשים שאינם הגוני' וראויה לבר ישראל לא זו היכא שאין בידיה לברר אלא אפילו בירר' עליו שנחשד בכך או בשאר דברים הגרועים מזה שטוענת אין בידינו לכופו כמו שכתב בהג"ה מיימונ"י בסוף אישות בשם מהר"ם דלא מנו חכמים רשע שכופין אותה לגרש אלא עוברת בדת לגבי דידה ולא גבי דידיה והוסיף שכתב אפי' משומד אין כופין אותו אם לא שעבר על הדת נגדה כו' וגדולה מזו כתב בתשובה מיימונ"י שאפי' הוא יכול להוציא' אם היא עוברת על דת משה ואין מנכין לה מה שהוא ג"כ עובר על החרמו' החשוד לדבר אחר אינה חשוד לכל התורה כולה ומוציאה בע"כ ואף שפסק בא"ח שכופין את המשומד להוציא ע"י גוים כגון שיאמרו לו עשה מה שישראל אומרי מ"מ נראה דלא פליג אדברי מהר"ם דדוקא משומד שיצא מן הכלל ואי איפשר שיכול לקיים שאירה כסות' ועונתה כראוי כדת יהודים כה"ג הוא שנהגו לכוף ע"י גוים כדפרישי' אבל כל זמן שלא נטמע ביניהם אפי' הוא משומד לכל התורה כולה אין כופין אותו מאחר שיכול לקיים שאירה כסות' ועונת' כראוי וגם אולי על ידה יתחרט ויחזיר למוטב ובזה יתיישבו דברי מהר"ם שכתב שאין כופין כלל אפילו משומד אבל פשיט' שאין כופין בעל עבירות וק"ו בנו של ק"ו היכ' שאינ' יכולין לברר.

ומ"מ נראה שאם היא באה בטענ' עליו אף שאינ' יכולה לברר שאין כופין אות' להיות אצלו אלא תשב בבית אביה וכל מה שיש בידה מנדונייתה תשאר בידה ותו לא אבל כל מה שהכני' או הקנה לה אין לה בו שום דבר וכל מה שאבד מנדוניית אין צריך לשלם והוא פשיטא ואין אנו צריכי' להאריך בזה.

רק שיראו הב"ד שאין ערמה בדבר ויטילו חרם על אביה ואמה שלא השיאוה לכך ואם יש ערמה בדבר אז מוציאי' ממנה אפי' מה שיש לה כאשר פסק מהר"ם הלכה למעשה ויש ג' חילוקים בעניין המורד' בטענ' דמיאוס ובספר שלי ים של שלמה בפר' אעפ"י ס"י מ' תמצאנו אי"ה אלא שלא באה השאלה אשר לפנינו בעניין הוה אלא לעניין כפייה סוף דבר הוא פשוט מקדמאי ובתראי שאין כופין אותו להוציא כלל ואף שהרמב"ם פסק נמי שכופין לגרש מ"מ רבו החולקים והרא"ש כתב בזה הלשון בתשובה והטו"ר הביאו וז"ל ואעפ"י שהרמב"ם כתב כי אמרה מאיס עלי כופין אותו לגרש ר"ת ור"י כתבו שאין כופין אותו להוציא וראיית' ברורו' וחזקו' וכיון דאיכא פלוגתא דרבוות' למה נכניס ראשינו בין ההרים גדולים ולעשות גט מעוש' שלא כדין ולהתיר אש' איש וכל המעשה בטענ' זו מרבה ממזרים בישראל ועל להבא אני אומר אבל אם לשעבר סמכו על דברי הרמב"ם מה שעשו עשוי עכ"ל ומשמע דכלהבא לא חילק בין לכתחילה בין בדיעבד אלא כל המעשה הוא מרבה ממזרים וכן כתב הרשב"א אפולו במקומות שנהגו לדון הכל על פי הרמב"ם בין לחומרא בין לקולא אפ"ה בדין זה אין ראוי לדון כמותו אם לא שכבר נעשה המעשה במקומות הללו דמשמע הא במקומו' אחרים מחזירין ההורא' והמורה המעשה לגט הוא המרבה ממזרים ואף המ"מ כתב על דברי הרמב"ם וזה לשונו וכבר פשטה ההורא' בכל ארצותינו שלא כדברי רבינו בזה שאין כופין את האיש לגרש ולא עוד אלא שאפי' היה הדין כדבריו היה ראוי לגזור בוה משום פרוצו' ומפני קילקול הדור שלא תהיה אשה נותנת עינה באיש אחר ומפקעת עצמה מבעלה כ"ש שהם ז"ל הכריחו והוכיחו שאין כופין אות' מן הדין ע"כ וא"כ בודאי לית שום מורה שיורה עתה לכוף אותו לגט ואף אם כפהו בדברים עד שנתרצה לגט פשיט' דפשיט' שלא ישלם כתובת' אלא כדוניית' שהוא בעין כדין מורדת דפרישי' מאחר דלא ניחא ליה בגירושין כל הדברים הללו פשיט' ומאמרים רחבים בספרי הפוסקי' והמחברים ע"כ לא הארכתי בעניין כי מי שיש לו אור עיניים בספרי למודים ופקיעי ליה שבילי דתלמוד ופסקי הגאוני' לא ישגה ולא יטה ולא יאפל ואף אם ח"ו כבר שגג אחד וכפוהו לגט פשיטא שאין הגט גט ולא תנשא כלל וכלל ולא ירבו ממזרים בישראל: דברי שלמה לוריא:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.