שו"ת מהרי"ט/א/עח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרי"טTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png עח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לארץ שנער היא באגדאד.

שאלה שאלתם ריאה שיש בה אבעבועות ויש מהם מלאים מים זכים ויש מהם מלאים מוגלא ולעול' אנו נוהגים להכשיר אע"פ שיש בהם סרכא וזה החכם כהר' דוד אחר שבא לפעמים מטריף לפעמים מכשיר ואינו נותן טע' בדבר והקהל מתרעמים האחד בא לגור וכו' וכתבנו לחלב ולא שלחו לנו טעמא דמסתבר ועת' יורינו רבינו.

תשובה פנים יש בזה לאסור דכל היכא דאיכא ריעותא בריאה אין להתיר כשיש בה סירכא וטעמא דהואיל ואיכא ריעותא בריאה יש לנו לומר שמחמת כן נסרכ' שנקבה והוציאה ליחה תדע דכל היכא דאיכא ריעותא חיישינן דהא לרב נחמן דאמר ריאה הסמוכ' לדופן אין חוששין לה כשהעלתה צמחים חוששין לה משום דאתייליד בה ריעותא ואע"ג דאנן כאבימי קי"ל דבין כך ובין כך חוששין לה בסרוכ' באומה מכל מקום מדרב נחמן נשמע לאבימי היכא דמכשירינן בסירכא כשהיא תלויה דלא חיישינן שנקבה אם העלתה צמחים חוששין לה שנקבה הואיל ואיתייליד בה ריעותא והרב מוהר"י קארו ז"ל הביא שמצא כתוב בשם הראב"ד ז"ל שאם סרכא תלויה יוצאה מן הבועא אסורה ואפילו באונה דדופן מגין עליה וכתב עליו הרב ז"ל כלשון הזה ואיני יודע טעם לדבר דלא יהא אלא נקבה הא אמרי' ריאה שנקב' ודופן סותמתה כשרה עד כאן דבריו והם תימ' בעיני הרבה דהא אמרינן עלה אמר רבינא והיא דסרי' בבשרא ופירש רש"י שנסרכה ונאחזה בבשר שבין הצלעו' דהויא סתימה שרירא דלא מפריקא אבל לצלעו' עצמן אין זו סברא קיימת כל שכן סרכא זו שהיא תלויה ולא נדבקה לשום מקום אינה קיימת והוה לי הקרום שעל' מחמת מכה שאינו קרום ואע"פ שבסרכא תלוי' שנחלקו בה הראשונים נוחי נפש נהגו להכשיר ולסמוך על המתירין שהתורה חסה על ממונם של ישראל כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפרק י"א מההלכות וכתב הרא"ש ז"ל בהלכותיו ואע"ג דאסיקנ' דאין סירכא בלא נקב נהגינן להתי' סרכ' תלויה לפי שהסרכא הבאה מחמת נקב נסרכת היא למקום הסמוך לה לפי שדרך הנקב יוצא המשקה ונעשה חוט עבה וחזק ונסרך אל מקום אשר יפגע בו אך סירכא תלויה אינה אלא התפשטות לחות הריאה ולא מחמת נקב עכ"ד וזה הוא כשאין אנו רואים רעותא בריאה אבל כי איכא רעותא בריאה תולין הקלקלה במקולקל וכי מעיינת בה תשכח דהא מילתא באשלי רברבי תליא דבהא דאמרינן בגמרא ואי איכא מכה בדופן תלינן במכה כתב הרא"ש בהלכותיו דקאי אלא העלתה צמחים אבל העלתה צמחים דאיכא למיתלי בריאה גם דאיכא ריעות' בדופן תלינן ריעותא בריאה שהסרכות מצויות בה וי"מ דהא דקאמר היכי עבדי' קאי ארב יהודה דקא' א' זה וא"ז חוששין לה דאי איכא ריעותא בדופן תלי' בדופן אע"ג דאיכ' גם ריעותא בריאה גם הר"ן ז"ל הביא שני הסברו' והטור כתב בסימן ט"ל כתב הרמב"ם ז"ל דמפריקי' לה אם נמצאת מכה בדופן אפילו יש ריעותא בריאה כגון שהעלתה צמחים כשרה אפילו בלא בדיקה וראיתי שכתב הרב מהרי"ק ז"ל שיש לתמוה על דברי הטור שכתב על דברי הרמב"ם כגון שהעלתה צמחים דמשמע דאם יש בה ריעותא טפי מהעלתה צמחים טרפה והא ליתא דאפילו דיש בה נקב ממש מכשיר ונראה דליכ' לאתמוהי דהא דהעלתה צמחים חשיב ריעותא טפי מנמצאת נקובה דאילו בהעלתה צמחים הוה ליה אתיליד ריעות' בריאה ואיכא למיתלי בה אבל נמצאת נקובה אימור אחר שחיטתה נקבה מכח הפריקה בין כך ובין כך מידי פלוגתא דרבוותא לא נפקי והיכא דהויא סרכא ע"ג בועה כיון דיש מכה בדופן תלינן במכה בדופן לדעת המכשירים ונ"מ למקום שנהגו בדעתם להקל שרי ומיהו איכא למימר דבבועה מחמרינן דהויא ריעותא טפי תדע דלענין סרכא תלויה דוקא בבועא מטריפינן ולא בצמחים ולכך גזר הטור על דברי הרמב"ם כגון בצמחים אבל בועא הויא ריעותא טפי ומסתברא דבצמחי' הקשים כשהסרכא תלויה בהא לא אסרינן לה דדוקא כשיש בה מים או ליחה רגיל' לינקב ודמיון ראיה יש ממה שאמרו גבי תרי בועי דסמיכי אהדדי דלית בהו בדיקותא כת' התוספות דוקא כשיש בהם מוגלא אבל צמחים קשים אפילו סמיכי כשרה וכן כתוב בהגהות אשירי בשם רבינו יעב"ץ ז"ל וכן כתוב במרדכי וכן מוכח מדברי הרא"ש ז"ל שלא הוצרך להשמיענו אלא שאף במלאים מים זכים פסלי' בסמיכת' אבל באין בהם מים ולא ליח' כל עיק' לאו בועי נינהו וכן יש לדון בבועא בשיפולי הריאה שכתב בעה"ג שאם אין הבשר מקיף טרפה שכתבו המפרשים דטעמא משום דכיון דנכרת משני צדדין דמיא לתרי בועי דסמיכי אהדדי אם היה צמח קשה בלא שום ליחה כשרה ואף אנו נאמר שאם יש סירכא תלויה על גבי צמחים קשים לא חיישינן להו וכבשר חי דמי ובסרכא זו הסכים חכם שוחט ומומחה שבעירנו נאם הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני ז"ל.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף