שו"ת מהרש"ל/ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת מהרש"ל ‏ ל

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה אי שרי לאכול כמה מיני תבשילין של חלב בערב ט' באב קודם מנחה ואח' כך אוכלין סעודת מפסקת בפירות על הקרקע:

תשובה נראה אותן שאוכלין מעדנים בערב ט' באב בכמ' מיני טיגונין לרוב התבשילין כאילו הוה סעודת שלמה אלא שאין אוכלין בשר ושותין יין בודאי הוה בכלל בטן רשעים כמו שכתב הרמב"ן והטור הביאו ומה שתפס הרב אוכלין בשר ושותין יין היינו לפי הגמרא שאינו אוסר בשר ויין כ"א בסעודה המפסקת רק המנהג הוא שלא לאכל בשר כל החודש עד ט' באב וזה לשון הגמרא אמר רב יהודא אמר רב לא שנו אלא בסעודה שמפסיק בה אבל בסעודה שאינו מפסיק בה מותר אפילו בשש שעות ומעלה ופוסק בסמ"ג וכן הלכה וכן הג"ה ומסי' וכבר נהגו כל ישראל שלא לאכול בשר ולשתות יין כל היום כו' ע"כ א"כ שגם בימי הסמ"ג לא נתפשט מנהג איסור בשר אלא ביומו א"כ ג"כ לפי הגמר' כותב הרמב"ן שמתיר בשר קודם סעודה המפסקת וכן פוסק בסמ"ג.

מ"מ הוא בטן רשעי' שאוכלין כל צורכם במעדנים לאכול אחר כך עראי וה"ה שאר אכילות מחלב שעושין בתיקונם כמו לחג השבועות בארצינו וההוה תפש הרמב"ן וראייה מן המיימוני שכתב מימינו לא אכלנו ערב ט' באב אפילו תבשילין של עדשים וכתב ערב ט' באב היינו אחר חצות ועוד דאי איירי בסעודה המפסיק בה אבל כבר אכל כמה מינין אם כן מאי רבותי' שכתב מימינו לא אכלנו כו' לכן אומר אני שגדול עונם מנשוא בפרט לקצת' יודעי התורה: דברי שלמה לורי"א:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.