שו"ת מהרי"ט/ב/חושן משפט/קג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לאנדרינופולי.
על דבר ריב הבתים שקנו ה"ר אברהם זבארה ואחיו מה"ר יעקב קריספין הנה לכשעבר כתבתי להסכים עם החכם השלם הדיין המצויין כמה"ר יהודה ביטון נר"ו במה שדן על לשון השטר שכתוב שכל עת שהתוגר המוכר יבא ויערער להוציא את האחים או אחר בעדו או שום נברא אחר שבעולם שאין בלשון הזה חיוב אלא בערעור דאתא מחמתיה דמוכר אבל אונסא דאתי מעלמא אין זה בכלל כמו שהוכחתי שם בארוכה ולפי שלא נתפרש שמו מה היה הערעור הוצרכתי לחזר על הצדדין כמו שאמרתי שם והנה עתה בשאלה זו פירשו את הדבר כי לסבת שבתי' אלו היו משועבדי' לביזמיט הבוייניקיש כל זמן שהתוגר אשר לו הבית בראשונה היה בחיים היה הוא עושה הביזמיט ההוא ואחר שמת ולא השאיר אחריו בן כדי לעבוד העבודה ההיא הוציא שר הבוייניקיש את יורש הקונה מהבתים ולכן באים עתה יורשי הקונה ותובעים מיורש המוכר הדמים שנתנו וההוצאות שהוציאו בבתים כפי תנאים ואיברא שאם היה הדבר מוסכם שבתים האלו משועבדים לעבודת המלך נקראים בפי העול' מולקי היה המוכר או באי כחו יכולים לטעון אני לא מכרתי לך אלא כל זכו' שהיה בידי מהתוגר שקניתי ועל זה קבלתי עלי אחריות מכל ערעור מצד התוגר המוכר או אחר בעדו או שום נברא בעולם הבא לערער על קנייתם או מחמתם אבל מה שלא היה לו זכות בה שאפילו מידי היתה יוצאות אין לי אחריות עליו אלא שהמוכר או באי כחו צריך להביא ראיה שלזה קורין מולקי או שפירש לו לקונה אמתתו של דבר וסבר וקביל ולא עליו היה האחריות דאל"כ פשוט ומורגל בפי הכל דלשון מולקי מקנת כסף ואחוזת עולם שאין לאחרים רשות בו ורשאי למכור ולתת ולהחליף ולא כל הימנו של מוכר לומר לזה אני קורא מולקי שיש לנו לילך אחר לשון העול' אפילו להוציא וכדאמרינן בההוא עובדא דמייתי בפר' חזקת ההיא דאמר ליה לחבריה כל נכסי דבר סיסין מזביננא לך הואי ההיא ארעא דמיקריא דבי בר סיסין א"ל הא לאו דבי סיסין ואיקרויי הוא דמקרייא דבי סיסין אתו לקמיה דר"נ אוקמיה בידא דלוקח אמר ליה רבא דינא הכי המע"ה ומסיק גמרא בטעמא דרב נחמן דכיון דאמר ליה דבי בר סיסין ומקריא דבי סיסין עליה דידיה רמיא לגלויי דאינה בכלל המכר דלאו מבי סיסין לקחה ופירש רש"י ז"ל כיון דכולי עלמא קרו לה דבי בר סיסין ונראין הדברים שלפיכך נקראת כן שקונה מבי בר סיסין והוא אומר לאו מיניה לקחתיה עליה דידיה רמיא להביא ראיה דלאו מבר סיסין לקחה כל שכן בלשון הזה שמורגל בפי הכל ששם מולקי מוכיח עליו שאין שליט בו זולתו וזה אינו אלא כשכיר לפני המלך שכל זמן שעושה עבודתו ורוצה המלך בה מעמידו ואם לא מביתו יגרשנו ואין השכיר הזה רשאי למכור או לתת זכותו לאחרי' דלא עדיף מאריס דנחית לארעא שאינו רשאי להוריד אריסים תחתיו וכדאמרי' בפ' חזקת אריס שהוריד אריסי' תחתיו יש לו חזקה לא עביד איניש דנחתי אינשי לארעיה ושתיק כ"ש שכיר או פועל שאינו רשאי להביא שוכרי' אחרי' תחתיו ומאחר שמכר תחילה החזקה לא נשאר אצל המוכר כלום בגוף הקרקע שימכור זולתי קנין פירות של הק"ן לבנים שהיה פורע בשכירות שאפי' אם היה העכו"ם בחיי' היה רשאי המלך ובאי כחו לגר' את הקונ' אפי' שהיה מזומן לעבודת המלך וגם אם היה המוכר התוגר עושה העבודה יכול לומר אי איפשי בעבודתך שכבר נסתלקת ממני שאי אתה נהנה משלי ואסיא דמגן מגן שוי כ"ש אם היה העכו"ם ממאן לעבוד או מרחיק נדוד ואיך יצדק בזה שם מולקי כלל ועוד שבשטר מפרש מה שמכר לו שכתוב שם איך הבתים הידועי' שהיה מקדמ' דנא בעל המולקי תוגר פ' והבתי' הנז' הם משועבדות למלך שכל מי שהוא בעל המולקי מאות' הבתי' חייב לשרת עבודת המלך משמע לשון זה שהגו' מעתה קנוי לבעל המולקי אלא שיש למלך שעבוד על בעליהן ועכשיו נתבר' שהדבר בהפך שהגוף למלך ועוד יש לו למלך שעבוד באנשים הדרים בה לעבודתו חלף השכירות ולכן יצאו עכשיו מתחת יד הקונה אותם ועוד שבחוגיט הנעשה בגופן שלהם מזכיר שמכר לו התוגר להר"ר יעקב הבתי' מולקי אשר לו ולא פירש שם שעבוד הבויינוק שאם היו מפרשים לא הי"ל קנין בגופן שלהם וכ"ש שלא היו מזכירין עליו שם מולקי לפיכך נר' ברור שחייב המוכר להעמידו על מקחו או לפרוע לו מעותיו וכל מה שהוציא בהם כפי תנאם. כל שכן לפי מה שנתפרש עכשיו במעשה בית דין שהעידו ופיר' העדים שכבר חשו שמא ימות העכו"ם שיקחנה מיד הקונה וע"ז קבלו המוכרים אחריות והא ודאי חוזר ומפרש הוא לא מיקרי חוזר ומגיד עם שנראה לי שאין אנו צריכין לזה שממקומו הוא מוכרח.
ומה שטען היורש של המוכר עתה לוו שהקונה היה סבת היציאה ואיהו דאפסיד אנפשיה שלא נתפשר עם השר בב"ד ולוניקי"ש אין זו טענה חדא דלא עליה דידיה רמיא להתפשר עם השר בדמים שמא יאמר לו המוכר מי הרשך לכך ולתקוני שדרתיך ולא לעוותי אני הייתי יכול להציל בלא כסף ובלא מחיר כ"ש דמי הזקיקו לזה בכך אפי' נעשה שומר עליו אין דין שמירה בקרקעות להתחייב עליהם דנפ"ל מכעין הפרט דעל כל דבר פשע דבר המטלטל וגופו ממון כ"ש שהיו שם הבעלי' ואם לא רצו להתפשר אינהו דאפסידו אנפשייהו ומה שטענו עוד מדין אסמכת' ודבר שאין לו קצבה אין ענינו בזה כלו' דלא נאמר זה אלא בבא להתחייב בדבר שאינו חייב אבל מוכר שכות' לקונה לפרוע כל מה שיוציא בבתים שליחותיה קעביד בכל מה שבונה וסותר וסומך על אמונתו שמרשהו בכך ואפי' במילתא דהוי פסידא לגמרי ומתחייב בכך לא הוי אסמכת' כגון היכא דקביל עליה כל אונסה דמתייליד דחייב דבההיא הנא' דנקיט זוזי גמר ומשעבד נפשיה ועוד דלא מיקרי גזים דחשיב ליה כאלו עדיין הוא בידו והיתה נאנסת ברשותו שורות אלו כתבתי בחפזי מתוך הצער והטירוף מפני פחד ה' מהשנה עדניא וזמניא ובמצבייה עביד בחיל שמיא מהעדא מלכין ומהקם מלכין ומלכותא דיליה הוא ה' צבאות יגן עליהם ה' צבאות יגן עליכם ה' צבאות יגן עלינו הצעיר יוסף בכמה"ר משה מטראני זלה"ה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |