שו"ת מהרי"ט/א/צו

שו"ת מהרי"ט ‏ א צו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לאנגורה להחכם כמהר"ר משה בוטון נרו'.

שאלה ומאי דשמיע ליה למר על הרב אבא מארי ז"ל שהורה לכהן א' שהיה דר בתוך הכא"ן בצפת תוב"ב ונמצא ביום השבת מחוץ לחצר הכא"ן ולא היה נכנס מפני טומאת מת לפי שכל החצר מוקפת אכסדרה ומאהיל על הפת' והורה לו שיכנס ואמר אין טומא' בשבת וכי אמרוה לשמעתא קמי מהר"י קארו ז"ל אמר אני לא שמעתי שמא הוא שמע ויש לו על מה שיסמו' ובעי מר מינאי אם ידעתי ראיה לדבריו ז"ל.

תשובה הלכה זו מקופחת ששמע השומע וטעה שח"ו שהתיר טומאת אוהל דאורייתא ולא טומאה דרבנן אלא כך היה מעשה שמת אחד היה בבתים שבאמצע השכונה באויר החצר ומופלגין מפתח החצר ומן הבתים שסביבות החצר ולפי שאין לאותה שכונה אלא פתח אחד נהגו הכהנים חומר בעצמן שלא לעבור בפתח שעתיד המת לצאת ומנהג זה של כת קודמין הוא ואומר העולם סוף טומאה לצאת וכבר נתרעמו על הדבר חכמי הדורות כי אין למנהג הזה על מה שיסמוך כי לא אמרו סוף טומאה לצאת אלא בשיש שם אוהל אלא שסתימת הפתח חוצצת כגון ההיא דפ"ז דאהלות דתנן המת בבית ובו פתחים הרבה כלם טמאים פי' מטמא באהל אם האהיל השקוף על האדם ועל הכלים טמאים ואף על פי שהם מוקפין בדלתות גזרו חכמים שלא יהא הדלת חוצצת בפני הטומאה כיון שעומדת ליפתח כדי להוציא את המת כפתוחה דמיא והוה ליה אהל הטומאה ותנן חשב להוציא באחד מהם או בחלון שהוא ד' על ד' הציל על כל הפתחים אבל במקום שאין שם אהל מה מקום יש לטמא פתח שער העי' או שער השכונה מפני שעתידה טומאה לצאת משם וכמדומה לי שהרב מהר"ר אסרלן בכתביו דבר בזה אין ספריו כעת בידי ואלו ידענו שהמנהג יצא להם מהלכה זו היינו מבטלים המנהג שמנהג בטעות הוא כאותה שאמרו בירושלמי בריש פרק מקום שנהגו כל דבר שאינו יודע שהוא מותר וטועה בו באיסור נשאל ומתירין לו וכל דבר שיודע שמותר ונוהג בו באיסור נשאל ואין מתירין לו אלא אמרו שמא רצו הכהנים לנהוג סלסול בעצמן שלא לעמוד בחלל פתח השער השכונה שעתיד המת לצאת משם שמא יביאוהו בפתע בלא ראות ויאהיל עליהם ואם מטעם זה נהגו אין לבטל מנהגם אף על פי שלא מצינו שחשו חכמים בדבר מכל מקום נכון הוא הוא ליזהר במצות כדאמרינן בסוף פרק קמא דע"ז ונשמרתם מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום וכו' מכאן א"ר פנחס בן יאיר זהירו' מביא' לידי זריזו' זריזו' מביא לידי נקיות וגם אמרו בפ"ק דשבת הלכתא רבתי לשבת שיהא אדם ממשמש בבגדיו ע"ש עם חשיכ' וכל כיוצא בזה דין מנהג יש לו כאות' שאמרו שם בירושלמי נהגי נשיה דלא למעבד עובדא בריש ירחא מנהג דלא למעבד עובדא באפוקי שבתא עד דתתפני סדרא ובזו מנהג הורה אבא מארי ז"ל לכהן זה שיכנס בשבת ולא יחוש לחומרא של מנהג שמאחר שלא נהגו אלא מפני החשש שמא יבא עליהם המת בטוחים הם בשבת שלא יבא וזו לא מצאתיה בספריו ולא בתשובותיו הנמצאות אתי אלא שזה כמה שנים סח לי החכם השל' כמה' אלעזר אזכרי ז"ל המאורע לפי תומו וכך היה מעשה כמו שכתבתי וזה ששמ' השומע שאמר אין טומאה בשבת ח"ו לא כך אמר אלא כך אמר אין דרך טומאה לצאת בשבת וכשנאמרו הדברים לפני מהר"י קארו ז"ל לא נאמרו בטעמן שאילו סיימוה קמיה לא היה תולה הדבר בשמועה אלא בטעם של סברא ואף על פי שדבר חכמה היה ומסתבר טעמיה אני מביא סעד לדבריו ז"ל מההיא דאמרינן בפרק כיצד משתתפין דתנן המניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת דקי"ל כרבי יוסי דאמר נכרי אוסר ישראל אינו אוסר שאין דרך ישראל לבא בשבת דלר' יוסי דירה בלא בעלי' לא שמיה דירה ואסר משום שמא יבא ויאסור עליהם ומכל מקום ישראל אינו אוסר שאין דרך ישראל לבא בשבת אף זו כיוצא בה. ומיהו באותה דהמת בבית ובו פתחים הרבה דמטמאין כל הפתחי' משום דעתידה טומאה לצאת בין בחול בין בשבת מיירי אף על פי שאין עתידה טומאה לצאת בשבת דטעמא הוא דאותה סתימה חשבינן ליה כפתוח כיון שסופה לצאת לאחר זמן וכיון דאינה חוצצת הרי המת מאהיל עליו אבל כאן שלא חששו אלא שמא יבא המת עליהם אין דרך המת לבא בשבת נאם הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף