שו"ת מהרי"ק/פו
|
< הקודם · הבא > |
ועל דבר הגט של ש"מ אשר בשעת מילתו (א) נקרא אליהו ושוב נקרא בל"י לכל אדם פשיטא ופשיטא דלכתחלה היה לו לכתוב אליהו דמתקרי בלי או המכונה בלי. אמנם בדיעבד יש פנים להכשיר ויש פנים לפסול לפי הנלע"ד והוא שאם בני המדינה או העיר אשר נכתב שם הגט ונמסר ליד האשה רגילים להיותם נקראים בשם בלי גם בשעת המילה גם כשקוראים אותה לתורה גם כשחותמין בשטרות או באיגרות וגם שזה המגרש כשכתב הגט לא היה ניכר כלל בשם אליהו כי אם בשם בלי פשיטא שהוא פסול אפי' בדיעבד מדאמרינן בגטין פרק השולח (גיטין דף ל"ד) אמר רב יודא אמר שמואל שלחו לו בני מדינת הים לר"ג בני אדם הבאים משם לכאן שמו יוסי וקורין לי יוחנן יוחנן וקורין לו יוסי היאך מגרשין נשותיהן עמד ר"ג והתקין שיהיו כותבים וכו' וכתב רבינו אשר וז"ל שכן דרך בני אדם הגולין ממקומן מחמת ממון או מחמת מרדין שמשנין את שמה פן יחקרו אחר מקום תחנותן וירדפו אחריהם עכ"ל. והרי לך אע"ג ששמו יוסי מתחילה כשנולד אלא ששינה את שמו מחמת פחד אפי' הכי היה כותב יוסי יוסי לבדו היה פוסל כדמסיים עד שיכתוב שניהם כדקתני בברייתא אינה מגורשת עד שיגרש ביהודה בשמו שביהודה ושם דגליל עמו וה"ה הכא וזה פשוט. אבל אם במקום שנכתב הגט ונמסר בידם היו יודעין שג"כ שמו אליהו שכן נקרא בהכנסו לברית וכ"ש אם רגילים לקרא לו לעמוד לקרא בתורה בשם אליהו או נודע לבני המקו' ההוא שכשהוא חותם בשטרות או באיגרות שהוא חותם בשם אליהו נלע"ד שהוא כשר בדיעבד דלא גרע מכינוי דכשר בדיעבד כשהוחזק הכינוי במקום הכתיבה והנתינה כמו שפסקו רוב הפוסקים וכמו ששנינו בפ' בתרא דגטין (דף פז) כתב חניכתו וחניכתה כשר וכן היו נקיי הדעת שבירושלי' עושין כן כך גירסת ר"ח ורבינו תם ובשטה זו הלכו רוב פוסקי הלכות ולא כמו שפירש שם רש"י דאחתימות עדים קאי ההיא דוכן היו נקיי הדעת עושין וכו'. ועוד דלא גרע מגר ששינה שמו לשם גיות שהוא כשר בדיעבד ומתוך דברי ר"ת צריך לפרש ששינה שמו כלומר בתוך הגט ולא מקודם כתיבת הגט אלא תמיד היו קורין אותו בשם יהדות קודם כתיבת הגט דאלת"ה מאי מייתי ראייה מינה למימר שגרש בשם יהדות. ואפילו לא היו מכירים בשם אליהו כלל במקום שנכתב הגט א"כ הוא דשם בלי אינו אלא שם כינוי בעלמא ואין רגילות בני אדם שם להיות נקראים כן כלל לעיקר השם כאשר הוא בינינו שכל אחד ואחד איש מהם לא נעזב שלא יהי' לו שם בלשון הקודש שקובעים לו בשעת הכנסה לברית ובשם ההיא נקרא לעלות לקרא בס"ת בבית הכנסת א"כ אפילו אם יקראו לו בני אדם בל"י הכל יודעים שיש לו שם אחר ואין אדם טועה לומר שזה שמו לבדו לפיכך לא יוציאו לעז כשיראו שכתוב בגט אליהו שהרי גם שקודם לכן הוו יודעים שיש לו משמות היהודים אשר הם בכתובים וכך יאמינו לשם אליהו כמו לשם אחר. ועוד דראוי לחשוב דאותו השם שהחזיק עצמו בו שבו נקרא בשעת מילתו שהו' שמו באמת דמה לו לשקר דמסתמ' לא נתכוין לקלקל אשתו וכ"ש בגט ש"מ אשר אנו עומדים עליו אשר אנו רואים שמתכוין לטובתה כדי שלא תזקק ליבם וכיוצא בזה חלקו התוס' פ"ב דגטין גבי חיישינן שמא פייס וכדאמרינן בבבא בתרא פ' מי שמת אין אדם משטה בשעת מיתה דהא אין זה אלא גילוי מילתא שמגלה לנו מה הוא שמו אשר נקרא לו בשעת הכנסו לברית שהרי כבר ידענו שמאיזה שם משמות לשון הקודש נקרא כדפירשתי זהו הנלע"ד לכאורה. וגם נלע"ד להביא ראייה קצת ממה שפסקו ר"ת וקצת מפוסקים אחרים דמומר המגרש אינו מזכיר רק שם דיהדות ולא חלקו בין נשתקע שם דיהדות ובין לא נשתקע ואף על פי שלפעמים משתרשים בחטא שאין בני אדם זוכרים שם יהדות שהיה להם ואפי' הכי כתבו לגרש בשם דיהדות ולא להזכיר שם דגיות ולפי מה שפירש' אתי שפיר דודאי כ"ע ידעו שבהיותו יהודי לא היה נקרא בשם זה דגיות ובשביל זה אינו נקרא שינוי השם כשכותבים שם דיהדות. שהרי כבר ידענו מקודם שהיה לו שם אחר וכן יש לדקדק גם מלשון התוס' דקתני גר ששינה שמו לשם גיות כשר וכבר הוכחתי לעיל שלדברי ר"ת צ"ל ששינה שמו דהיינו שכתב בגט שם דגיות אבל מקודם לכן תמיד היה נקרא בשם דיהדות דאלת"ה היאך הוכיח ר"ת מזה דמומר יכול לגרש בשם דיהדות ואע"ג דאין קורין אותו עתה בזה השם רק בשם דגיות נימא דשאני התם גבי גר שגם מקודם כתיבת הגט היה משנה שמו לשם גיות אלא ודאי פשיטא ופשיטא שר"ת מפרש שגם שם גבי גר בכה"ג מיירי שלפני כתיבת הגט לא היה הגר נקרא בשם יהדות ואח"כ שינה שמו בגט וכתב שמו דגיות. ועתה יש לדקדק אמאי נקט האי לישנא דגר ששינה שמו וכו' כיון דלאו בשינוי ממש איירי אלא באקראי בעלמא כתב שם הגיות בגט א"כ לא נשתנה שמו בשביל כך והיה לו לומר גר שגרש בשם דגיות וכו' אלא נראה דמשום הכי נקט ששינה שמו וכו' כדי לאשמועינן דאע"ג (ב) שנשתקע שם דגיות ואין בניאדם יודעין מה שם היה לו בגיות ואינם מכירים אותה רק בשם דיהדות ועתה כתב שם דגיות דנראה כמשנה שמו אפ"ה כשר וש"מ דאע"ג שאין בני אדם מכירים בשם זה דגיות מ"מ כיון שהכל יודעים שכשהי' גוי לא היה נקרא בשם זה דיהדות לא חשיב שינוי השם וכדפי' ומה ששנינו בפ' השולח (גיטין דף לד) שהתקין ר"ג שיהיו כותבים איש פלוני וכל שם שיש לו ואם לאו אינה מגורשת כדקתני בברייתא בגמרא היינו דווקא כששם הנכתב בגט הוא שם שאפשר לומר בו שאין לו שם אחר כגון יוסי או יוחנן וכדאמר התם בגמרא אמר רבי יודא אמר שמואל שלחו לו בני מדינת הים לר"ג בני אדם הבאים משם לכאן שמו יוסי וקורין לו יוחנן יוחנן וקורין לו יוסי. האיך מגרשין את נשותיהם עמד ר"ג והתקין שכותבי' איש פלוני וכולי והשתא א"ש מה היו צריכים לכתוב שמו יוסי לא היה לכם לכתוב אלא בני אדם הבאים משם לכאן ומשנין את שמם היאך מגרשים את נשותיהם או היה להם לכתוב בני אדם הבאים וכו' וקורי' להן כאן שם אחד ושם בשם אחר היאך מגרשין וכו' אלא ודאי משום כך פירשו שמו יוסי דקורין לו יוחנן דבכה"ג דווקא שאלו היאך מגרשין וכו' דהרואה שכתוב בגט יוחנן יחשוב לו שם אחר שכן רגילות לקרא לכמה אנשים יוחנן בעת לידתן בהכנסן בברית אבל אם היו כותבים בגט איזה שם כינוי שאין דרך לקבוע שם לשום אדם בכינוי זה בהא ודאי לא הוי מספקא להו דודאי כשר הוא וכדפירשתי. וגם אתי שפיר לפי זה מה בא רב יודא אמר שמואל ללמדנו שלא נדע מתוך המשנה אלא לפרושי מתניתין אתא דקתני בראשונה היו משנים שמו ושמה יכו' דדוקא בכה"ג הוא דהוה שינוי כיון שכותבים בגט יוחנן תחת יוסי או איפכא שיש לטעות ולומר שאין לו שם אחר אבל לא בכינוי שאי אפשר לטעות בו וכדפרישית. ולפי דעתי דכיו' שיש לומר דשם דגיות מהני לגר אע"ג שאין נקרא בו וכדפריש' דכ"ש השם שקובעין לו בהכנסו לברית דהיינו שם המילה ואע"ג שעכשיו אינו נקרא באותו השם כיון שהם יודעין שבודאי יש לו שם אחר כגון בנדון הזה שהיה נקרא בל"י א"כ הוא שאין שם דבלי שם הנהוג בעת המילה כלל ולא בס"ת ר"ל באותו המדינות והארצות שאירע שם המעשה הזה דהאי גיטא דשכיב מרע אמנם ראיתי בכתב אשר שולח מצד נכבדי קונשט"נטינ' וקציניה שהאחד מהם חתם שמו אהרן ב"ר אביי א"כ נראה שרגילות הוא שם להקרא בשם האמוראי' אשר היו בימי התלמוד ונסתפקתי שמא גם שם דבלי הוא על שם התלמוד שהרי מצינו אמורא אחד שכך היה נקרא כדגרס פ"ק דשבת (דף יז) וכן פ"ב דע"ז (דף לו) אמר בלי אמר אבימי נחתאה משמיה דרב פיתן ויינן ושמנן וכו' א"כ הוא שגם זה הבלי על שם זה נכתב א"כ אפשר היה לו' שגם בשם הזה היה נקרא בשעת המילה וא"כ נתבטל הטעם האחרון אשר כתבתי להכשיר הגט ועליכם רבנן חכמים קושטנ"טינה דבר המשפט לדעת ממוצא דבר ולמיזל בתר שמא וטעמא מאיזה צד בא שם זה כדפי':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |