שו"ת מהרי"ט/ב/יורה דעה/יג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה שוחט א' שלא היה שיחט קבוע והיה שוחט בבית המטבחים וכשהי' בודק הבהמה לפעמים היה אומר טרפה ואח"כ היה אומר כשרה ואמרו לו קצת יחידים למה אתה עושה זה הדבר והיה נותן אמתלאה לדבריו פעם א' שחט בהמ' אחת ואמר לבודק א' שהיה שם בדוק אתה זאת הבהמ' שאני הולך למלאכתי. ובדק אות' הבודק הבהמ' ויצאה כשרה וקנו מאותו הבשר קצת יהודים ואחר עבור כמו שעה בא השוחט ושאל מה נעשה הבשר ואמרו לו יצא כשר וקנו אותו היהודי' שהיה ערב שבת והלך השוחט ומצא ליהודי א' שקנה מאותו הבשר ואמר לו אותו הבשר שקנית היא טרפה באותו שעה צעק השוחט בקול מר ואמר רבותי אותה הבהמ' היתה נבילה ולכך לא בדקתי' והיא נבלה וכשמע א' מאותם שקנו זה הבשר זה הדבר הלך והשליך הבשר לכלבים ונשארה חתיכה אחרת ביד יהודי אחר והלך השוחט הנז' בביתו של אותו יהודי ואמר לאשתו בשל הבשר שהוא כשר וכשר ובשל אותו ואכלו אחר ימים נודע המעשה שעשה השוחט הנז' ושלחו הב"ד וקראו אותו ואמרו לו מה הדבר הרע הזה שאתה עושה שפעם א' אתה אומר טרפה ואח"כ כשרה למי אתה מטריף הבשר ולמי אתה מכשירו ונהי לעג וקלס בעמים והתרו לו הב"ד ואמרו לו הזהר והשמר שלא תכשול עוד בדבר הזה לאמר טרפה ואח"כ כשרה ולא עברו ימים רבים וחזר לסורו הראשון ששחט בהמה א' ואמר טרפה ואח"כ אמר כשרה וחזרו הב"ד וקראו אותו ואמרו לו לא התרינו בך שלא תכשל עוד בדבר הזה וכפר ואמר לא היו דברים מעולם אני לא אמרתי טרפה ואח"כ כשרה ובאו עדים והעידו בפניו שכן הוא האמת שבראשונה אמר טרפה ואח"כ כשרה ילמדנו רבינו אם הוא ראוי להיות שוחט ואם מעבירין אותו כל ימיו ואל יכשלו בו רבים מאחר ששנה ושלש בדבר ונעשה לו כהיתר. יורנו מורנו ורבינו איזה דרך ישכון אור ושכרו כפול ומכופל מן השמים.
תשובה טבח שאסר אינו יכול לחזור ולהתיר אם לא שיהא שם שום אמתלאה ראויה כאותה שאמרו מעשה באשה שהיתה גדולה בנוי וקפצו עליה אנשים שאינן מהוגנים אמרה אשת איש אני וכו' וכן באשה שאמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני בכלן אם נתנה אמתלאה לדבריה נאמנת לפיכך שוחט זה בפעמים שאמר טרפה וחזר ואמר כשרה ונתן אמתלאה לדבריו בזה נאמן אך הפעם ששחט ואמר לבודק שיבדוק ושוב אמר נבלה היא כלומ' שנתנבלה בשחיטת' ושוב אמר לאיש אחר שהיא כשרה ואכלה לא נתן אמתלא ואעפ"י כן אין להענישו בזה שהאכילה לפי שמה שאמר בתחילה נבילה היא אין בדבריו כלום חדא דהיכא דאתחזק התירא לא מהימן עד א' לאסור טהרות שעשיתי עמך ביום פלו' נטמאו אינו נאמן דהא איתחזק התירא ואמרו התם אע"ג דכל שבידו נאמן אפי' לכשיצא מתחת ידו אי אשכחיה בזימנ' קמיית' ולא א"ל מידי תו לא מהימן אח"כ לאוסרם והכא אעג"ב דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת נשחט' בחזקת היתר עומדת וקי"ל רוב מצויין אצל שחיטה מומחים הם אעג"ב דליתיה קמן דלשייליה כדאמרי' בריש חולין כ"ש במומחין ומוחזקים דאפי' איתיה קמן לא צריך למשייליה שאם איתא שנתנבלה היה ראוה שיאמר הוא מעצמו ועוד מאחר שצוה לבודק אחר לבדקה והלך לו ודאי דשחיטה ראויה היתה דאל"כ האיך מסרה לאחר שיבדקנה ויכשירנה ויאכילנה לרבים אלא ודאי כמאן דאמר ששחיטה כשרה שחט דמי ולא כל הימנו לומר עכשיו נבילה היא הילכך במה שאמר אח"כ כשרה היא אין בכך כלום דודאי לא נאסרה וכדבריו הראשונים.
איברא דבאחרונה הרבה לפשוע שאחר שהתרו בו לבלתי עשות עוד כדבר הזה שחט בהמה ואמר טרפה וחזר ואמר כשרה וכשבא לפני ב"ד והוכיחו עליו חרפתו כפר ואמר להד"מ אני לא אמרתי טרפה ואח"כ כשרה ובאו עדים והעידו עליו. ולשון כפירתו זאת מסופק היא אם רצה לומר לא אמרתי מעולם טרפה אלא כשירה אמרתי מתחלה ועד סוף או ר"ל לא אמרתי מעולם כשרה אלא טרפה אמרתי ואה כך היא כוונתו כלשון הב' הרי יוצתה טרפה מתחת ידו ולדבריו טריפה היא והעידו עדים שהאכילה ואם כוונתו כלשון א' שכן מוכיח מלשון השאלה אם מעבירין אותו מאחר ששנה ושלש בדבר ונעשה לו כהתר אלמא על מה שהתרו הוא שפשע שלא יטרוף את הבשר והנה עתה אחר שאמר כשרה האכילה. ובהא איכא למימר דודאי לא מהימן להאכילה אח"כ אעפ"י שנתן אמתלאה לדבריו מאיזה טעם אסר בתחלה. חדא דכיון שכפר בב"ד ואח"כ באו עדים הרי הוחזק כפרן ושוב לא מהימן לתת אמתלאה דאין אמתלאה כשאמרה בשעה שקראו לו ב"ד. ואעג"ב דאמרי' בפ' חזקת גבי זה אומר של אבותי האי אייתי סהדי דאבהתיה והאי אייתי סהדי דאכלה שני חזקה דפליגי התם אי האי דאייתי סהדי דאכלה שני חזקה חזר אמר אין דאבהתיך וזבינתה מינך והאי דאמרי דאבהתי דסמיכי עלה בדאבהתי דאיפסיק' הלכתא התם דטוען וחוזר וטוען משמע דמהני לתת אמתלא' לדבריו בתר דאתו סהדי דלאו דאבהתיה היא לא דמי דהתם בזה שנותן אמתלאה לדבריו מתרץ דבריו הראשונים ונמצאו כלם קיימים אבל הכא מה שאמר בפני ב"ד להד"ם אינו יכול לתרץ כלל שהאומר להד"ם כמאן דאמר לא היה שם אמתלאה דמי דאם איתה למה כפר היה לו לומר מפני כך וכך אמרתי וכיון שכן הוחזק כפרן ולא מהימן תו אח"כ לתת אמתלאה לדבריו. ועוד דמאחר שהתרו בו ב"ד שלא יעשה עוד כדבר הזה מסתמא אפי' במקו' שיש לו אמתלאה אמרו לו שבשום סבה ועילה לא יזכיר על הכשרה שם טריפה הילכך עתה שאמר טריפה חזקה שאם לא שהיתה טריפה בודאי לא היה אומר שהרי יודע שהתרו בו ושוב לא מהימן להכשיר דבעלמא מקרי ואמר לפי שיודע שאח"כ יתן אמתלאה לדבריו הראשונים ויקבלו דבריו האחרונים אבל עתה הרי התרו בו ואין נכון לומר שאז היה בדעתו להטריף לגמרי ואח"כ נמלך דחזקה לא היה בדעתו להפסידה לגמרי הילכך נראה שאין מקבלים ממנו עוד אמתלאה אלא בחזקת טריפה היא.
ומיהו מ"ה אין לפוסלו אע"פ שהאכילה לרבים אחר שאמר טריפה שתהא שחיטתו פסולה כמי שיצתה טריפה מתחת ידו אע"ג דאותה בהמ' אסורה היא מ"מ מאחר שאומר ברי לי שהיא כשרה ולכך האכלתיה לא פסלינן ליה בהכי חדא דלא אסריניה אלא מספק דהכופר ואומר להד"ם לאו כאומר שאם יבאו עדים ודאי טריפה היא אלא כאומר שאין שם אמתלא' לפיכך אין מקבלים ממנו אמתלאה אבל סוף סוף הוא אומר כך עלה בדעתי להטריף את הכשרה וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן נאמר דטריפה ודאי הוא ועוד יש עילה לדבריו שאפילו לא היה שם אמתלאה היה ירא לאומרה פן יאנפו הב"ד שהתרו בו וחשב לכפור בכל לפיכך אינו נ"ל שמן הדין אסור לאכול משחיטתו אבל הדבר מסור ביד ב"ד והם רשאין להעבירו וראוי והגון להם לקנסו ולהעבירו כי הרבה לפשוע ועבר על התראתם ואמרי' בפרק לא יחפור ובפ' המקבל שחלא טבחא מקרי דרדקי וסיפר מתא כמותרים ועומדים הם אף על גב דהתם במילי דהוי פסידא דלא הדר קאמר מכל מקום מדקאמר כמותרים ועומדים שמעינן דכמותרה ועומד אע"ג דליכא פסידא מסלקין ליה כ"ש דהשתא דאיכא פסידא הואיל ואין אנו מאמינים לדבריו האחרונים אפילו ע"י אמתלאה נמצא שהוא גרם להפסיד הבשר הכשר ממון של ישראל. אי נמי איכא פסידא במה שאומר טרפה כאשר קרה לו במעשה ראשון ששמע מי שקנה הבשר והשליכו לכלבים והיינו פסידא דלא הדר דבדין לא מתחייב לשלם דגרמא בעלמא הוא והא דאמרי' בפ' עד כמה דן את הדין וכו' טמא את הטהור וכו' ישלם מביתו אוקימנא כשנשא ונתן ביד דאם לא כן גרמא בעלמא הוא לפיכך ראוי לב"ד לקונסו ולהעבירו אי אשתכח מאן דדייק כותיה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |