שו"ת מהרי"ט/א/מ

שו"ת מהרי"ט ‏ א מ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(נערה שנתקדשה ובדקוה נשים ואמרו שלא מצאו לה שתי שערות ואמה ואחי' אומרים שהיא בת י"א שנים):

שאלה בהיות שהיה בלימיסו אשה אחת עם בת קטנה מאחד עשר שנים על פי אחיה ואמה שיש לנער' הנזכרת פה נקושיא"ה באי גיפר"י אח מאב גדול כמו במקום אביה והלך אדם אחד מפה נקושייא"ה שלא ברצון אחי הנערה הנזכ' ועשה אגרת אחד מזויפת באומרו שאחי הנערה היה רצונו שיקח את אחותו לאשה והראה האגרת בלימיסו לאם הנערה הנז' ועל דבר האגרת הנז' נתרצ' האשה הנזכ' יקדש האיש הנז' את בתה הנזכ' וכששמע אחי הנער' הדבר שקדש לאחותו מאד רע בעיניו וחרה לו עד מות ושלח בכח השררה להביא את אחותו הנזכרה מלימיסו פה נקושיא"ה ובאה עם אמה ולהורות אחי הנערה שהוא אמת ויציב שהיא קטנה מאחד עשר שנים כנז' עשה בית דין וישבו בית דין ושמעו הדבר ובחרו נשים כשרות ונאמנות ושלחו אותן שיבדקו את הנער' הנזכרת לראות אם היא קטנה כמו שאמר אחיה ואמה והלכו הנשי' הנזכר' על פי בית דין ובדקו לנערה הנז' ותבאנה לפני בית דין והעידו עדות נאמנה ואמרו שלא מצאו לה שתי שערות ולא שום סימן אחר באופן שהיא קטנה עדיין בלי שום ספק וכתבו וחתמו בית דין הקבלת עדות ונתנו ביד אחי הנערה להיות בידו לזכות ולראיה עתה רבינו אתאנו לחלות פני כבוד תורתך שתשיב לנו תשובת הדבר אם תופסי' הקדושין בהיות' קטנה כנזכר לעיל אם לאו ועל פיכם אנו חיים ושלום.

תשובה הוא עשה שלא כהוגן לתת קדושין דרך מרמה וזיוף ולא כן יעשה בבנות ישראל שנראה כפריצות כי שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ימצא בפיהם לשון תרמית. וכיון שעשה הנבלה הזאת מה ששורת הדין מחייב הוא (אם נבדק' ע"פ נשים ואפילו ע"פ אשה אחת והנערה אינה מרוצה בו שומעין לה ותמאן בו ותלך לה) שאם הבת אינ' מרוצה בו ונבדקה על פי נשים כשרות ונאמנות אפילו אשה אחת בודקה ושומעים לה אם הביא' אם לא הביאה שכך מצינו בגמרא פרק בא סימן רבי אליעזר היה מוסר לאשתו רבי ישמעאל מוסר לאמו וכן הסכימו הרמב"ן והרשב"א אף על פי שיש תנאים שם בגמרא כך הוא פסק הלכה וכמו שכתב הרי"ף ז"ל ואם כן כיון שבדקו אותה ולא היו בה שערות תמאן ותלך לה ואינ' צריך גט אך בזאת לענין השנים צריך שידעו עדים כי היא בת אחד עשר שנים לבד ובזה אין סומכין על פי הנשים במנין השני' ולא על פי קרובים אלא ע"פ ב' אנשים כשרים להעיד.

איברא שכפי השאלה נראה שאין מי שיודע זמן שנותיה כי אם קרובים אמה ואחיה והיינו מגמגמים אולי היא בת שנים עשר שנים. (אם יש לבת י"ב שנים גמורים אע"פ שנבדק' ולא מצאו לה ב' שערות יש להחמיר אבל אם אין מי שמעיד שהיא בת י"ב גמור' סומכין על הנשים שאמרו שלא מצאו לה שום סי' ועל קרוביה שאו' שלא היה לה אלא י"א שנים) ובעל התרומות כתב שכשיש לבת שנים עשר שנים גמורים אף על פי שנבדקה ולא נמצאו שתי שערות שיש להחמיר שלא תמאן אבל נדון דידן הגם כי לא נאמין לקרובי' שאומרי' שהיא בת אחד עשר שנים עם כל זה אחר שלא מצאו לה שום סימן כלל על ידי נשים כשרות היא בחזקת קטנ' שאין מי שמעיד שהיא בת שנים עשר שנים גמורים ומה שהחמי' בעל התרומת וכתב שיש להחמיר דוק' לשני' עשר דאמר בזמן הזה אינה ממאנת אחר שני' עשר שנים אף על פי' שלא בעל משום דקיימא לן גומות אף על פי שאין שערות דאין אנו בקיאים להבחין בדבר הזה שלא יהיו בו גומות. ועוד שמא הביאה שתי שערות אפילו אחד בגבה ואחד בכריסה או על קשרי אצבעותי' ומי יוכל לבדוק כל הגוף ולעמוד על אמיתת דבר זה עכ"ל והביאו בעל הטור סימן קנ"ה. (הרמב"ם ז"ל חולק על סברא דלעיל) ובודאי שהרמב"ם חולק על זה שכתב שתי שערות צריכות שיהיו במקום הערוה וצריכות להיות במקום אחד ושיהא בעיקרן גומות הרי שחולק על בעל התרומות שהרמב"ם פסק כרבנן ובעל התרומת פוסק כרבי שמעון וכבר חלקו עליו גדולי ההוראה וכתבו הרמב"ן והרשב"א כהרמב"ם אם כן החומרא שמחמיר בעל התרומות ונותן טעם שמא הביאה אחת בגבה וכו' דחו ליה שאין ראוי לחוש לכך ובנדון זה שאין מי שיאמר שהיא בת שנים עשר כי אם על פי אחי' ואמה שאומרים שהיא בת אחד עשר יכולה למאן אחר שאין בה שום סימן.

ואם בעל התרומת חשש בזמן הזה הוא בשאנו יודעים שהיא בת שנים עשר שנים גמורות בודאי אז חושש בזמן הזה וכתב שראוי לחוש אבל בענין זה שאין מי שמכחישתו לומר שהיא בת שנים עשר כיון שהם מעמיד' בחזקת קטנה כיון שאין בה שום סימן יכולה למאן ובפרט במה שכתב הרמב"ם שאפילו עד שתהי' בת עשרים פחות שלשים יום אם לא נראו לה סימני איילונית עדיין קטנה היא עד שתביא שתי שערות או עד שתהי' בת חמש ושלשים שנה. (אם נראו לה סימני איילונית יכול' למאן כיון שאין בה שתי שערות)

הנה אין ספק לדברי הרמב"ם ושאר הפוסקים שיכולה למאן אם נראו בה סימני אילונית כיון שאין בה שתי שערות ולא חששו לדברי בעל התרומות ולא לטעמו אלא אפילו לדעת בעל התרומות בנדון זה היא קטנה גמורה שניכרת במציאותה הגם שאומרים שהיא בת אחד עשר שנים אינם נאמנים מאחר שאין ידועה שהיא בת שנים עשר ואין לה סימנים היא קטנה ויכולה למאן ולומר אי איפשי בו ויכתבו גט מיאון השנים שמיאנה בפניהם ואינו כי אם מעשה בית דין שאין בו דיני הגט כי אם מעשה בית דין כהרמב"ם פרק י"א מהלכות גירושין נוסח לשון המיאון ובטור סימן קנ"ה ושם ביארו הנוסח ומשפטו ובודאי כי באי ג"יפרי יש שם איז' ספר הרמב"ם או הטור יעיינו שם נוסח המיאון ויפטרו הבת אם אינ' לבה עמו הצעיר משה גלאנטי נר"ו:

וחתם עמו החכם השלם הרב כמהר"ר שם טוב עטיאש נר"ו להסכים להתירה:

אי ג"יפרי.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף