שו"ת מהרי"ט/ב/חושן משפט/צב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן שהיה גבאי על דמי קדשים היה קונה בגדי' מתגרים בהקפה לעשות המלבושים לצורך נשואי יתומות עניות סוערות המוטל' על הצבור בזמן המעות הישנות והיה קונה הבגדי' ביוקר בכ' וכך לבנים האמה וכך היה פורע לאטו דרך פאגאש לכל תגר ותגר בכל שבוע חלקו כפי חובו ולא היה לו זמן קצוב עמהם אלא היה הולך ונותן להם פסקי פסקי מדמי הקדשים הנכנסים לידו. אח"כ ירדו המעות משווים כי נתחדשו המטבעות והולך הגבאי אל התגרים לפרוע להם חובם כמנהגו לכל א' המגיעו לו כפי סך חובו והתגרים מבקשים ליפרע ממנו הכל בבת אחת כפי ערך המעות הישנות והגבאי טוען שעתה ירדו המעות והבגדים הם בזול במאתים וארבעים לבנים האמה ורוצה לפרוע כפי הערך ששוים עתה והתגרים באים לו בטענה ואומרים כיון שרצונך לפרוע כפי ערך מעות החדשות תן לנו כל החוב בבת א' כי אין אנו ממתינים לך והגבאי טוען איני כדאי לפרוע כי אם על פי האופן הראשון בזמן המעו' הישנות שלא היה בינינו זמן קצוב אלא כפי המעו' דמי הקדשים שהיו נכנסים לידו כן הייתי הולך ונותן לכל אחד חלקו וגם הפרעון שיהיה כפי ערך המעות חדשות ילמדנו מורה לצדקה אם יכולים התגרים להכריח לגבאי לפרוע להם בבת אחת מה שנשאר חייב להם גם אם יתפרעו על פי ערך המעות הישנות או לאו ומה גם שהם דמי הקדשי' לצורך נשואי יתומות עניות סוערות וכסא כבוד תורתו יכון לעד אמן.
תשובה בענין הפרעון בשינוי המטבע הלכה רווחת הוא שלא יפרע אלא בגרושו' או זהובים כמו שהיו שוין בזמן החיו' אי משום שהתוספות הוא יותר מחומש ואי משום דזיילי הפירו' והבגדי' והסחורות הבאים ממדינת הים ומארץ מרחקים אין מכרם ומקחם ומנתם של סוחרים אלא לפי חשבון זהובים וגרושוש והכסף והזהב וכל כלי יקר הכל הולך אחריהם וזה בגרושוש אבל למה שהשואל שואל שהתגרי' מבקשים ליפרע ממנו בבת א' והגבאי טוען כי כה מנהגו עמהם כשלוקח בגד לצורך היתומות היה פורע דרך פאגאש מדמי הקדשים הנכנסים בכל שבוע כל א' היה מפי חובו בהא איכא לעיוני ולמידק שאם היה פשוט מנהגו זה עם כל התגרי' שהיו יודעי' שלצורך היתומות היה נוטל ומדמי גביות היתומו' היה פורע יש לדון שאחר שהוקבע מנהגו זה עמה' ולא פירש סתמו כפירושו דבכמה דוכתי אזלינן בתר גילוי דעת ואין צריך לפרש ובפר' אלו מגלחין אמרינן האומר לחבירו השאילני חלוקך ואלך לבקר את אבא שהוא חולה והלך ומצאו שמת קורעו ומאחהו וכשיבא לביתו מחזיר לו חלוקו ואם לא הודיעו לא יגע בו אלמא כשידע שהשאילו לילך לבקר את אביו שהוא חולה סתמו כפירושו כי ע"ד כן נתן שיקרענו והרא"ש ז"ל בפרק קמא דקידושין הביא במקדש בטבעת שאולה דכיון שהשאילו לקדש בו את האשה הרי הוא מסתמא ע"ד כן נתן שאם לא יועיל לשם שאלה יתנהו בלשון מתנה שיועיל לקדש והביא מההיא דפ' יש נוחלין אתרוג זה נתון לך במתנה ואחריך לפלוני ומפ' דאפילו תימא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי שאני הכא דכי מפיק לא נפיק ביה למאי יהבי ניהליה אלמא גילוי דעתא בכה"ג כגון בשאלה והלואה מילתא היא כ"ש לענין זמן הפרעון דכל היכא דהורגל להקיף לצורך היתומות ולוקח כשיבאו הגביה מהיתומות ע"ד כן הוא נותן לעולם בסתם דמסתמא ליתומות יהיב ומיתומות שקיל כי הא דאמר בפרק שבועת הדיינים בההוא דא"ל לחבריה הב לי מאה זוזי דמסיקנא בך והא שטרא א"ל לאו אתורי יהבת לי ויהבת אמסחתא וקבלת זוזא אמר ליה הנהו סיטראי נינהו ואמרינן איתרע שטרא ואע"ג דבעלמא מצי טעין סיטראי הכא כיון דמודה דאתורי יהיב ואתורי שקיל אתרע שטרא ומשם למדו המפרשים מוציא ש"ח מסחורה פ' ומכר אותו ענין ופרע מדמי אותו חוב איתרע שטרא דמסתמא בחזקת פרעון אותו חוב נטלן כמ"ש בספ' התרומות שער י"ט וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפ' י"ב מה' מלוה הואיל והודה מעצמו שדמי השור הוא החוב ומדמיו נפרע בעל השטר אף על פי שאין עליו עדים שפורע והרי זה כדמות ראיה שדמי הסחורה היו מיוחדים לפרעון ונ"מ היכא דרגיל תמיד בכך שלוקח ומוכר ופרע בדמיו מסתמא ע"ד מנהגם נותן ואינו יכול לדוחק ושיפרע לאלתר וה"ה לנ"ד מאחר שכך הורגלו עם הגזבר בין חוב בין סוחרים אחרים והכל מסייעין לדברי מצוה כזו והנה שכרם את רוכב בערבות אבי יתומים ודיין אלמנות ושלום. יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |