שו"ת מהרי"ט/א/כט

שו"ת מהרי"ט ‏ א כט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(מי שהניח בן ובנות ובת קטנה אם יש להפרי' עישור נכסים של הקטנה):

שאלה וששאלתם האם עול' בדין להפרי' עישור נכסים המגיע בדין לפרנסת הבת כי קטנה היא שלא יאכלו הנכסים בהמשך הזמן האלמנו' והיורשים האחרי' כי יש שתי נשי' ובן א' ושתי בנו' והשלישי' היא בת ג' שני' ותשאר הקטנ' בלא פרנסה.

תשובה אע"ג דבס"פ יש נוחלין תנן הניח בנים גדולים וקטנים וכו' הניח בנות גדולות וקטנות אין הגדולות מתפרנסות על הקטנות ולא הקטנות נזונות על הגדולות אלא חולקו' בשוה משמע דאין מניחין לבזבז א' יתר על חבירות' נר' דהיינו היכא דכול' בני או כול' בנות שחלוקתם היא ירושה של תור' אבל בן בין הבנו' או איפכא שהבן הוא היור' ואינהו אתו מכח תנא' כתו' או מכח תקנ' חכמים אין לבנות בנכסים כלום עד שינשאו ואין להם לברר חלק' אלא נזונו' עם הבני' בשוה ואע"ג דלכאורה מריהטא דסוגיא דהת' משמע דמתני' מיירי בבנות בין הבנים דמייתי עלה איני והא תני ר' חייא נשאו גדולות לבעל ישאו קטנות מבעל ומשני דילמא שאני פרנסה דקלא אית לה דלכאורה לריהטא דגמ' משמע דהא דתני ר' חייא עלה דמתני' קאי אלמא מתני' מיירי בפרנסת הבת ואפ"ה תנן אין הגדולות וכו' מ"מ לא משמע כלל דא"כ לעריבנהו מתני' ולתנינהו הניח בני' ובנו' גדולים וקטנים וכו' שהרי אין שום חילוק בין הניח בני' דרישא להניח בנים דסיפא ועוד כיון דאיפסיקא הלכתא כרב אשי בפ' מציא' האש' דבת בעל' חוב דאחין הויא וגבי' מבנונית מסתברא שלא תגבה קודם זמנה כדין בעל חוב שאינו גובה קודם זמנו והכי נמי משמע מריהטא דסוגי' דפ' מציאת האשה גבי עשורייתא דרבי הראשונים נוטל' עישור נכסים והשנייה מה ששיירה ראשונה וכו' ואח"כ חולקו' בשוה ופריך כל חדא וחדא דנפש' שקלא ומשני ה"ק אם באו כולם לינשא וכו' משמע דאין כל אח' נוטלת אלא בזמן שתנשא וגם העישור תלוי בזמן הנשואין ואי ס"ד שתוכל לומר אחת מהם תנו לי חלקו מעכשיו א"כ יאמרו כולם כך ויחלקו כולם בשוה ולא יפסידו הקטנות שיטלו מה ששיירו הראשונו'. וכ"כ הר"ן ז"ל (וז"ל מהם משמ' שאין הבת נוטל' פרנסת' אלא לזמן נשואי' וכ"כ הר' המ"מ ז"ל וכן נרא' מדברי הרשב' שהביא המ"מ שם וברי' פ' מי שמ' אבעיא לן ב"ח מהו שימעט בנכסי') שאלמנה מהו שתמעט וכו' וכתב הרא"ש ותימ' דאמאי לא מבעיא ליה פרנסה מהו שתמעט אי בעי' שיהיו מרובים בלא עישור נכסי וכו' ומסתברא כיון שלא הגיע זמנה לגבות לא ממעט' מכל הני מוכח שאין אנו יכולים לברור חלק אחת מן הבנות כל שיש בן יורש והנכסים מרובים שיש כדי מזונות כולם עד שיגדלו אלא נזונות בשוה ואין צריך לומר שהאלמנות מתפרנסו' מן הנכסים אפי' שלא ישאירו כלום שהאלמנה לגבי בת כבת לגבי בן ואפי' נשאו הבנות האלמנה מוציאה מן הבעל למזונותיה כדאיתא בס"פ יש נוחלין ודא לא צריכא רבה וגם כוונ' השואל היא לומר שיתמעטו הנכסים אח"כ ויהיה העישור מועט. גם בזה אין ספק (עישור הבנות הוא לפי הממו' שנשאר בשעת מיתתו חוץ ממה שנתפז' במיתתו וקבורתו) שהעישור הוא לפי הממון שנשאר בשעת מיתתו נר' שזה העישור הוא ממה שנשא' חוץ ממה שנתפז' במיתתו וקבורתו אלא מהנכסים הראויי' לירש אבל יותר על כן מיקרי עבורי אחסנתא מדקאמ' בגמ' עד כמ' עד עישו' נכסי משמע שהוא מהנכסי' שיורשי' הבני' חוץ מן ההוצאו' והנלע"ד כתבתי הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף