שו"ת מהרי"ק/קעב
|
< הקודם · הבא > |
על דבר שמעון שאינו רוצה לצאת מיישוב ראובן אשר לו לראובן חק מהשר אשר לא יוכל שום יהודי אחר לבוא לדור בעיר אם לא בביתו של ראובן כמבואר בשאלה נראה לע"ד שאם משמעות החק ההוא שנעשה תנאי זה לטובתו של ראובן ר"ל שמן הדין לא יוכל השר להכניס שום יהודי אחר בלא רשות ראובן שודאי הדין עם ראובן לעכב על שמעון שלא ידור שם דדינא דמלכות' דינא ורשאין מלכי האומות לומר לא ידור פלוני בארצי אם לא ברשותי כיון שהארץ שלו היא כמ"ש המרדכי בפרק הגוזל בתרא. וראובן זה שנתן מעותיו לשר על חק זה עם שאר החקים הרי הוא כמו השר ויש לו כח למחות ביד שמעון וכמ"ש רבינו שלמה שם גבי האי מאן דמשתכח בבי דרי פרע מנתא דמלכא וכו' אבל אם תנאי זה דשלא יוכל יהודי אחר לבא כו'. לא נעשה כלל לתועלת ראובן אלא אדרבה לגרע כמו שלא יהא רשאי להכניס שם יהודי אחר. ואמנם תלוי הוא בדעת השר שאם ירצה השר להכניס שם יהודי אחר שהרשות ביד השר אז ודאי לא זכה ראובן מכח תנאי זה כלל שהרי השר לא מסר לו רשותו כלל כדי שיוכל לעכב על שמעון ואע"פ שטען ראובן שמזיק לו בעלוי השערים וגם בשאר דברים כמבואר בשאלה בזה איני רואה דברי ראובן דלא אמרו בר מתא אבר מתא מצי מעכב אלא דוקא היכא שמונע לו ריוח שמרויח בו כדי חייו וכדאמר לעיל גבי מילתא דרב הונא דא"ל קא פסקת לחיותאי. אבל הכא שאין שמעון עושה שום ריוח בעיר אלא מפזר שם מעותיו נראה לע"ד דלא מצי מעכב ואפילו לדברי רבינו שלמה ורבינו משה וכ"ש לדברי ר"ת ורבינו אשר שפסקו דלא מצי מעכב אם רוצה להיות שייך בכרגא דמתא מכאן ולהבא דודאי לא מצי מעכב אם לא שמכח החק הנתן מאת השר שלא יוכל השר בעצמו להכניס שום יהודי אחר בלא רשות ראובן וכדפירשתי לעיל. ואשר שאלת האם יוכל ראובן לכוף את שמעון ע"י החק או ע"י ערכאות של כותים הלא דבר פשוט הוא כי מי שאינו ציית לדין ישראל שמותר להכריחו ע"י ערכאות של נכרים כמו שפירש רבינו יוסף טוב עלם מההיא דפרק החובל קרית חבירך ולא וכו'. וגם דבר פשוט הוא שאם הדין נותן שיוכל ראובן נעכב על שמעון שאין לשמעון לסרב מלצאת דלמה לא יהא ציית לדין ישראל ומ"מ אין נראה לע"ד שיקר' מזיק בכה"ג אם גורם לו לראובן שלא ירצה השר באחר הבא מכחו מאחר שגם ראובן נשתעבד לשר שלא להכניס יהודי אחר כדמשמע מתוך השאלה ואשר שאלת על שמעון שבקש מראובן להשתדל בעבורו בשעת הסכנה וכן עשה ראובן ואחרי כן כשנצול שמעון מן הסכנ' אינו רוצה לפרוע לראובן מה שנשבע עליו שהוציא בעבורו אם לא יגיד לו לאיזה חצרן נתן דורון וכמה נתן לו. וראובן משיב שאינו רוצה לגלות החצרונים המקבלים את הדורון כי יש סכנה בדבר אם יגלה. נראה לע"ד דודאי הדין עם ראובן שהרי דבר ידוע שאם יגלה שיכול הדבר לבא לידי סכנה ח"ו וישלם רעה תחת טובה וא"כ יהיה שיצטרך לגלות אין לך אדם שיציל את חבירו מסכנת נפשות. וגדולה מזו אמרינן בפ' הגוזל קמא וכן בסנהדרין פ' בן סורר ומורה רודף שהיה רודף אחר הרודף להציל ושבר את הכלים בין של רודף בין של נרדף בין של כל אדם פטור ולא מן הדין אלא שאם אתה אומר כן אין לך שום אדם שמציל את חבירו מיד הרודף עכ"ל הגמ' וק"ו בן ק"ו שי"ל כן בהך עובדא דמה התם שבודאי נפסד זה שנשתברו כליו וגם אינו נוגע לו כלל כדקאמר בין של כל אדם כו' אפ"ה פטרינן ליה שלא כדין דאל"כ אין לך אדם שמציל את חבירו מיד הרודף וכ"ש הכא דאיכא למימר דקושטא קאמר דהא הימניה. וגם שאין ההפסד כ"א לנרדף עצמו היינו שמעון שהיה בסכנה דודאי יש לחייבו לשלם לראובן דאל"כ אין לך אדם שיציל את חבירו וכו' ומ"מ פשיטא דכל כה"ג בעי ראובן אשתבועי שהוציא כך וכך בלא שיפרש למי נתן ולמי לא נתן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |