שו"ת מהרי"ט/א/יח
שו"ת מהרי"ט א יח
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(לענין רמונין שמקצתן לקטן ישראל ומקצתן לגוי אי צריך להפריש תרומ' ותרומ' מעשר מן הכל)
שאלה ועל אותם הרימונ' שמקצת' לקטן הישראל ומקצתם לקטן הגוי דסביר' ליה למר שיפריש תרומה ותרומ' מעש' על הכל ומעשר שני לפי חשבו' וכמו שכתב הרמב"ם פ"ב מן ההלכו' והיא משנה פ"ג דחלה זיתי מסק שנתערבו עם זיתי ניקוף ענבי בציר עם ענבי עוללות אם יש לו פרנסה ממקום אחר וכו' ואם לאו מוציא תרומ' ותרומת מעשר על הכל ומעשר שני לפי חשבון.
תשובה מטיבותי' דמר אמינא דלא צריך למעבד כה"ג ומשנה זו כבר תרגמא ר"ש הזקן ז"ל ביין ושמן מתוך שהוקש' לו הא דמסי' שמואל בפ"ק דר"ה לכל אין בילה חוץ מיין וכמו דאין לאוקומי מתני' כר"ש שזורי דאמר יש בילה דסתמית היא ואתיא דלא כרבנן ואתי נמי דשמואל דלא כהילכת' לכך פירשה שמן של זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף יין של ענבי בציר וכו' וכן הוא מפורש בירושלמי לפי שהביאו שם דר"י וריש לקיש פליגי בטבל בטל ברוב או אינו בטל והא תנן הת' מפורש שהטבל במינו אוסר בכל שהו להכי צ"ל דל"פ ר"י לקיש אלא בדרבנן והא דאוריית' היא דהיינו תירוש ויצהר אבל זיתים וענבים לפי הירושלמי לא הוי מדאוריית' ויש מקום עיון בזה אין כאן מקומו ואי קשיא ממתני' דפ"ד דתרומ' המפריש מקצת תרומה ומעשרו' מוציא ממנו תרומה עליו אבל לא למקום אחר ופי' רבינו שמשון והראב"ד ז"ל הואיל והוציא מקצת תרומ' נשאר חציו מתוקן והו"ל טבל וחולי' מעורבין זה בזה הילכך אינו מפריש ממנו על מקום אחר שדומה כמי שתורם ומעשר מן הפטור על החיוב ואעפ"כ תורם ומעשר ממנו עליו משמע דאתיא כמ"ד יש בילה י"ל דהתם אע"ג דחלה שם תרומה על מה שהוצי' לדעת הר"אבד ז"ל מ"מ אינו מועיל להוציאו מידי טבל עד שיפריש כשיעור וכשחוזר ומוציא גמר הפרש' הויא והו"ל כאילו הפריש הכל בבת אחת ואתי שפיר כמאן דאמר בירושלמי בהפריש ובדעתו להפריש ואפי' מאן דאמר התם דבסתם מיירי על הסתם דעתו להפריש כשיעור אבל במפרש שלא להפריש עוד ודאי הו"ל טבל וחולין מעורבין ולמ"ד אין בילה אין לו תקנה אבל כשהוא מפריש על מקו' אחר הרי זה כמי שמפריש מן המחויב במקצת על המחויב לגמרי אלא שלשון הירושלמי אינו מכוון לזה יפה מה בין מוציא ממנו עליו למוציא ממנו על מקום אחר בשעה שמוציא ממנו עליו כל הטבל עלה בידו ובשעה שמוציא ממנו על מקום אחר מזה ומזה עלה בידו והרמב"ם ז"ל פירשה לענין התרומה עצמה שכיון שהוא מקצת לא חל עליה שם תרומה ואין זה אלא כמי שחלק את הערימה הילכך צריך שיוציא מזה החלק תרומ' ומעשר וזהו פי' ממנו עליו כלו' על התרומה וקשה לדבריו ז"ל דהא תנן באותו פרק עצמו עלה בידו מששים וכו' תרומה ויחזור ויתרום אלמא אע"ג שתרם מקצת תרומה חל עליה שם תרומה ולא הוי טבל וצריך לומר לפירושו דהכ' בתרומ' מעשר דוקא מיירי שיש לה שיעו' מן התור' מעשר מן המעש' ואם פיח' מן השיעו' אין עליה דין תרומה כלל אבל בתרומ' גדול' כיון דמדאוריי' חטה אחת פוטרת את הכרי תרומה ויחזור ויתרום נמצא לפי זה דההיא דזיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף וכו' ביין ושמן היא דיש בהם בילה אלא שהרמב"ם ז"ל סתם דבריו ולא פיר' שנראית דעתו לפרש המשנ' כפשט' בזיתים וענבים ונר' לי דהא דלא חש להא דשמואל בפ"ק דר"ה משום דאמר בהקומץ רבה אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יוחנן הלכה כר"ש שזורי ואתי שפיר דסתם מתני' דחלה כוותיה אזלא ור' יוחנן לטעמיה דא"ר יוחנן הלכה כסתם משנה וידוע הוא דהלכה כר' יוחנן לגבי שמואל כ"ש דר' חנינא רביה קאי כוותיה דאמרי' בפר' הקומץ רבה א' עולא אמר ר' חנינא כל מקום ששנה ר"ש שזורי הלכה כמותו ומיהו אע"פכ מתני' דחלה אינה ענין לנדון שלפנינו דהא תנן פר' ה' דדמאי הלוקח מן העני וכן העני שנתנו לו פרוסות פת או פלחי דבילה מעשר מכל א' וא' ובתמרים ובגרוגרו' בולל ואוכל ונוטל וע"כ לומר לפי שיטת הרמב"ם שיש חילוק בין דבר הדק שדרכו לימדד וכיון שמוציא במדה הרי הוא בלול ומעשר מן החייב שבו על החייב שבו וכר"ש שזורי דאמר יש בילה אבל פרוסות פת או פלחי דבילה שמוציא פרוסה אחת או פלח דבילה אחת למעשר ודאי אסור דשמא זה פטור היה והו"ל מעשר מן הפטור על החיוב וכן הדין בנדון שלפנינו באותם הרימונים שצריך להוציא אחת או שתים לתרומ' שמא אותם הם הפטורים והכי מייתי בירושלמי דר' יוחנן סבר עד כזתים נבללין משמע שאנו מחלקין בין דבר דק לדבר הגשש אף אנו נאמר שיש חילוק בין תאני' לרמוני' ופרוסו' פת וכו' והכי מוכח בירושלמי פ"ה דדמאי אהא דתנן אע"פ שאמרו אין אדם רשאי למכור טבל אלא לצורך א"ר ינאי ובלבד לחבר מעתה ע"ה שנתערב לו טבל בחולין אין לו תקנה כיצד עושה הולך אצל חבר וכו' ואי ס"ד בההיא דזיתי מסיק דיש בילה הרי יש לו תקנה כיון שאין לו פרנס' ממקום אחר שיעשה ממנו עליו אלמא אין בילה ורבינו שמשון ז"ל פירש בתמרים ובגרוגרו' בולל ונוטל דורסן ובוללן יפה כדי שיהיו מעורבין ואזל לשיטתיה שאם התמרי' כמות שהן אין בהם בילה וכדשמואל דאמר לכל אין בילה חוץ מיין ושמן ונראין דבריו ז"ל מדתני' המרבה במעשרות פירותיו מתוקני' ומעשרותיו מקולקלי' והיינו טעמא לפי שאותו התוספ' לא חל עליו שם מעשר והרי הוא טבל וחולין מעורבין זה בזה ואי אמר' שיש תיקון ממנו עליו מן החיוב שבו על החיו' שבו הא לא הוי מקולק' שהרי יכול הוא לתקן וכן הממעיט דאמרי' פירותיו מקולקלין הרי יש להם תיקון שיחזור ויתרום והו"ל למימר כי ההיא דתנן תרומה ויחזור ויתרום אלא משמע שאין עוד תיקון דאין בילה ונמצא מעשר מן הפטור על החיוב ואין לדחוק ולומר דהא דאמרי' מעשרותיו מקולקלין היינו כל זמן שאינו חוזר ומעשר' וכן פירותיו מקולקלין מדפרכי' בפ' כל המנחות באות מצה על הא דתני' תורמין תאנים על הגרוגר' במנין אי ס"ד כמות שהן משתערין הו"ל מרבה במעשרות ותני' מרבה במעשרות וכו' ואי מ"מ יש להם תיקון מאי פריך הו"ל מרבה במעשרו' דילמא ברייתא לא אתא לאשמועי' אלא חידושא דתורמין מזה על זה דלא תימא שהם שני מינים ונקט במנין אורחא דמילתא שדרך לתקן פירותיו תחילה לאוכלם ואח"כ יתקן המעשרות מיני' ובי' ליתנם לכה' לפי שהוא דבר מועט אלא משמ' דמרב' במעשרו' אין לו תיקון ממנו עליו כלל וע"כ להפרי' ממקום אחר וכיון שכן למאי הלכתא תני במנין כיון דסוף המעש' מקולקל וצריך להפריש המקום אחר אפי' אי יכבוש במדה יעש' תיקון זה שיפרוש עליו ממקו' אחר ומיהו יש לדחות דדייק מדנקט תאנים על הגרוגרות במנין גרוגרות על התאנים במדה משמע דמנין ומדה אתא לאשמועי' דאי לאשמועי' דמין במינו הוא מסיפא שמעינן להו דתורמי' מזה על זה ובגיטין פ' השולח משמע להדיא מדברי רש"י והתוס' דס"ל הכי שאין תיקון לטבל מעורב אלא ממקום אחר גבי הא דמייתי התם בבריית' דישראל ועכו"ם שלקחו שדה בשותפות טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי רבי דס"ל אין ברירה ופי' רש"י אין לך כל חטה וחטה שאין חציה טבל וחציה חולין וצריך להפרי' ממנו עליו נמצא מעשר מן החייב שבו על החייב שבו נראה דמשמע ליה לרש"י שאם לא כן שבכל חטה יש בה חלק חיוב ופטור הו"ל מעשר מן הפטור על החיוב והתוס' ז"ל הוכיחו שאין הדבר כן שיש בכל חטה חלק מבורר מהא דהאחין שחלקו לקוחות הן וכו' לכך כתבו שאין תקנה לטבל זה שאין ידוע כמה הגיע לו מחלק הגוי ונמצא מעשר מן הפטור וכו' אלמא סבירא להו כמ"ד אין בילה ולענין נ"ד כבר כתבתי לעיל דלכ"ע אין זה מעשר כדפרישית הנרא' לע"ד כתבתי נאום הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |