שו"ת מהרי"ט/ב/חושן משפט/צט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרי"טTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png חושן משפט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לרודיס בקנס של שדוכין והפקר.

תשובה יש לדון על לשון השטר שכתוב ואם יסרב הבחור ולא ירצה להכניס לחופה לזמן הנז' נתחייב לפרוע ק' זהובים מהא דאמרינן בפרק האומר ע"מ שירצה אבא רצה האב מקודשת ושקלינן וטרינן אי ע"מ שירצה ע"מ שיאמר אין קאמר או ע"מ שלא ימחה ונחלקו בה רבוותא שהרמב"ם ז"ל פסק דע"מ שיאמר אין קאמר. והרמב"ן ז"ל פסק שע"מ שלא ימחה קאמר כמ"ש הר"ן ז"ל שם. והשתא את"ל שפירש ירצה היינו שלא ימחה אם לא ירצה פירושו אם ימחה ויאמר שאינו רוצה ומיד שאמר אינו רוצה לכנוס לזמן המוגבל ביניהם מעתה חל עליו הקנס. ואת"ל שפירוש אם ירצה היינו שיאמר אין. שלא ירצה פירושו שלא יאמר רוצה אני ואפילו אמר איני רוצה כמה פעמים אם לבסוף אמר רוצה אני קיים תנאו ולא חל עליו חיוב הקנס וחדא מגו חדא מספקא לן את"ל דפירוש אם לא ירצה היינו אם ימחה והדין נותן שאם מחה בטל תנאו אם מחה בתחילה ולבסוף נתרצה מי אמרינן הרי מחה ומ"ש אם יסרב ולא ירצה להכנס לחופה לזמן הנז' יסרב בזמן החופה מלהכנס קאמר או דילמא יסרב עכשיו לומר שאינו רוצה ליכנס בזמנו. ומסתברא דאפילו תימא אם ימחה קאמר הואיל וקבע זמן לדבר מסתמ' בזמן שיש לו לכנוס קאמר שאם מחה קודם לכן אפשר לו אחר כך להתרצות דמחוי שלא בשעת קיום לאו כלום הוא דע"כ לא אמרינן התם דבאו' ע"מ שלא ימחה אם מחה נתבטלו הקדושין אף על פי שחזר ואמר רוצה אני אלא כשלא קבע זמן למחאתו שאם אי אתה אומר הרי הקדושין תלויים ועומדים לעולם עד סוף ק' שנה יאמר שהוא רוצה אלא ודאי לא אמר אלא שיתברר לאלתר אם מחה ביום שומעו נתבטלו הקדושין לגמרי אבל היכא דקבע זמן ואמר ע"מ שלא ימחה לשלשים יום אם מחה בתוך שלשים אפשר לו להתפייס בסוף שלשים וכן מוכיח מדברי הר"ן ז"ל דבשלא קבע זמן דוקא עסקינן. ועוד נראה דבכי האי גוונא אם לא ירצה פירושו אם לא יאמר רוצה אני דדוקא התם שעניינו אינו תלוי במעשה אלא דאפקיה בלשון עשיה לבד ומשום הכי פירשו בו על מנת שלא ימחה אבל הכא עניינו תלוי במעשה דהיינו כניסתו לחופה ולעולם אם ישב ולא יכנוס קאמר וזו א"א להתקיים אלא בסוף הזמן של הקדושין. ועוד שהרי הכא שפירש בדבריו ואמר שאם יסרב ולא ירצה להכנס לחופה שהרי וכו' שכפי' לא ירצה הוא הסירוב ואין סירוב אלא בשעת קיום המעשה.

אמנם מה שעשו הב"ד להענישו ולהגזים עליו שיפרע הקנס מכאן ועד זמן שלשים יום לא נפלאת היא ולא רחוקה דמאחר שהוא אומר היום מצד קטטה שיש ביניהם שלא יכניסנה לעולם ואמר ליה א"כ תפרע הקנס ואעפ"כ לא אבה לפיכך הרויחו לו להמלכה אם אמר לבסוף רוצה אני מוטב ואם יתרצה לפרוע הקנס ולא יודה להכניסה לחופה בידוע שלא יכניסנה לעולם ועשו כן לאיים עליו לדעת את אשר בלבבו אם עדיין יש ממנו תקוה או גמר אומר וכשלחו כלה גרש יגרש. וחמיו שהיה אץ ברגלים חוטא והלך וקדש את בתו ולא חכה שמא ימלך חתנו לגמריה דעבד שהרי יכול חתנו שיאמר אם לא היה מקדשה הייתי אני מתרצה לקחתה לפיכך הטיבו ב"ד שפטרוהו באחרונ' ואת הכל עשו יפה בעתו.

ועל דבר המוקטעא של גפרית אשר שם ברודיס אשר עשו הסכמה בראשונה שכל מי שיקנה אותה שיחזיק בה שלשה חדשים לא יהא רשאי שום בר ישראל לקחתה מידו ושוב לסבת שהיו נמשכים קטטות ומסירת בין איש לרעהו הסכימו שתהא חזקת הגפרית ההוא לקהלות הקדש ויהא העילוי להקדש ולא יהא רשאי שום אחר לקחתה כי אם ברשות הב' קהלות שבעיר אחר כך עמד אחד בעל זרוע ולקחה בכח עכ"ום אלם שלא ברשות הקהל קדוש ועתה תובעים הקהל קדוש זכות העילוי מאתו ואם לא יתנו רשות לאחר להוסיף עליו ולקחתה מידו והוא החתים כמה חכמים מחכמי המדינות שלא יוכלו לקחתה מידו ההסכמה הראשונה שהסכימו שכל שהחזיק שלשה חדשים לא יהא רשאי שום אחר לקחתה מידו תמה אני איך הוא נעזר מכח ההסכמה כי לא נאמר זה אלא ביורד ברשות וזכה בשלו ומדין עני המהפך בחררה נגעו דאמרינן נקרא גזלן אעפ"י שיש מקומות שנהגו היתר בזה מטעם דינא דמלכותא דינא ובדיניהם כל הבא להוסיף יבא ויוסיף שיד הקדש על העליונה וכן יד המלך לצורך העמדת המלכות הוא הנקרא ביתאל מחל חל מסלמים שהרי נכסי צבור הרי הם כהקדש. ועם כל זה לא נתחוורו דבריהם שאיסור שנקרא עליו רשע מי התירו ועוד גורמים להם נזק ממון הרבה וממון ישראל שנפל ביד עכו"ם אין מרחמים עליו. ועל זה הסכימו הק"ק בכח חומרא שלא להוציא מידם מה שהחזיקו בו אחרים. אמנם זה האיש שלקח שלא מדעת הק"ק אחר שהסכימו שיהא זה עילוי להקדש הרי הוא פורץ גדרן של חכמים הפר ברית בעלי ההסכמה יולדה ומחזיקה שיש יכולת ביד טובי העיר להפקיע ממון שלו דחשובין כגדולי הדור שהפקרן הפקר בכל מקום כמ"ש המרדכי בפ"ק דבתרא והדברים עתיקים שא"א כאן להאריך. יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף