שו"ת מהרי"ל/קכט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נשאל למהרי"ל אם אבל מותר להתפלל ימים נוראים או אם דמיא לכהן שאינו עולה לדוכן בימי אבלו או לא: (הא לך תשובה מהרי"ל ס"ל):
מה שהבאת מכהן אין ראייה לחזן כלל דכהן אין הברכה חל אלא מתוך שמחה כמו שמצינו ביצחק אבינו ע"ה. ומהאי טעמא אסור לפנוי לברך. ומה שהבאת אשלי רברבי שהתירו. איני חולק על ישיבתן ומאן יהיב לן מעפרן ומליא לעינין. אכן אנא תשובת מהר"ם ידענא דכתב בה דאין מנהג שיתפלל אבל תוך י"ב חדש בשבת וי"ט. ואתה כתבת דשבת הוי טפי שמחה מימים נוראים. לא כי הא קמן דהוה כרגלים ופסקי אבלות ז' ול' משא"כ בשבת. ונגינת קדושות בשבת וקדיש דידהו הוה כי"ט לבד מקדיש ראשונה למהר"א כדי לקרות ק"ש בזמנה וכל קולי דשמחת י"ט של ר"ה כמו שאר י"ט ומקרא קודש הוא אלא שאין בו הלל. וכן שש ושבע של פסח נמי מטעם מעשה ידי טבעו בים. אכן בדליכא שם חזן אחר ולא אפשר ראיתי שהתיר מורי ורבי הר"ר גרשון ז"ל. שלום כנפש משרתך הלוי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |