שו"ת מהרי"ק/מה
|
< הקודם · הבא > |
שייך להרר"א אשכנזי מבולוניא בסוף כתב גדול
ואשר שאלת אם יש פקפוק עבירה ללכת בספינה בשבת באותם הנהרות שמושכין להספינות בחבלים ע"י נכרים או בהמה ותמיד מתכוונים ללכת בשפת הנהר שאין בו ג' טפחים מים וגם פעמים גוררים אותה ע"ג רקק ושאלת מאי שנא מקרון הנה לא בארת אם נכנסים שם ג' ימים קודם השבת אם לאו דודאי אם לא נכנסים ג' ימים קודם שבת פשיטא שהוא אסור ולא מבעיא לדברי רבינו יצחק דפירש דאסור גזירה משום שמא יעשה חבית של שייטין דאפי' בים הגדול אסור לדידי' אלא אפילו לר"ח שפי' משום איסור תחומין. פשיטא דצריך הפלגת ג' ימים קודם השבת ואע"ג שרבינו שמואל התיר אפי' ליכנס בספינה בשבת מ"מ רוב הפוסקים נחלקו עליו (א) אמנם אם נכנסו ג' ימים קודם השבת נראה דמות' לדברי ר"ח ואע"ג שהוא למטה מי' שהרי ר"ח מעמיד ההיא דאין מפליגין בספינה ג' ימים קודם השבת כגון שהיא מהלכת למטה מי' כגון דווקא בנהרות קטנים ואפילו הכי שרי במפליג ג' ימים קוד' השבת וגם לפי רבינו יצחק נלע"ד דצריך לומר דגם למטה מעשרה שרי היכא דהפליג ג' ימים קודם השבת דאי אמרת דווקא למעלה מי' שרי על ידי הפלגה דג' ימים אבל לא למעה א"כ יקשה לפשוט מינה דאין תחומין למעלה מי' דאי יש תחומין למעלה מי' מאי שנא הפליג ג' ימים מ"ש לא הפליג אלא ודאי נראה דאפי' יש תחומין למעלה מי' איכא למישרי היכא דהפליג ג' ימים דתחומי' דרבנן דאפילו למ"ד תחומין דאורייתא ה"מ היכא שהוא מהלך ברגליו אבל בהא דלאו מידי עביד אלא מיא ממטו ליה לספינה או הנכרים המלחים פשיטא דליכא איסורא דאורייתא דע"כ לא קמפלגי כל הפוסקים על רבינו שמואל דמתיר ליכנס בספינה אלא דווקא לענין דרבנן אבל בדאורייתא מודה דליכא איסור ולא רצו לגזור כ"כ כמו שכתוב בספר התרומה דמשום כך לא החמירו להיות בספינה בשבת בדהפליג ג' ימים קודם שבת ואע"ג דאיכא למיחש שמא יעשה חבית של שייטין לפירוש רבינו יצחק ואף אנו נאמר כן אפילו למעלה מעשרה ואע"ג שסתר רב אלפס דברי ר"ח שמעמיד ההיא דאין מפליגין ג' ימים קודם השבת למטה מי' ומשום איסור תחומין דא"כ אפי' במפליג ג' ימים יהיה אסור. והיה נראה לכאורה דלמטה מי' אסור אפי' במפליג ג' ימים קודם השבת מ"מ נלע"ד דלדברי ר"ת קאמר דלדידיה סבר אפי' למעלה מי' שרי משום דאין תחומין ודווקא למעה מי' אסור בלא הפליג ג' ימים קודם השבת משום איסור תחומין ויש להקשות אפילו קודם ג' ימים נמי אבל לדעת רב אלפס גופא איכא למימר דלא ס"ל לאסור משום תחומין כלל וכדפירש רבינו שמואל אלא שבזה חלק דס"ל דמ"מ אסור משום עונג שבת. דאי לא תימא הכי ותאמר דבמטה מי' ס"ל לרב אלפס דאסור משום תחומין א"כ יקשה לן דנפשוט הבעיא דבפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ג) ויוכיח מכאן דאין תחומין למעלה מי' בהפליג ג' ימים קודם שבת כמו שהקשה לעיל אליבא דרבי יצחק. ואשר (ב) רצית לדמות ענין זה לקרון נלע"ד דאפי' בקרון אין אסור כשהנכרי מוליך הבהמה אלא משום שירד מן הקרון או יפגעו בו לסטים ודבר זה לא שייכא בספינה כדכתבו התוספת אבל משום שמא יחתוך זמורה נלע"ד דאין איסור אלא כשהישראל מוליכה שהרי כתב בספר התרומה וז"ל אסור ללכת בקרון בשבת משום דמשתמש בבהמה המנהיג'. ותנן אין רוכבים ע"ג בהמה שמא יחתוך זמורה ה"ה על הקרון דהיינו כמו צדדי' וכו' ואפי' ינהיגו נכרים עצמם הקרון אם הוליכו חוץ לתחום אסור ולא דמי לספינה עכ"ל. מדקאמר הוליכה חוץ לתחום אסור בשמנהיגי' הנכרים הקרון משמע דבתוך התחום מיהו שרי. וא"כ ע"כ לא חיישינן שמא יחתוך זמורה וכו'. דאי חיישינן אפילו כשהנכרים מנהיגים מה לי תוך התחום מ"ל בחוץ לתחום הא איכא למיחש שמא יחתוך זמורה. אלא דלשמא יחתוך זמורה ליכא למיחש כשהנכרים מוליכים. ומ"מ חוץ לתחום אסור דאיכא למיחש לשמא ירד וילך ברגליו או שמא יפגעו בו לסטין כדכתבו התוס' בפרק מי שהוציאוהו והיינו דקאמר דלא דמי לספינה. דודאי לגבי ספינה ליכא למיחש שמא ירד ולא לשמא יפגעו לסטין. ועוד (ג) נלע"ד דאפי' היינו אוסרי' בקרון אפילו כשהנכרי' מוליכי' הבהמה משום שמא יחתוך זמורה היכא שהבהמות מושכות החבלים הקשורים בספינה ליכא למיחש שמא יחתוך וכו' דאין לך צידי צדדין גדול מזה ואמר' בהדיא בפרק מי שהחשיך הלכתא צדדי' אסור צידי צדדי' מותרי' ועוד מודה דבכה"ג ליכא למיחש לשמא יחתוך זמורה להנהיג הבהמה שהרי אין דרך כלל לעולם לאותם שיושבים בספינ' שינהגו הבהמה המושכת וגם לא היה יכול להגיע אליה ולא דמי ליושב בקרון שדרכן להנהיג הבהמה וגם באפשר לו להנהיגו.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |