שו"ת מהרי"ט/א/קלו

שו"ת מהרי"ט ‏ א קלו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה הא דשאיל מר בהא דאמרו ז"ל האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום אי סגי ליה במטפחת כי היכי דלא ליקום בלטותא דרבנן לפי שש"ץ הקים ספר תורה מהבימה כרוך ביריע' כדי לחתלו וא' מהיודעים נתן בקולו קול עוז כי ע"ז נאמר האוחז ספר תורה ערום והש"ץ השיב הן זאת לא צדקת ומה תענה כשמגביהין ספר תורה להראות כתבו לעם.

תשובה הדין עם הש"ץ שלא אמרו בפרק בני העיר באוחז ס"ת ערום אלא בלא מטפחת אבל על ידי מטפחת שפיר דמי כמו שכתב הטור סימן קמ"ז וכן פירש רש"י. ואפשר לומר לפי זה דעל ידי העמודים נמי שרי והרמ"בם ז"ל כתב בה' ס"ת לא יאחז אדם ס"ת בזרועו ויכנס לב"ה או למרחץ וכו' ולא יאחז את ס"ת כשהוא ערום ויש שהבינו מדבריו כשהוא ערום מפרש דערום קאי לאדם האוחז בו מדשינה והוסיף בלשון:

והקשתי עליהם מדמייתי לה בפרק קמא דשבת הא דר' פרנך אגזרה דידים הבאות מחמת ספר תורה שמטמאות את הידים אלמא מחמת ס"ת נגעו בה שלא יאחזנו בידיו ועוד אם כן נימא ערום לא יאחז ספר תורה כדתנן ערום לא יתרום. אלא נראה לי שהרמב"ם מפרש דלא יאחז ספר תורה אפילו על ידי עמודים כשהס"ת ערום שמא יגע בו ודייק ליה מדתני האוחז ולא תני הנוגע ובהכי ניחא לי מה שהוקשה להם לתו' בס"פ בני העיר שכתבו ערום בלא אותה מצוה י"מ מצות אחיזה וק' מאי רבותא פשיטא וכו' לכך פריב"א בלא אותה מצוה כגון שקרא בו או גללי וק"ק דקריאה וגלילה מאן דכר שמיה דקתני בלא אותה מצוה אלא דהכי קאמר ערום בלא אותה מצוה של אחיזה שאחזו להראותו או להוליכו לבימה אע"פ שלא נגע בו ולאו ידים הבאות מחמת ספר נינהו הפסיד שכר המצוה שעבר על דברי חכמים.

וראיתי המרדכי הביא מדברי ראבי"ה ז"ל דהני מילי בסתם ידים אבל נטל ולא הסיח דעתו לא קפדינן. ואי קשיא אם כן מאי קשיא ליה התם בשבת דאי הא דידים שניות גזור ברישא הא תו למה לי למגזר ידים הבאות מחמת ספר ונימא דחכמים גזרו לידים טהורות שנגעו בספק. וי"ל דמשום הא דידים טהורות לגמרי לא היה להם לגזור מאחר שאין טעם בדבר שכבר טהורות הם כמו שכתבו שם התוס' אמנם כתבו התו' שם דהשתא אפילו נוגע אחר נטילה גזרו שלא חלקו וזה נראה דלא כראבי"ה ונראה לומר דאף על גב דאותה גזירה דידים הבאות מחמת ספר הויא אף בידים טהורות דהכי משמע לישנא דמחמת ספר דלית בה רק דררא דספר ומשום שלא חלקו כדכתבו התוס' מכל מקום איסורא ליכא דידים טהורות אם כן נימא נמי דמה שגזרו על ידים הבאות מחמת ספר משמע דאפילו טהורות וכן משמע הלשון בידים הבאות מחמת ספר ולא לטותא היא אלא ערום בלא אותה מצוה קאמר כדאמרינן בשבת ובמגילה ופירשו התוספו' אם אחזו ללמוד אין לו שכר אותו לימוד וכן לגוללו או להגיהו אין לו שכר אבל אוחזו במטפחת אורך ימים בימינו.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף