שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/רלד

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה) ‏ רלד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה"רם ז"ל

תרב שלותכם: ולעד יעמוד ורעכם ושמכם: אלופי ששאלתם על ראובן שמעון ולוי שהיו שותפים בבית אחד ראובן היה לו חצי הבית. ושמעון רביע. ולוי רביע. ומת שמעון והניח לד' בניו חלקו. ועכשיו תובע ראובן לחלוק ובני שמעון מעכבין עליו. ואומרו' שאם יחלקו לא יגיע לכל אחד מהם כדי חלוקה. וראובן אומר מאי איכפת לי אם לא יגיע לכל אחד מהם כדי חלוקה תעמדו יחד בתפיסת הבית. איני כדי ששלחתם לי ברם דעתי נוטה שהדין עם ראובן שהרי קודם שמת שמעון היה ראוי הבית לחלוק כי היה לו כדי חלוקה. ואלו תבע ראובן בההיא שעתא לחלוק לא מצי שמעון לעכב עליו השתא דמית שמעון נמי והורש לד' בניו לא עדיפי מגברא דאתו מיניה. כדאמרינן פרק השואל (דף קב) פשיטא ובנה אורתא יהבה במתנה א"ל לא עדיפת מגברא דאתית מיניה. ולא דמי להא דאמר בפרק המפקיד (בבא מציעא דף לה) גבי שומא דשמו ליה לבעל חוב דקיימא לן דשומא הדרא לעלם. ואפילו הכי קאמר התם זבנה אורתא יהבה במתנה ודאי הני מעיקרא אדעתא דארע' נחית ולא אמרינן לגבייהו לא עדיפתו מגברא דאתיתו מינייהו. דשאני התם דאפילו בעל חוב גופיה מדינא לא בעי למיהדר כדאמרינן פרק קמא דבבא מציעא (דף יו) אלא משום ועשית הישר והטוב אמור רבנן נשקול זוזי וניהדר ארעא הלכך איהו נינהו הוא דנישקול זוזי וניהדר משום ועשית הישר והטוב כיון דבלאו הכי לאו אדעתא דארעא נחית מעיקרא. דהא זוזי בעלמא אוזפיה דליהדר ליה איהו נמי זוזי ומשום ועשית הישר והטוב. ולא אזלינן בתר דעתיה דבשעת שומא אלא בתר דעתיה דמעיקרא בשעת הלואה דאדעת' דזוזי נחית. אבל זבנה אורתא יהבה במתנ' ואוקמוהו רבנן אדאוריית' משום דלא שייך הכא לתקוני דלישקלו דמי ולהדרו הא ליכא הכא ועשית הישר והטוב ואדרב' ישר וטוב הוא להכריחם להחזיר דמעולם לאו אדעתא דזוזי נחתי ומהאי טעמא דפרשינן נראה לי נמי דראובן שהיה לו בית ומכרה חצייה לשמעון וחציה השני ללוי ויהודה רביע לזה ורביע לזה. כי מטו למפלג לא מצו לוי ויהודה למימר לשמעון הואיל ולדידן ליכא לכל חד וחד אלא רביע נפלוג לד' חלקים ושקול את תרי מנתא דידך במקום שיפול לך הגורל או זה אצל זה. או מופלגין זה מזה על פי הגורל. ואנן נמי נשקול כל חד וחד מנתא דידן כאשר יפול הגורל. משום דאמר להו לא עדיפיתו מגברא דאתיתי מיניה דראובן גופיה בעידנא דזבין לכו לא היה לו להכריחני ליקח חלקי בשני מקומות אלא אי הוה בעינא למיפלג כל כמה דהוה קרקע דידכו ביד ראובן היינו חולקים כל הבית לשני חלקים ותו לא. דלא גרע מתרי ארעתא אחד ניגרא דאמרינן בפרק קמא דבבא בתרא (דף יב) כגון זה כופין על מדת סדום. אע"ג דאי אפשר לצמצם שיהיו שתיהן שוות לגמרי דאפי' האחת שווה מחבירתה יעלו בקרקע או בכספים. כל שכן הכא בנדון זה שהכל הוא בית אחד שלא יחלקוהו אלא לב' חלקים. אם כן כשהיתה ביד ראובן היו חולקים אותה לב' חלקים ותו לא. השתא נמי דזבנה ללוי ויהודה מצי שמעון למימר להו לא עדיפיתו מגברא דאתיתו מיניה. ואפילו יש מצד אחד בניינים חדרים ועליות יותר מצד השיני זה יעלו בכספי' ויבנה גם השני בחלקו בכספים שהוא נותן לי או יעלוהו בקרקע שיטול באורך וברוחב הבית יותר מן השני כשזה נוטל במקום שיש בו חדרים ועליות עשר אמות. יטול השני במקום שאין בניינים כ"ף אמות הכל כמו שיעריכו בני אדם הבקיאים בשומא שיהא שוה בשוה. ואו יפילו גורלות. ומיהו ד' בני אדם שיש לכל אחד רביע ורצו שניהם להשתתף ואומר לשנים האחרים שיתנו להם ב' חלקים שלהם אחד מצרא אין שומעין להם כדאמרינן פרק קמא דבבא בתרא (דף יב) דליבם הנוטל חלקו וחלק אחיו המת לא יהבינן ליה אחד מצרא דהוויתו כבכור. דהתם היינו טעמא דכמקום שני אחים קאי. וכשם ששני אחים שנשתתפו לא מצו למכפייה לאינך לתת שני חלקים שלהם אחד מצרא. יבם נמי לא מצי למכפינהו. אבל בנדון זה מצי למיכפייה מטעם דפרישנא. וזימנין דאפילו תרי מצי למיכפינהו לאינך למיתב ב' חלקים דידהו אחד מצרא כגון תרי דאתו מכח חד. דמצי למיכפינהו לתרי דאתו מכח תרי למיתב להו מנתייהו בהדי הדדי. דמצי למימר אי יהביתו לן מנתי בהדי הדדי שפיר ואי לא מהדרנא שטרא למריה. ולשקול איהו חד מצרא בעל כרחכם כדאמרינן בפרק בתרא דכתובות (דף קי) גבי חד דאתי מכח ד' אי שתקת שתקת ואי לא מהדרנא וכו'. מה לי חד לד'. מה לי תרי לחד. ואפילו דלא מרווח שכנגדו לשתיקתו שייך למימר אי שתקת שתקת וכו'. ולא מצי אידך למימר לכי תהדרי ודלא כפירוש רש"י בבבא קמא דלא שייך למימר הכי אלא היכא דמרווח קצת אידך בשתיקתו כמו שהוכיח ר"י מההיא דכתובות ואין להאריך בזה ושלום מאיר בר ברוך:

פעמים אני בא בארוכה ופעמים בקצרה אם החדר היא י' אמות על י' אמות אז יש לראובן שיש לו רביע בו כדי חלוקה. אף לדברי ר"י שכתב דברי חלוקה דבית הוי ד' על שש וראייתו מפרק המוכר פירות (בבא בתרא דף צט) דהמוכר מקום לחבירו לעשות לו בית לא יפחות לו מד' על ו'. דהכא איכא ברביע החדר ד' על ו'. וכל שכן לדברי רי"בא ששמעתי דלגבי חלוקת שותפין סגי בד' על ד' לכל אחד. כדמשמע בפרק קמא דסוכה. ולא דמי לההיא דהמוכר פירות דהתם מיירי בבא לעשות בית מתחלה:

והאמות אין למדוד לפי מדות העולם מה שהם אמות אלא באמות שבתלמוד כ"ד גודלים היא אמה. ואף על פי שאין שותפין לכל אחד כדי חלוקה לא אזלינן בתר השתא. אלא בתר מעיקרא כשהיה יעקב שותף עם ראובן. ובההיא שעתא אי הוה תבע ראובן לחלוק עם יעקב לא היה יעקב מעכב עליו כיון דהיה לו כדי חלוקה. וגם יעקב היה יכול לדחוק את ראובן ושמעון לחלוק עמו אפילו אם לא היה להם כדי חלוקה. משום דכיון דבעידנא דזבן יעקב מנח חצי החדר ונשאר לנח כדי חלוקה. והיה יכול לדחוק את נח לחלוק עמו כיון דלכל חד וחד כדי חלוקה מצי אמר להו יעקב לא עדיפיתו מגברא דאתיתו מיניה כמו שפירשתי לעיל. ושלום מאיר בר ברוך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.