שו"ת מהרי"ק/קנח
|
< הקודם · הבא > |
הגביר והוותיק ידיד נפשי הח"ר ברוך י"ץ שלום. בהיות לי מעט שעת הכושר וגם לקיים מוצא שפתי אשר בקשתני עליו אמרתי להשיב מעט על שאילותיך אך בדרך קצרה לפי הזמן ותן לחכם עוד. ראשונה על אשר שאלתני זה ימים על נחל איתן האם הוא עמק יבש ונגוב או אם נחל מים וכו'. על זה נבהלתי למה זה תשאל לשמי והלא הבאת בעצמך דברי הגאון רבי' משה מיימון ז"ל ומי הוא בדור הזה אשר יבא אחרי וכו' וכ"ש פעוט וחסר דעת כמוני ואם שאלת ממני להודיעך אם שאר המפרשים מודים לו או אם חולקים עליו הנה אמת כי לא מצאתי חולק עליו בהדיא בזה אמנם נראה מתוך דברי רבינו שלמה שהוא חולק עליו שהרי פרש"י בפירוש חומש נחל איתן קשה שלא נעבד ולפי דברי רבינו משה איתן הוא דרדיפי מיא כמו שכתוב נחל שוטף. וזהו איתן האמור בתורה משמע דאינו מפרש איתן חזק וקשה מפני שלא נעבד כדפרש"י גם מלשון רבינו משה בר' נחמן משמע ג"כ שלא ירד לשיטת רבינו משה כלל שהרי כתב שם בפרשת שופטים וז"ל נחל איתן קשה שלא נעבד לשון רש"י. ורבותינו אמרו שהוא נאסר לחרוש בו ולזרוע לעולם א"כ אזהרות שהזורע בו או העובד בו עובר בלאו הזה. וטעם אשר יוציאו אותה אל נחל איתן כי לא יעבד בו ולא יזרע בו לעולם עכ"ל ומשמע שהוא ר"ל דלדברי רבינו ז"ל לא יתכן לפרש כפרש"י שפי' שלא יזרע בו ולא יעבד בו שהוא פירושו של איתן כלומר איתן וקשה שאינו ראוי לזריעה ועבודה ולפי שיטת רז"ל אינו כן כי לא יזרע אינו נמשך למה שאמר למעלה אלא בא להזהיר על הזריעה ועל העבודה בו ולכך פירש דלשיטת רבותינו ז"ל הוא נתינת טעם למה יבחור בנחל איתן דהיינו עז וקשה כדאמר בסוטה פ' עגלה ערופה (סוטה דף מו) מפני שהתורה חסה על אדמת קדש שלא תשם ולא רצתה שיאסרו בזריעה ועבודת שדה שיהיה ראוי לכך אלא דוקא שדה שבלא זה אינו ראוי לזריעה ועבודה מתוך קשיו וחזקו כך נלע"ד לפי דברי הרמב"ם לפי שיטת רז"ל ומ"מ למדנו שלא ירד לשיטת רבינו משה כלל לפרש איתן על שם שטיפת המים בחזקה אלא על שם חוזק וקושי הקרקע וכדפי' וכן משמע בסוטה פרק עגלה ערופה לפי הנלע"ד דמשמעות דאיתן לאו משום דרדיפי מיא כדפי' רבינו משה שהרי שם שנינו איתן כמשמעו קשה אע"פ שאינו איתן כשר וקתני עלה בגמ' מנין לאיתן שהוא קשה שנאמר איתן מושביך ואומר שמעו הרים את ריב והאיתנים מוסדי ארץ וגו' ולפי דברי רבינו משה היה לו להביא מקרא מלא נופל על חוזק מים דהיינו הובשת נהרות איתן דדמי ממש לנחל איתן לדברי רבינו משה. ולמה דוחק להביא ראיה מאיתן מושביך ושים בסלע קניך ובן משמעו הרים וגו' האיתנים וגו' דפשטיה דקרא משמע סלע קשה והרים קשים כדפי' שם רש"י. אלא משמע דלא מפרש לה בענין חוזק שטיפת מים כלל וגם מה שכתבת דמלשון התרגום משמע דסבירא ליה כרבינו משה שהרי תרגום נחל איתן נחלא בייר. ופירשו שהוא מלשון כהקיר ביר ממיו וגו'. אין נלע"ד כלל דהא לישנא דבייר היינו נמי באר כדפרש"י בירמיה וכן כתב הר"ר דוד הקמחי בשורש ביר. ופשיטא דלישנא דבאר לאו אמיא קאי אלא אחפירה קאי דכתיב ויחפרו באר אחרת וכן באר חפרוה שרים ואע"ג דבערובין פרק ב' (דף יח) פרש"י דבאר משמע מים חיים לאו משום דבאר קאי אמים עצמן אלא דלישנא דבאר משמע חפירה של מים חיים וזה פשוט אלא ודאי פשיטא שמה שתרגום אונקלוס נחלא בייר היינו כלומר שלא נזרע מעולם וכמו שתרגום והאדמה לא תשם וארעא לא תבור דהיינו שלא תשאר שממה מבלי זרע וכן מצינו בכמה מקומות בתלמוד דקרי שדה שאינו נזרע שדה בור כי ההיא דפ' המקבל (בבא מציעא דף קד) אם אוביר ולא אעביד וכו' וכן ההיא דאמרינן התם האי מאן דבעי דתבור ארעא וכן ההוא דפרק חזקת הבתים (בבא בתרא דף כט) באתרא דתוברי בגי וכהנה רבות בתלמוד. וגם נראה לע"ד דאונקלוס תפס לו עיקר דברי ר' יאשיה דפליג אר' יונתן. ומייתי לה בפרק עגלה ערופה (סוטה דף מו) ואמר דאשר לא יעבד לשעבר נמי משמע כדמפרש לה רבא התם והיינו שתרגם אל נחל איתן אשר לא יעבד בו לנמלא בייר דלא יתפלח ביה כו' כלומר בייר לשעבר דלא יתפלח בי' מכאן ואילך. ואשר שאלת לפרש לך מה שפרש"י שם שלא הניחוהו לעשות פירות האם ר"ל פריה ורביה או אם מצות האי מילתא מבעיא שם בגמרא בפרק עגלה ערופה (סוטה דף מו) ופשיט דר"ל מצות דאלת"ה דאם זקן או סריס שאינו ראוי לפריה ורביה ורבינו ה"נ דלא ערפינן ואשר שאלת אם צפור דרור עוף טהור לא ביררת על מי שאלת האם על אותם הדרים בבית כדמשמע לשון צפור דרור וכדאמרי' בי"ט ריש פרק אין צדין (ביצה דף כד) וכן בשבת פ' האורג (שבת דף קו) למה נקרא שמה צפור דרור שדרה בבית כבשדה ואותה ודאי טמאה היא דגרסינן בחולין פרק אילו טריפות (דף סב) גבי סנונית לבנה שנחלקו בה ר"א ורבנן בחוורתי כ"ע לא פליגי דשרי כי פליגי ביורקתי וכו'. עד ור"א אסר והלכתא כר"א דאסר מר זוטרא מתני ביורקתי כ"ע לא פליגי דאסר כי פליגי בחוורתי וכו' עד בשלמא למ"ד בחוורתי פליגי היינו דקתני סנונית לבנה אלא למ"ד ביורקתי פליגי מאי סנונית לבנה לאפוקי אוכמתי רבתי ופרש"י וז"ל לאפוקי אוכמתי רבתי הגדולות ודרות בקירות הבתים ושחורות הן עכ"ל הרי לך שפירש שהגדולות ודרות בקירות הבתים שהם אסורות לכ"ע וזהו צפור דרור שדרה בבתים כדכתב לעיל מההיא דשבת וי"ט וכן פרש"י לעיל מינה בהדיא גבי סנונית לבנה דהיינו ארונד"יו בלע"ז וכן אנו קורין בלשונינו בלשון צרפת לאותו העוף הדר בבית ארונדייל"א והרי לך שהיא אסורא לכ"ע ואפילו בירקתי שיש להתירן יותר כדמשמע התם מסיק שם דהלכתא כר"א דאסר וגרסינן נמי בע"ז בפ"ב (דף לח) גבי כוספי' של גוים איזה היא יורה קטנה כל שאין ראש צפור דרור יכול לכנוס בתוכה ופי' שם רש"י דאין לך חתיכות איסור קטנה מזו משמע שהיא חתיכות איסור מדשער בה אמנם בלבנה ממש משמע התם דשריא לא מיבעיא ללישנא קמא דאומר דבחוורתי כ"ע לא פליגי דשרי' כו' אלא אפי' למר זוטרא דאמר דבחוורתי פליגי אפ"ה מסיק דהלכתא כרבנן דשרו ואפ"ה נראה שאין לסמוך על זה להתיר אפילו כריסה לבן שהרי מצאתי כתוב בפסוק אחד אחרון וז"ל סנונית הדרה בבית אסורה ואם כריסה לבן מותרת וכתב הרב רשב"א במקומות הללו לא ראינו מי שנהג בהם היתר אף בכרס לבן ונראה שנהגו כן מפני שאסורה והמותרת נראין מין אחד ויבאו העולם לטעות ועוד שהוא שכן עם הטמאי' ונדמה לה ואסור עכ"ל והרי לך דגברא רבא כהרשב"א אוסר אף בכריסה לבן ומי יקל ראשו באסור של תור' להתיר במקום שהרשב"א אוסר וגם לא מצינו פוסק שיחלוח עליו רק מ"ש הפוסק הזה דאם כריס' לבן מותרת ומ"מ מביא דברי הרשב"א ואינו סותר את דבריו אלא נראה שמודה לו להחמיר אלא שלפי פשט ההל' היא מותרת ולפשט ההלכה הוא שכ"כ דכריסה לבן שריא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |