שו"ת מהרי"ל/פז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מעשה בא לפני מהרי"ל שמלחו טבחייא שלא נקרו ממנה החלב. עם שאר בשר. ואסר הטבחייא. ואמר שנעשה חתיכה דאיסוריא. ונאסרו גם כן שאר החתיכות של בשר שנמלחו עמה כי לא היה בהן ס' נגד הטבחייא. ואמר שכן שמע ממהר"ר שלום ז"ל שהמליחה הוי כרותח בין לקולא בין לחומרא ולהכי נאסרו כל החתיכות כי נתערבו במליחתן ואמר ששמע גם כן ממהר"ר זלמן שהורה כן לאסור.
הורה מהרי"ל על ככר לחם אחד שנמצאת בו חתיכה חזיר שיש להסירו ומעט לחם סבובו ואין לחוש על מה שנבלע בלחם אם יש באותו לחם ס' לבטלו:
מעשה בא לפני מהרי"ל על בשר שנשתהה לאחר שחיטתו יותר מג' ימים מעת לעת בלא מליחה והדחה. והורה שלא לאכלו אלא צלי. וגם אין לבשלו אחר הצלייה. ובזה נחלקו מה"ר עוזר ושאר גדולי' יש אוסרין ויש מתירי'. וכן כתב רבי' סעדי' בליקוטי' שלו על האיסור והיתר. וכן איתא במרדכי שאין לאכלו אלא צלי ולא לבשלו אח"כ אבל בתשובת האשר"י משמע שמותר לבשלו אחר הצלייה. גם הורה שהשפוד שצלו בו אותו בשר שצריך ליבון:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |