שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/ריד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)TriangleArrow-Left.png ריד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


הנה לשלום מר לי מר. חמרמר. וריחי נמר. ואתמרמר ומה אומר. אחרי אשר הפך ישראל עורף אל המוסר וטוב לרע הומר. בנינו עולפו שכבו בראש כל חוצות כתא מכמר מה התא הוה כיון שנפל למכמר שוב אין מרחמין עליו כך ממונו של ישראל וגופו כיון שנפל בידי א"ה עע"ז לית אחי ולית מרחמי. וכל שכן היכא דיד יהודי באמצע שנראה להם היתר גמור ומצוה להשמיד להרוג ולאבד. ומה אשיב לכם רבותי על המקרה הרע הזה אין דינו מסור בידינו בלתי לה' לבדו. ומאן סליק לעילא לדעת במה יתכפר לו לאלכסנדרי העון הזה. קרובני בעיני שיש להחמיר עליו יותר משל ישראל האומר לשלוחו ישראל צא והרוג את הנפש דאף על גב דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין מחייב מיהת בדיני שמים בדינא רבה למר ובדינא זוטא למר והני מילי התם דקרוב לודאי שלא יעשה דדברי הרב וכו' אבל על ידי א"ה עע"ז נראה לי דבריא היזיקא. והוה ליה כשולח את הבעירה ביד חרש שוטה וקטן ומסר להו גווזא וסילתא דחייב אפי' בידי אדם כאילו עבד איהו גופיה בידים כי א"ה העובדי' ע"ז שמחים לאיד באשר יגילו בחלקם שלל כשיש להם לילך על יהודי ומי הרשהו לתפוס את בעלי ריביו בידי א"ה אפילו לפי דבריו שהוא אומר שלא רצה אלא להכריחם למשפט והא אפילו למשכנה אינו רשאי כדתנן פרק המקבל (בבא מציעא דף קיג) המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בבית דין וכו' ואפילו שליח בית דין מינתח נתוחי ותו לא כל שכן שאינו רשאי לתפוס את עצמו. וההיא דהמניח (דף כז) דעביד איניש דינא לנפשיה הוכחנו מפרק המקבל דהני מילי בחפץ המבורר שהוא של ראובן ושמעון מחזיק בו. עביד ראובן דינא לנפשיה ונכנס לבית שמעון ליטול את שלו וכן מוכחת כל השמועה דבהא איירי. והשתא בנדון דידן נראה בעיני שטעון כפרה כמו רוצח גמור שהרג ביד ודמי לכבש עליו במים או לתוך האור וכמאן דכפתיה לחבריה ואשקיל עליה בידקא דמיא וקטליה בכח ראשון דגיריה דיליה הוא. ועוד חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו כל שכן על גופו שאינו מניח לתפוס עצמו ואם כן כשרדפו אחריו לזה נתכוונו דאי קיימי לאפייהו קטלי להו והיינו טעמא דמחתרת. וכיון דאריה ארבעי אמצריה פושע הוא ומזיק הוא וגירי דיליה נינהו ואשו משום חציו. ובלא שום עדות כי אם על פי עצמו נראה לי דצריך כפרה כמו רוצח שהרי ברוח מצויה הזיקה אשו ברזל תבא נפשו וילקה בחסר ויתר. ויתבזה בפומבי ובהסתר. ובגליות ובנע ונד ינתר. עד יענה בפניו כחשו ובקלסתר. כולי האי ואולי יעתר. וביום חרון אף ה' יסתר. אף ישים באשם נפשו ועל פשעו יכפה פסכתר. וישחיר פניו בתעניות ובמעמדות שנה או שנתיים ולכל מה שתטעינוהו אתם רבותי יותר. דעתי מסכמת להוסיף ולא לגרוע. להיות סותר. ותושפעו רוב שלומים ותניחו לבניכם בתר. כנפש סר למשמעתכם מאיר בר ברוך:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.