שו"ת מהרי"ל דיסקין/פסקים/ו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת מהרי"ל דיסקין פסקים ו

סימן ו.

נסתפקתי, בהא דקיי"ל דפסיק רישיה אסור, מהו אם יש ב' אופנים איך שיפול דבר, אבל בין כו"כ יעשה איסור, אלא שהם מב' אבות מלאכות, והא הא אינו מתכוין לשתיהם, אולי כל כה"ג לא חשיב פסיק רישיה. - וקצת נראה להביא ראיה ממ"ש הב"י באו"ח ססי' שכ"ג דמש"כ המרדכי לאסור לחוף במלח כלי כסף, האי כלי כסף לאו דוקא, ולפי המבואר לעיל הוי אתי שפיר, דהא ספק הוא אם ימחה המלח, או יגרוד מעט מן הכסף, לפי שהוא רך, ואז לא ימחה המלח כלל, ושפשוף הכסף חיובו משום ממחק, והמקת המלח משום מוליד, (לא ידעתי לע"ע לאיזה מלאכה, עי' לעיל סי' ש"ך) וה"א דשרי, קמ"ל המרדכי דאפ"ה אסור. - אלא דאפילו נתרץ בזה קושיית הב"י, אפ"ה אין ראיה לדינא דנ"ד, דאולי קמ"ל המרדכי דברור אצלינו שיומק המלח ולא ישופשף מן הכסף.

· הבא >מעבר לתחילת הדף