שו"ת מהרי"ט/ב/יורה דעה/נה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן קנה משמעון סחורה א' בסכום ידוע כל כך אלף לבנים לזמן ג' חדשים וכתבו בשטר שיפרע ראובן לשמעון בגרושו"ש או זהובים כפי מה שיהיו שוין במטבע היוצא בשעת הפרעון ובאותו זמן היה הזהוב במאה וששים והגרו"ש במאה ועשר ויהי מקץ הג' חדשי' בפתע פתאום ויצא דבר מלכות לפסול הלבנים הראשונים קצוצי הפאות והרעים והחטאים ויצא מטבע חדש אשר כל מאה ועשרי' מהם כזהוב א' ושמנים מהם בגרוש עתה תובע שמעון שיתן לו מהמטבע החדש או בגרושיש כמו ששוין עתה וראובן טוען כי מעולם לא עלתה על דעתו שיפרע זולתי מהמטבע הראשון הפחות אלא שהקדימו שרי המלכות להוציא החדש פתאום והוא לא ידע יורנו רבינו ויאיר עינינו אי זה דרך יחלק אור וכסא תורתו לעד יכון.
תשובה הלכה רווחת היא מ"ש בהגוזל קמא המלוה את חבירו על המטבע והוסיפו עליו אם התוספת היא יתר על חומש מנכה לו לפי חשבון אע"פ שלא הוזלו הפירות משום דקסבר לענין נסכא אם בא לחתוך לעשות מהם גרוטאות ימצא יותר מבראשונה ואם הוזלו הפירות מחמת טיבעא אעפ"י שאין התוס' אלא כל שהוא מנכה לו לפי חשבון וכאן תרווייהו איתנהו שההוספה שהוסיפו במטבע החדש מה שלא היה במטבע הראשון הוא יותר הרבה מחומש שאותם הלבנים הראשוני' היו רעים וחטאים וקצוצי הפאה אשר קרוב לעשרי' היה משקלים בדראמ' א' ומהמטבע החדש תשעה או עשרה וכן הוזלו הפירות התבואה והקטניות ובגדי יקר תכלת וארגמן הבאים ממדינת הים ומשי ורקמה ובשמים הבאים ממזרח ובבל טייעי מצרים וסוחר כוש אין כסף נחשב בלבנים זולתי בזהובים וגרושו' וכן הכסף והזהב זל טובא כפי ערך הגרוש' והזהובים ואין להתעקש ולומר דגם עתה עוברים לסוחר מהלבני' הראשונים השלמים אשר לא נלקטו במלקט ורהיטני נמצא שלא נתחדשו המטבעות עכשיו הא ליתא כי אותם הלבנים השלמים והטובים לא היו מוצאין אותם כי אותם היו באי' במשקל ט' בדראמה ואיך יתנום בק"ן לבנים הזהוב אלא מי שהיה לו מהם היה מצריפן ותדע כי אז ג"כ היו עושים מטבע חדש והיו נלקח בק"ן לבנים הזהוב מפני חשיבותו של מטבע ולא היו מוציאין אותו בהוצאה אלא מצניעין ואם לפעמים היו מתערבים מקצת הטובים בתוך הלבנים אקראי בעלמא הוא ובטלה דעתו אצל כל אדם מאחר שהעילוי הוא יותר על חומש וא' מן הטעמים שנתן הרשב"א ז"ל לשיעור זה דחומש משום דקים להו לרבנן דאפי' בטיבעא קמא איכא זוזי דתקילי טפי עד חומש ע"כ אלמא דטפי מחומש לא שכיח ואם איתיה מי שהיה מוציאן הראשונים בטלה דעתו אצל כל אדם כ"ש כי אלו המטבעות שנתחדשו כי היכי דחשיבי השתא חשיבי מעיקרא קודם שפסלו המטבעות הראשונות ואם היה מתנה המלוה מאותם הגרועים לתת לו מאותם השלמים רבית קצוצה הוי ועתה שנתחדש מטבע לש' ובנ"ד שהתנו בפי' שיפרע ראובן במטבע היוצא בשע' הפרעון רבית גמור אע"ג דמדעתיה מתחייב שהרי אם לא היה מתחדש המטבע היה פורעו במטבע הישן הגרוע כי כך היה ערך הסחור' ההיא ושומה ושוויה. עתה שנתחדשה גזרה יש כאן איסור רבית אע"ג דמדעת' יהיב ועוד דאסמכתא היא כי סמכה דעתו שלא יצאו המטבעות חדשי' כ"כ במהרה וגם אם היו יוצאים היה הוא מקדים לפרוע תוך הזמן במטבע הא' היכא דלית ליה פסידא למלוה שהיה יכול גם הוא לתתם לאחרים או לשלחם למקום שיוציא' אי אית ליה אורחא להתם או לפרוע בגרוש' וזהובים כמו שהיו שוין בעת ההלואה והמלוה לא היה יכול לעכב בהא דלית פסיד' דהא אמרי' בפ' האומנים דפרעון זוזא זוזא הוי פרעון ויכול לפרוע לו בתו' הזמן ואין לו עליו אלא תרעומת דודאי לא ניחא ליה לאיניש לקבולי זוזא שעושה מעותי' אנפרות ואעפ"כ לא מצי מעכב אא"כ הגיע זמנו כדכת' המרדכי שם ובס' התרומות שער ל' כתב אע"פ שטוען המלוה שאינו רוצה לקבל קודם זמנו שלא יעמוד באחריותו יכול הלוה לכופו שקביעו' הזמן להנאתו של לוהו אם אי אתה או' כן נמצאת תקנתו קלקלתו וכן הביא מדברי הרא"בד בפ' מי שמת ד' דברים נאמרו בשושבינות הא' מהם שחוזרת בעונתה דלא הויא כמלוה שיכול לכופו לקבל תוך הזמן וכן הביא מדברי הרמב"ן ז"ל שהביא מההיא דמשכנתא באתרא דמסלקי שפירשו הראשונים זמן מלוה הוא דקבע ללוה הא אם רצה לוה לפרעו קוד' רשאי ומקצ' דבריו בזה הביא הטור בס' קע"ב ולא דמי לחוב דמשכונ' דאכיל מלוה פירי בתוך הזמן התם ודאי זמן תרוויהו קבעי ליה ואין הלוה יכול לכופו קודם הזמן דמפסיד ליה פירות דקאכיל אבל הכא אין לו הפסד כלל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |