שו"ת מהרי"ט/ב/יורה דעה/נב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
זה חזיתי זה סיני ועוקר הרים בגבורה ולא בעצלתים בנוות בדיעה עוסק בנויו של עולם צופה מהר אפרים צועה כחו ברבים הנחמדים מזהב ומזהב פרווים כרוכים בשיירו הלשון טוב הכלך והשיריים ומקושרים בעדי עדיים החכם השלם מפליא עצה כמה"ר אפרים מדבר בצדק' בגופי הלכות התלויות בארץ מתפשטים והולכים אל מקום נהרים יאורים רחבי ידים ואנכי היום בנסיעת הספינ' עיני ולבי דרך השכוני באהלים יושבי על מדין דעסקי באורייתא די בארעא דישראל עושי מלאכ' על האבנים ואגב טירדא מהתעסק בצרכי לא מצאתי לי בב"ה ידים ורגלים ע"כ יהי' דבר' מעטים בשורות שתים ובאותות שתים והנה ע"ד שביעית בזמן הזה היותה מדרבנן הלא בספרתי יש רב אם בתרומות ומעשרות שהם בזמן הזה מדרבנן כמ"ש הרמב"ם ז"ל דכי תבאו ביאת כולכם משמע וכי סליק בימי עזרא לאו כלהו סלוק והראיו' שיש ממקומות המפוזרים בגמרא וכמה תשובות כנגדן ונמוקן עמן את הכל בארתי במקומן ושביעית מק"ו דהויא דרבנן דמלבד דבביאת עזרא לא נתקדשה לפי שלא היתה ביאת כולם כמו שלא נתקדשה לענין תרומות ומעשרו' למטה מהן שביעית שאף בכבוש ראשון ירדה מקדושתה משגלו עשרת השבטים דתניא יובל היא לכל יושביה בזמן שכל יושבי' עליה וכתיב וזה דבר השמיט' שמוט בב' שמטות הכתוב מדבר אחת שמטת יובל ואחת שמטת שביעית בזמן שאתה משמט יובל אתה משמט שביעי' ומהך טעמא איישר חיליה דהלל דהתקין פרוזבול כדאמרי' בפ' השולח משום דשביעית בזמן הזה דרבנן בין שמטת קרקע בין שמטת כספים אעפ"י שמהר"י קורקוש ז"ל כתב שמשמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ד ובפ"ט שסבר דשביעית דאורייתא וכבר הוכחתי דליתא והוא עצמו ז"ל כתב שמצא בספר הרמב"ם כתיבת יד בלשון הזה בזמן שאין היובל נוהג אין שביעי' נוהג עכ"ד ונוהגת שביעי' בארץ מדבריה' וכן השמטת כספי' מדבריהם וכן הביא בס' התרומות שער מ"ה בשם הרמב"ם פ"ט דשביעי' בזמן הזה דרבנן.
והואיל ושביעית בזה"ז דרבנן משום הפסד ארנונא שרי כדאמרי' בפ' זה בורר מכריז ר' ינאי פוקי וזרעו בשביעית משום ארנונא וכן כתבו התוס' בפ"ק דחולין כמ"ש החכם השלם הפוסק נר"ו שכתב ושמא סכנת נפשות איתא אם לא יפרעו המס אי נמי קסבר יש קנין לעכו"ם להפקיע מידי מעשר א"נ שביעית בזמן הזה דרבנן שהאמת הגמור כדבריהם כמ"ש החכם השלם נר"ו דלתירוץ זה דמדרבנן אעפ"י שלא יהא שם סכנה שרי משום טעמא דארנונא ותמה אני ממה שרצה לפרש דאי נמי יש קנין ואי נמי שביעית דרבנן קאי אסכנת נפשות דהלשון אי נמי ודאי הכי הוא דאפי' אי ליכא סכנת נפשות שרי מטעם יש קנין וכן מטעם דאיסורא דרבנן הוא כדמוכח בהדיא בפרקא קמא דכתובו' דאמרי' חדא דהא קמודה ועוד דהא אמר ר"י הלכה כר"ג ופרכינן ובהא אי לא מודה מי מכשיר ר"ג אלמא כדאמרינן ועוד כשתמצא לומר דליתא לתירוצ' קמא הוא ובההיא דפ' הכות' חדא דידענא בי בר' יאשיה דלא אמיד ועוד הא יהיב סמני' שכתבו התוספו' שם דתרוייהו איתנהו שם נתתי טוב טעם ודעת על דברי התוספו' האלה אבל יש ללמו' מדבריהם במקום אחר ממה שאמר בפרק זה בורר בההיא דמשיכו האנשים ואם תאמר ומשום ארנונא לא התירו לחרוש ולזרוע דהוי איסורא דאורייתא ויש לומר דמיירי בשביעית בזמן הזה דרבנן אי נמי יש לומר שפיקוח נפש הוא ששואל המלך מהם מס ואין להם מה שיפרעו הרי מפורש בהדיא דלתירו' דשביעית דרבנן אף בלא פיקוח נפש שרי וגם מלשון הקושיא מוכח שלא הוקשה להם איך התירו משום ארנונא אלא משום דהוי איסורא דאורייתא הוא ועוד יש להביא ראיה מדבריהם ז"ל דלא חשו בשביעית דרבנן במקום פסידא דממונא בריש מועד קטן גבי משקין בית השלחין במועד ובשביעית כתב הטעם משום דשביעית דרבנן ומילתא דפסידא כגון בית השלחין שרו רבנן.
ולענין שכירות דבהמות לעכו"ם כי יחרוש בבקרי' בשביעית לא תבעי לן דשרי שאין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשביעית כדרך שהוא מצוה בשבת ועכו"ם נמי אינו מצווה על שביתת הארץ בשביעית שיהא אסור משום מחזיק ידי ע"ע כמו שאסו' למכור לישראל החשוד דעכו"ם לאו בר חיובא ושרי כי תבעי לך אם מותר להשכיר לעכו"ם שדהו בלא טעמא דארנונא ונראה דבהבלעה שרי ואף על פי שבשנת שביעית עצמה לא שייך הבלעה כדכת' החכם השלם נר"ו מ"מ כשהשכיר לו לשבע שנים בשבע מאות זוז שרי ולא דמי למשכי' תנור וריחים שלוקח ריוח יום יום דהכא כיון שהשכיר לו לשני' מרובות אם יוביר ולא יעביד בחד שתא מינייהו משלם במטבא דאורחא דמילתא הוא שאינה זורעה שנה אחר שנה שמא תכחיש אלא כאותה ששנינו הופך שער שתי שורות לכאן וזורע את הבור נמצא שכשהוא נוטל שכר שדהו לאו שכר שביעית הוא נוטל אלא שכר שאר שנים והא דאמרינן בפר' המקבל המקבל שדהו מחבירו לשבע שנים בשבע מאות זוז אין השביעית מן המנין התם בישראל קתני דמידע ידע שאין דרך ישראל לעבוד בשנת השמיט' והוה ליה לשש שנים אבל גבי העכו"ם השביעית מן המנין ודרך הבלעה שרי וכן מצאתי לרב אבא מארי זכר צדיק לברכה בתשובה שהתיר להשכיר שדהו לעכו"ם בהבלעה על ידי שנים אחרות.
ולענין צידן אם היא ארץ ישראל נשמעינה מן הדא דאמ' בפ' מי שהוציאוהו מעש' ברבי יוסי הכהן שהיה מטמא והולך אחר רבו לצידן ללמוד תורה ומייתי לה נמי בפ"ו דשמחות ועוד מדתנן בריש גיטין מעכו לצפון ועכו כצפון וכ"ש צידן דמרחקא טובא לצד צפון דהכי פרכי' בגמר' לענין בבל והתנן מעכו לצפון וכו' וכ"ש בבל דמרחקא טובא ומשני לבר מבבל פי' בר מבבל דאיכא טעמא אחריתי דאע"ג דלאו א"י היא בקיאים הם לשמה.
ומה שנסתפקו בסביבות צידון אם יש להסתפ' באיזו רצועה מכיבוש שני אם יוצאה לשם וכבר כתבתי שנה השס"ב בהיותי בא"י והוכחתי מההיא שמעת' דפ"ק דגיטין היה מהלך מעכו לכזיב מימינו למזרח הדרך טמאה משום ארץ העמים ופטורה מן המעשר עד שיודע לך שהיא חייבת משמאלו למערב וכו' ומסיק התם רצועה נפקא פרש"י ז"ל לעולם עכו ברבועה דא"י הוא אלא שרצועה קטנה מעכו לצד צפון שהיא מא"י ודע דכזיב זו בין עכו ובין צור קיימא מדאמרי' בפ' הדר מעשה בר"ג שהיה מהלך מעכו לכזיב ובא א' ושאל על נדרו אמר לזה שעמו כלו' שתינו רביעית יין האטלקי א"ל הן א"כ יטייל אחרינו עד שיפוג יינינו טייל אחריהם ג' מילין עד שהגיעו לסולמא דצור הרי כשהולכים מעכו לכזיב עדיין צור מכזיב ולהלן וכי חשיב תנא עכו לגבול צפוני של א"י דקתני ומעכו לצפון ועכו כצפון לענין רבועה של א"י קאמר אבל במקצוע מערבי צפוני רצועה נפקא מעכו עד כזיב משמאלו למערב הדרך היא א"י ולא חשיב לה תנא משמע דלרבועה של א"י לצד צפון ליכא למיחש לשום רצועה אלא מיהו איכא למידק בהא דתניא מימינו למזרח הדרך טמאה משום ארץ העמים ופטורה מן המעשר עד שיודע לך שהיא חייבת משמע שיש מקומות עדיין במזרח הדרך שיש להם ספק בהם בא"י בר מההיא רצועה דמעכו לכזיב א"כ היכי קתני במתני' מעכו לצפון וכו' וי"ל דודאי למזרח הדרך ליכא לספוקי בשום רצועה מא"י אלא ה"ק עד שיודע לך שזה למערב הדרך לפי שמסלולה של דרך עשוי להשתנות היא בשעת חירום ומיהו לעולם הוא בחזקת פטור עד שיודע שהמקום ההוא חייב ונשתנה גבול הדרך אבל מה שמספק עלי דברי הרמב"ם ז"ל בפ' י"ג מה' מעשר שהביא ההיא דירו' הלוקח מן החמרת בצור וכו' כתב הלוקח מבעלי אוצר בצידון חייב בדמאי מפני שקרובה היא יותר מצור שחזקתן שאוצרים מפירות הארץ ותימה הוא דהא ודאי צור קרוב' לעכו שהיא תחלת א"י יותר מצידון כמו שהוכחנו מההיא דפ' הדר והיאך איפשר לומר שקרובה יותר מצור וזה דבר שהחוש מכחישו ואין לומר דאיכא רצוע' דמפקא לצד צידון חדא דמשמעתא דגיטין מוכח שאין שום רצועה זולתי אותה דמעכו לכזיב למערב ועוד היכי פסקה ליה להרמב"ם שכתב כן הול"ל דאיכא רצועה דמקרבה לצידון טפי מצור ולא הול"ל שצידון קרובה מצור דמשמע קרובה לא"י טפי מצור וזה אינו ותו כיון דבתר קורבה אזלינין אמאי קתני שהלוקח מן החמרת בצידון פטור נימא מא"י דמקרב' הביאו והלשון מוכיח שטעו' נפל בספרי הרמב"ם וכך צ"ל לא מפני שקרוב' היא יותר מצור אלא שחזקתן שאוצרים מפירות הארץ אלא נראה דבחמרת שחששו בצור דמקרבה לא חשו בצידן דמרחק' טובא אבל באוצרים בצידון חשו לפי שדרכן היה שלא לאצור אלא מפירות א"י לפי שהם מתקיימים יותר מפירות שבצידן אבל פירות שבצור ידעו בהם שמתקיימים יפה ורגילין לאצור מפירות הארץ כך נ"ל לפרש הירושלמי ודברי הרמב"ם צריך לתרצן על פי הדרך הזה.
וא"ת להך לישנא דשביעית דרבנן ומשום אונס ממון גברא התירו האיך הזכירו בירוש' אונס נפשות שהקשו דבדרבנן יהרג ואל יעבור כיון דאיסורא דרבנן התירו במקום פסידא כדאמרי' שהתירו השקאת דבית השלחין משום פסידא וזו היא שכת' התו' סיוע ללשון שאמר מפני פקוח נפש דהכי אמרי' בירושלמי מפני חיי נפש ונ"ל שאעפ"י שמסתייעים התו' להך לישנא מהירוש' מ"מ לא קשה ללישנא דשביעית דרבנן דמעיקרא דס"ד בירוש' שהיו מתכוני' העכו"ם להעבירם על דת ובהא ודאי אפי' על מצוה קלה ואפי' של דבריהם כדאמרי' בס"פ בן סורר אפי' לשנויי ערקתא דמסאנא דאפי' בדבר הרשות כי ההוא דפפוס ולוליינו דמייתי בירושלמי שהביא להם מים בזכוכית צבועה ומסיק שלא היתה כוונתם אלא למגבי ארנונין והנאת עצמן שאני. וא"ת ויפרעו להם דמים ולא יחרושו אותם שיש ספק בידם לפרוע ממון ואמאי מכריז ר' ינאי פוקו וזרעו ולדרוש להו למאן דאפשר ליה לרצות בממון דאסור וכי תימא שלא היתה המלכות מתרצ' בממון א"כ כוונתם להעביר ובפרהסיא יהרג ואל יעבור וי"ל שלא היו רוצים שתהא הארץ שממה שהיו רוב השדות לישראל וכן ראיתי בדברי הר"ן בפ' בן סורר שכתב להנאת עצמן היו עושין לגבות הארנונות שאין רצון המלכים לקופו' השדות והוא ז"ל הביא מהירושלמי הזה הנלע"ד כתבתי יוסף מטראני.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |