שו"ת מהרי"ט/ב/יורה דעה/לג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
על הענין הנזכר לעיל.
החכם השלם אח וגביר ישמרך השומר רגלי חסידיו דבריך ראיתי. ומה שאמרת אי איתא שאפשר דמעורה בנוגע בחלל ואינו נכנס לתוכו כמו שפירשתי אני מנ"ל להרמב"ן ז"ל להוציא דבגט אין דבוק פוסל בו מדמכשרינן במעורה נוקמה בהכי. הא ליתא כי לא הוציא הרמב"ן הכשר הדבוק מדיוק זה אלא מסברא אית ליה הכי כמ"ש התו' בשם ר"י שאין צריך ראיה להכשיר דגבי גט לא בעי' לא ספר ולא דיו ול"ל כתיבה תמה והר"ן ז"ל הביא דבריהם וכתב וכן דעת הרמב"ם דכיון דבכל כתב ובכל לשון כשר אין לדקדק שיהיו אותיות מוקפות גויל. הרי שלא דנו הרמב"ן אלא מסברא ומ"מ השיב לדברי המפר' דמעורה היינו שנכנס ראש הלמד לתוך אוירה של חית משמע לתוך אויר של האו' ממש דזה קרוב לפסול יותר מהדבוק שנפסדה צורת האות ואנו מפרשים דברי התוספות שכוונתם לומר שנכנס בענין שלא יפסיד צורת האות כדי שלא יקשה עליהם קושית הרמב"ן ז"ל דודאי אם נפסדה צורת האות יותר ראוי לפסול מן הדבוק שצורת האות ניכר.
ומה שאמרת דהיכא שהדבר מחלוקת אין לפסול ס"ת בכך והבאת ראיה ממה שכתב הריב"ש באותה תשובה אם היה שמצאתם מחלוקת לראשונים אף אם היו דברי הפוסלים יותר נכונים יש לסמוך על המכשיר ואני תמה לדברי כ"ת שכניס' הלמד לתוך חלל החית של מעלה במחלוקת היא שנויה האיך הבי' ראיה הריב"ש שאע"פ שלא תתחלף באחרות אלא שמפסיד צורת האות פסול ואדפריך מהרמב"ן תסייעיה מהר"י דמכשר אלא ע"כ לומר חדא מתרי או שגם ר' יהודה מודה בזה שהוא פסול היכא שנכנס לתוך החלל ממש כמו שכתבתי או לכל הפחות דאפילו אם ר' יהודה פליג הולכים אחר המחמיר והרי מכאן סתירת דבריך אבל מה שהבאת ראיה ממ"ש למטה שאם היה הדבר מחלוקת היה סומך על המכשירים אינה ראיה דהתם לפי שכל אותם המקומות היו כל ספריהם כתובים כך ולא היה זה טעות סופר אלא בכוונה מכוונת מה' שלא היו מחשבים זה לפיסול לדבק רגל הקוף בגג של מעלה ועוד היום בכל ארצות אשכנז עושים כן ועל זה אמר שאילו היה נמצא מחלוקת לראשונים היינו אומרים שסמכו על דברי המכשירים לעשות כן לכתחלה ואף אנו לא היינו מוחים בידם כאותה שאמרו בפר' ר' אליעזר דמילה במקומו של ר' אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין וכו' במקומו של ר' יוסי הגלילי היו אוכלים בשר עוף בחלב ואמרי' לוי אקלע לבי יוסף רישבא קריבו ליה רישא דאווזא בחלבא וכו' וא"ל אמאי לא תשמתינהו א"ל אתריה דר' יהודה בן בתירה הוא ודילמא דרש להו כר' יוסי הגלילי אף כאן הואיל וכל הסופרים היו עושים כן ודאי בהוראת חכם עשו ואין בנו כח למחות בידם ועוד כתב שהיה אפשר לומר כדאין הם המכשירים לסמוך עליהם בשעת הדחק ומה היא שעת הדחק שכל הספרי' שבאותה הארץ מראשם ועד סופם כתובים בסגנון הזה אבל במקומות האלו שכל הספרים עשויים כתקנן באמת וישר ובא סופר רע שטעה והפסיד צורת האות נעמיד טעותו מפני שימצא פוסק מכשיר וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן אנו נניח מללמוד בס"ת הכשר ונלמוד בזה ולברך עליו כמה ברכות.
ומ"ש שיש להתיר כאן מס"ס ספק אם כניסת הלמד פוסלת ואת"ל פוסלת ספ' אם מברכין על ספר פסול שהרי הרמב"ם ז"ל בתשוב' כת' שמברכי' ושכך נהגו בפני גאוני עולם מעיילתא נפשך בקופא דמחטא שהרי כל הפוסקים ראשונים ואחרונים אסרו לברך עליו ואמרו שהקורא בספר תורה פסול לא יצא י"ח וישראל קדושים נהגו בו איסור ואין לקרותו ספק שהרי אמרו בירושלמי לא סוף דבר הלכה זו אלא כל מקום שהלכה זו רופפת בידך ראה מה צבור נוהגים ונהוג כן והביאו הפוסקים מכאן ראיה לכל דבר שהוא ספק שמנהג ישראל תורה היא כל שכן שאין הלכה רופפת דלא בעינן היא שהתורה אמרה אחרי רבים להטות וכותלי בית המדרש לא הוכיחו ובבת קול שיצתה לא השגיחו וזהו יסוד ושורש תורתינו הלזה תקרא ספק כל שכן במקום שיש כשר וגם בפסול עצמו לא נכנס לבית הספק שלא מצאנו מי שיחלוק בפירו' על הרמב"ן שאף התוס' יודו בכניסה לתוך החלל מעט שהוא פסול ואפי' תימא שמכשירים באותו ענין לפי שאינה נדמית לאות אחרת שזהו החידוש שבא הריב"ש להשמיענו מכל מקום היכא שנדמת לאות אחרת כגון שנכנס לתוך חלל הרי"ש שהיא נדמת כקוף כ"ע מודו וזו ודאי כל העם קורין אותה קוף יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |