שו"ת מהרי"ל/א
|
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הארז שבלבנון וכו'. אדומ"ו ורבי אחי ידי' האשל הגדול מהו"ר יקותיאל ס"ל שי'. אחרי אשר גזרת על עבדך לנסותו לא יכולתי לעצור מלהשיבעוני דעתי על שאילתך. אף כי ידענא דבבית מדרשא שלך רבינו אינם צריכין לפני ראשי' דברי פי חכמים: הן הן: מאי ק' טפי איראה מאהבה שפי' החכם על זאת. ומטיבותא דמר אמינא דלא דמו כלל. גבי אהבה כתיב בהו בכל ישראל ואהבת לרעך כמוך. ומהו הריבוי את דמרבינ' ת"ח צ"ל חיבה יתירה ואהבה עזה להדבק בהן ולאהוב אותן כנפשן. כאשר התפאר החסיד תיתי לי כי איתה דינא דצורבא מרבנן לקמן. לא מנחנ' רישא אבי סדינ' עד דמהפכנ' בזכותיה: וכן ההוא מאן דהו דאמר פסלינא ליה לצורבא מרבנן לדינא דרחימנא ליה כנפשאי. ואין אדם רואה חובה לעצמו ולכי האי גוונא אתא קרא להוסיף בהן אהבה על שאר בני ברית: ואפי' הכי אין שכרו גדול המאן דרחים מרבנן דהוי איהו גופיה צורבא מרבנן וטעמא כדפי' לעיל וכדחילק בסמ"ק. אבל את ה' תירא בזה נתקשה החכם ע"ה לפי שהוא מן הדעת לרבות יראת בשר ודם על חבירו וקרא כתיב האותי לא תיראו וגו' וכתיב ה' לי ולא אירא וגומר וכאלה הכל גלוי לאחר כמה וכמה מקראות שמורות שאין ליראה מבשר ודם בלתי מהשי"ת לבדו. והיה נראה בעיני החכם ז"ל אם היה מרבה שום דבר ח"ו מיחזי כב' רשויות ופן יעשוהו ע"ז ח"ו כיון שציותה תורה לירא אותו ועל כן פירש ורצה לקבל שכר על הפריש' כדי להורות לתלמידים שכולם לאו דווקא כדי שלא יעמיקו ח"ו ויבואו לידי מכשול. ואף על גב דכתיב איש אמו ואביו תיראו. הא הק' התו' מאי שנא דקמתמה טפי אמורא מקדש מאמורא דאב ואם. דגבי מקדש תניא יכול וכו'. ותירצו דגבי אביו פשיטא שלא ישתחוה לגבי אלהות. אבל גבי מקדש איצטריך דהוי דבר שבקדושה. ולתירוץ זה ה"נ ת"ח הוו דבר שבקדושה מחמת דברי תורה שבלבבם כדדרשי' ק"ו ת"ח שכל גופו אש כו'. וכן האי צורבא מדרבנן דמרתח אוריית' הוא דמרתחא לי'. וכן מצינו גבי מעשים משונים שעשו בתפלתם וכשהיו דורשים נשרפו עצי השדה ועוף הפורח ופי' התו' שהדבר' שמחי' כיום נתינה באש וכל זה מורה דת"ח הוה דבר שבקדושה וכיון דמיעוט קרא גבי מקרש דכיון לירא מפניו והכא ליכא מיעוט אם כן אתו למטעי ולא דמי לאב ואם דכל אדם יש לו אב ואם ורוב העולם עמי הארץ ופשיט' שלא יכעיסנו קאמר דמאיזה טעם יעשנו אלהות. אבל ת"ח לא הוצרך לומר שלא יכעיסנו דבלאו הכי ידעינן זה כדררשינן בחלק כל החולק על רבו כל המהרהר אחר מצות כו' וטוב' דאיתא התם ואם בא לרבות רבו צ"ל שאינו גדול ממנו דאי גדול אע"פ שלא למד ממנו יש לו דין רבו כדפי' התו' גבי שמואל שרצה עלי להענישו על שהורה בפני רבו. אף על גב שלא למד לפניו שהרי עתה הביאוהו אליו ע"ש פרק אין עומדין ואם כן צריך לרבות שקול ומהסברא היא זו שיראה אותו הואיל וגדול כמותו. אלא על כרחיך גדול ממנו ולהכי לא צריך קרא כדפי'. ואם כן תירוץ שני של התו' שחילקו גבי מקדש דגבי אב ואם שייך מורא שלא יכעיסנו. גבי מקדש מוצא בדוחק נמי ניחא. ורבי עקיבא ע"ה בא וחידש לרבות ת"ח ואין צריך מיעוט כמו מקדש כיון דכתיב גבי השם שמע מינה שמורא הקוב"ה למעלה ממורא בשר ודם. ואת טפל הוא והוה כאלו כתוב אני מורא למעט ממורא. וכן דרשי' את בשרו הטפל לבשרו וזהו שערו וכו' ה"נ את טפל הוא. ואיצטריך נמי ליראה ממנו. ואפילו היכא דליכא כעס. כגון אביי כי הוה אזיל מקמי דרב יוסף הוה אזיל לאחורי עד דשפי' כרעי' דמא. אף על גב דרב יוסף סגי נהור הוה וכן כי חזא לאודנא דחמרי' דרב יוסף. וכה"ג טובא שמצינו שהיו יראים אותם בלב. וכן כל ת"ח שיושב לפני רבו. ואין שפתותיו מדובבות כו'. ומוקי ליה בתלמודא. וכן רבי עקיבא שאמר תמיהני אם יוציא שנה אההוא מאן דהו דצהבו פניו על שהשיב את הזקן רבי טרפון. וכן מוכח הלשון דקאמר בא רבי עקיב' ולמד כו'. ולא אמר ודרש כו' כלומר גם הם רצו לדרוש אלא רבי עקיב' למד להם וחלק דלא קשה מידי. ומאי דקשיא ליה למר איקרי כאן כו' נראה לי להשיב בכמה פנים אמנם אין צורך דהא קתני בהדיא אף על פי שהן בהכרת אין בהן מיתת בית דין. אפי' הוה בה מיתת בית דין הא מתהיה נפקא או מראויה לקיימה. וכי היכי דאף על גב דשאר חייבי כריתות לדידן ממזרים. ואם כן נדה יש לה קנס מהני טעמא ה"ה נמי אי הוה בה מיתת בית דין. ותוספות כתובות אין בידי וכמדומה שפי' התוספות. ולא פירוש מר' נחוני' קאי אנדה. ואין להאריך בזה. מ"מ טעמא דמתניתין אין נכון כיון דגס שאר חייבי כריתות אין להם קנס. ואפילו חייבי לאוין לדברי מ"ו וכן בסיפא קתני עריות דמיתה וקתני סיפא וכל המחייב כו': ותיפוק לי' לישא אשה הראויה לו. וגם אין שייך נערות פסולות דאדרבה כשירו' נינהו דווקא ה"נ. ואי בא ממזר על הישראלית. אדרבה אין להן קנס: וידעתי דבאת לתהות מקנקני ואשת כהנה חסר ורקן. ואם שגיתי הבינני על יד מורי ואדוני אבי. ואל יהא למשא בעיניך אדוני:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |