שו"ת מהרי"ט/ב/אורח חיים/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרי"טTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png אורח חיים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מורי הרב נר"ו נשאלתי על ענין הנחת תפילין למה אנו מברכין להניח תפילין ואין אנו מברכין לקשור תפילין או על קשירת תפילין כי היכי דלא לימרו מי סני לך לשניה דקרא דכתיב וקשרתם לאות על ידך וכתיב וקשרתם אותם לאות על ידכם ועוד למה כשסח בין תפל' לתפל' מבר' על של ראש על מצות ולא על הנחת כי בראש יצדק הנחה ממאמר מצות תפילין או קשיר'.

ואני עני בלתי ספרים עניתי העולה על רוחי והנאחז במזלג דעתי לפום ריהיטא כי אנחנו חייבים לברך ברכותינו כפי שקבעו לנו עזרא הסופר ואנשי כנסת הגדולה וכל המשנה ממטבע שטבעו לנו חכמי' אינו אלא טועה וכבר נאמר לנו מפיו ית' ועשית ככל אשר יורוך ונאמר אשר תקראו אתם. ועוד כי אנחנו יכולים לפרש כי מה שנאמר וקשרתם לאו' על ידך לא נאמר על קשירתם על היד כי אם על הקשיר' הראשונ' שאנחנו קושרים אותם ברצועותיהם כדי שאחר קשירתם והיו לאות על היד כי בלתי הקשירה לא יהיו לאות והרצון בו תעשה הקשירה בהם כפי מה שנצטווינו בתורה שבע"פ כדי שאח"כ יהיו לאות על ידינו. והעד ע"ז מה שנאמר אח"כ בפרש' והיה אם שמוע וקשרתם אותם לאות על ידכם כי הלא שתי תפלות אינן נקשרות בזרוע וכן והיו לטוטפת בין עיניכם אשר על כן תקנו וסדרו רבנן קשישי וסבוראי להניח ולא לקשור. ועוד עניתי ואמרתי כי לפי שבהנחת תפילין יש משפטים ישרים ותורות אמת והאחד מהם שראוי לו לאדם שמניח התפילין שלא יסיח דעתו מהם כלל יען שאם יסיח דעתו מהם ויזוזו ממקומם צריך לחזור ולברך ולהחזירם ולשומם במקומ' הראשון וכן יש מקומות קבועים ומסומנים להניח אותם בהם בין בתפלה של יד בין בתפלה של ראש כנודע ועל כן רבותינו נוחי נפש נתנו לנו הער' עליה' כי על כן סדרו לנו סדר ומטבע להניח וכו' אתה מורי הרב ברוך ה' חותם תכנית מלא חכמ' הוריני אם יש טעם בדברי כי מפי מעכ"ת אנו חיים ושלו' אדוני יגדל העבד ישראל קאטאלאני.

דברי כ"ת טובים ונכוחים שקשירה האמורה בתורה על קשר של תפלין הוא וכבר רצה הרב רבינו אליהו ז"ל לומר שצריך אדם לקשור תפילין בכל יום מההיא דאמרינן בר"פ הקומץ מאימתי מברך משעת הנחה ועד שעת קשירה משמע דקשירה דלאחר הנחה קאמר ורבינו תם חלק עליו ואמר דאין צריך והביא כמה ראיות הנם בתוספת בשלהי הקומץ ופירש דוקשרתם דקרא היינו קשר של תפילין שאמרו עליו בפ"ק דחולין שת"ח צריך שילמוד ענין קשירתו דלא שכיחי טובא שלא כל אדם בקיאים בו ומכיון שפשט מנהג העולם כדברי רבינו תם שאין אנו קושרים קשר של תפלין בכל יום משמע שאין מצות וקשרתם אלא בתחלה בשעת עשיה. וכן מוכח ממתניתין דמקואות דקא חשיב קשרים שיבאו בהם המים תפילין של ראש בזמן שהיא חוצה ושל יד בזמן שאינה עולה ויורדת כדכתבו התוספת שם ולכך אנו מברכים להניח לאפוקי שאין מצותה לקשרם עכשיו אלא הנחתה מצוה וקשירה שנאמר בגמרא עד שעת קשירה היינו הידוק וכריכה בזרוע שלא תשמט כדפירש ר"ת כמו שליא קשורה בולד דהיינו כריכה ואנו מברכים על ההנחה שהיא עיקר המצו' תדע שהרי מקרא אחד כתוב והיו לאות על ידך ולזכרון בין עיניך ולא הזכיר בהם קשירה ומכאן למדו ששניהם נחשבים כמצוה אחד ואין להפסיק ביניהם. וא"ת א"כ היאך אמרו דמברך משעת הנחה עד שעת קשירה והאי לאו עובר לעשייתן היא. וי"ל דכל זמן דלא מהדק אין זו הנחה שסופן לנדוד ממקומן אלא עד שעה שיהדק יפה שלא ימוטו אז הוי קיום המצוה ומברך להניח להורות שעיקר המצוה הנחתם וכריכתם שיירי מצוה והכשר מצוה. ואם תשאל למה כשסח בנתים אינו חוזר ומברך על של ראש להניח יש לומר שהברכ' הראשונה אנו אומרים על שתיהם לפי שהם כמצוה אחת כמו שלמדו מוהיה לאות על ידך ולזכרון בין עיניך ואם סח בנתים מברך על מצות שהיא חוזרת גם על של יד שגמר מצותה ע"י הנחת של ראש ולכך אנו מברכים בלשון על דמשמע להבא ומשמע לשעבר אבל בלמ"ד להבא משמע ועל מצות ר"ל על השלמ' מצות תפילין ואע"ג דדברי ר"ת עיקר שוקשרתם דקרא אקשירה קמייתא קאי מ"מ למדנו שצריך להדק' יפ' בכריכ' חזקה שיהיו מהודקים באות' כריכה לבדה ולא ע"י הכריכות שעושין על הזרוע ואני לומד כן מאותה שאמרו בשיעור הרצועה כדי לפשוט על היד עד אצבע צרידא בלא שום כריכ' שעל גבי היד צריך שיהא קשיר' חזקה וכן משמע מאותה שהביאו התוספ' מפרק אין מעמידין מעשה באשת חבר שהיתה קושרת תפלין בזרועו ושוב כשנשאת למוכס והית' קושרת קשר מוכסים על זרועו משמע מדהצריך קשיר' ע"י אשתו דקשיר' יפה בעינן לפיכך אני נוהג לכרוך סביב התפל' של יד כעין עניב' דהויא כעין קשירה שלא תמוט ובין כך ובין כך קשירה דקרא אקשר של תפילין קאי.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף